עורכי הדין ד"ר איתמר מירון וירין ראובן פנו בסוף השבוע שעבר במכתב דחוף ליועמ"שית משרד המשפטים, יעל קוטיק, ולמפכ"ל המשטרה, רנ"צ דני לוי, בשם ארגון "בוחרים בחיים". במכתבם דרשו עורכי הדין מהשניים "לפעול למיצוי מלא" של החקירה בפרשת הדלפת הסרטון מחומרי חקירת פרשת שדה תימן, וטיוח בדיקת ההדלפה, אשר זכתה גם לכינוי "פצ"ר-גייט".
עוד כתבות בנושא
לדבריהם, על המפכ"ל, ועל עו"ד קוטיק אליה הועברה ההכרעה בסוגיית הפיקוח על החקירה, להימנע מלהכריז על סיום החקירה, ולא להעביר את חומרי החקירה לאיש, בטרם תמוצה החקירה באופן מלא ובטרם ייחקרו במסגרתה באזהרה כל המעורבים.
המכתב מפרט שורה ארוכה של פעולות שלטענת העמותה מהוות חשש ממשי לעבירות של שיבוש הליכי משפט, הפרת אמונים ותצהירים כוזבים. בין היתר נטען במכתב כי בכירי הפרקליטות הסתירו מבית המשפט העליון חוות דעת מקצועיות של גורמי ביטחון ושרים, שקבעו כי להדלפת הסרטונים נגרם נזק ביטחוני ומדיני כבד. זאת, בניגוד למצג שהוצג בבג"ץ לפיו לא נגרם נזק כזה. "בחלק מהעניינים החמורים לא היה במרכז כלל איש מאנשי הפרקליטות הצבאית – לדוגמא, בסוגיית ההצגה הכוזבת של עמדת משרדי הממשלה בקשר עם הנזק הביטחוני-מדיני והסתרת הדו"ח המקצועי של המשרד למאבק באנטישמיות ומאוחר יותר הסירוב לתקן את העמדה שהוצגה לבית המשפט העליון למרות פניות מפורשות של שר בממשלה לפרקליט המדינה בכבודו ובעצמו – וממילא ברור שהאחריות הפלילית בעניין זה מוטלת על אנשי היועצת ופרקליט המדינה", נאמר במכתב.
הכי מעניין
במכתב מודגש כי גם לאחר שר התפוצות, עמיחי שיקלי, פנה ישירות לפרקליט המדינה ולמנהל מחלקת הבג"צים בחוות דעת המעידות על נזק, אלו נמנעו מלעדכן את בית המשפט בכך: "בעוד שהפרקליטות הציגה מצג לפיו לא נגרם נזק ביטחוני, דו"חות מקצועיים ממשלתיים שקבעו את ההיפך הגמור הועלמו באופן מכוון. סירוב הפרקליטות לתקן את המצג, גם לאחר פניות מפורשות של שר בממשלה לפרקליט המדינה, מעלה חשד כבד לעבירות של שיבוש הליכי משפט והפרת אמונים".
עורכי הדין הוסיפו והאשימו את היועמ"שית בהרב-מיארה בכך שבלמה ניסיונות של שרי ביטחון לבצע בדיקות פוליגרף פנימיות, אשר בסופו של דבר היו אלו שהביאו לגילוי המדליפה בבדיקה אקראית. עוד נטען כי היועמ"שית המשיכה לנהל את התיק למרות חוות דעת של המשנה שלה, גיל לימון, שקבעה כי עליה להימנע מכך בשל ניגוד עניינים. "יש לבחון בקפידה את המניעים להתעלמות היועמ"שית מחוות דעתו של המשנה גיל לימון, שקבע לכאורה כי עליה להימנע מטיפול בתיק. המשך הטיפול בתיק על אף האזהרות המפורשות מחזק ומבסס את החשד כי היה אינטרס אישי (ולכל הפחות מוסדי) כבד משקל ב'שליטה' על הליך החקירה", כתבו עורכי הדין למפכ"ל ולקוטיק.
בהמשך לכך, עורכי הדין תוקפים את התנהלות החקירה עד כה, ומציינים כי על אף שהמידע הרלוונטי נמצא בידיהם, איש מצוות החקירה לא פנה אליהם לקבלו. "פשוט שמדינת ישראל לא תוכל לקבל טיוח של חקירת פרשה בה התנהל טיוח מערכתי", נכתב.
באשר למכתב ששלח יועמ"ש המשטרה, לפיו לא נמצאה תשתית ראייתית נגד גורמים מחוץ לפרקליטות הצבאית, מכנים זאת עורכי הדין כ"אמירה מדהימה בחומרתה", וטוענים כי "היא יכולה לעמוד רק כאשר קודם יורים את החץ ורק אחר כך מסמנים את המטרה". הם מדגישים כי חלק מהאירועים, כמו הסתרת עמדות השרים, קשורים ישירות לפרקליטות המדינה ולא לזו הצבאית.
בנוסף לחקירת ההדלפה, העמותה דורשת לבחון מחדש את סעיפי האישום. לטענתם, ההדלפה עולה כדי עבירה של "סיוע לאויב במלחמה" (סעיף 99 לחוק העונשין), שעונשו מיתה או מאסר עולם. "אין חולק כי ראשי המערכת ובכירי הפרקליטות הצבאית – אשר יודעים היטב על משמעות עלילות דם שכאלה – ודאי היו צריכים לצפות כי מעשיהם יסייעו לאויבי ישראל באופן כה הרסני", נכתב במכתב.
עורכי הדין סיכמו את מכתבם בדרישה חד-משמעית מקוטיק ומהמפכ"ל לפעול "ברצינות, בחומרה ובהקפדה יתרה". הם דורשים לחייב הפרדה הרמטית בין הגורמים החשודים לבין אלו המנהלים את החקירה, ומבקשים "לזמן לחקירה באזהרה את כל המעורבים בדבר", כשהם רומזים בכך גם לצורך בזימונה לחקירה של היועמ"שית ובכירי הפרקליטות שהיו מעורבים בטיפול בפרשה.