במשרד לשירותי דת מייבשים את בתי הדין

הנהלת בתי הדין הרבניים שרויה במשבר עמוק ומתמשך. בחודש מאי הקרוב עתיד אלי בן־דהן לסיים את הקדנציה שלו כמנכ"ל בתי הדין, והמערכת שהוא מותיר אחריו מצויה באחת מתקופות השפל שלה. גורמים בבתי הדין טוענים שהאשמה איננה בבן־דהן אלא במנכ"ל המשרד לענייני דת יהודה אבידן, ש"עשה עליו איקס מוחלט בגלל שהוא מונה על ידי השר הקודם מתן כהנא".

במה זה בא לידי ביטוי? קיצוץ בגובה 6 מיליון שקלים שהמנכ"ל אבידן הפיל על המערכת, גרם לשיתוק מחלקות הרווחה וההדרכה; אין מבקר פנים כבר שלוש שנים; את מערכת המחשוב המיושנת והמקרטעת לא מצליחים לשדרג לעבודה עם מערכת הענן של משרדי הממשלה, בשל חוזה כובל עם ספק אוסטרלי; מחלקת החשבוּת במשבר בשל יחסי עבודה רעועים שגרמו לעובדים מרכזיים לפרוש; מערכת השכר התפרקה ועברה לניהול הנהלת בתי המשפט תוך אובדן תקנים; משרת הסמנכ"לית לא מאוישת כבר שלוש שנים; אפילו תקציב של 5 מיליון שקלים, שהגיע רגע לפני סוף השנה האזרחית, הוחזר לאוצר לאחר שהתברר שמישהו הגביל אותו לתיקון נזקי טיל שנפל בחיפה.

גם אם הראשון־לציון הרב דוד יוסף היה רוצה למנות מנכ"ל מקצועי כדי לשקם את המערכת, אין לו סיכוי לעשות את זה בפוליטיקת המינויים של ש"ס. רשימת המקורבים שדרעי או רבני מועצת חכמי התורה חייבים להם ג'וב ארוכה, והשיקול המקצועי לא תמיד מקבל בכורה על פני "ערכי המשפחה".

הדרך היחידה כמעט של הרב יוסף למנות איש מקצוע היא אם "יכפו עליו" לציית לפסיקת בג"ץ מהעשור הקודם, שלפיה "תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים הוא תפקיד מנהלי־ציבורי, ואין מניעה למינוי אישה לתפקיד". השופט דאז אליקים רובינשטיין פסל תנאי סף למשרת מנכ"ל שכללו סמיכה לרבנות או לדיינות, וקבע כי מדובר בתפקיד מקצועי ולא רבני. בפסק הדין צוין שמדובר במערכת המכריעה מדי יום בסוגיות הנוגעות ישירות לחייהן של נשים, והן נמצאות בה בתת־ייצוג חריף. החלת פסק הדין הזה על המינוי הקרוב תוכל לסייע לרב יוסף להביא מועמדת מקצועית, שלא ממאגר המקורבים הרעבים, ואולי לחלץ את המערכת מהמבוי הסתום.