היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, שיגרה ליועץ המשפטי של המשטרה מכתב תשובה בעקבות המכתב ששיגר לה מוקדם יותר היום יועמ"ש המשטרה על פי הנחיית המפכ"ל.
כזכור, מפכ"ל המשטרה הנחה את יועמ"ש המשטרה לפנות ליועמ"שית משרד המשפטים ולקבל ממנה הנחיות בנוגע לזהות הגורם שיקבל לטיפולו את תיק החקירה בפרשת הדלפת הסרטון מחומרי חקירת הלוחמים בבסיס שדה תימן. בהמשך לכך שיגר כהנא כאמור מכתב לקוטיק, ובו טען כי מממצאי החקירה לא עולה מעורבות של גורמים מחוץ לפרקליטות הצבאית בפרשת ההדלפה. לנוכח זאת ציין כהנא שיש מקום לבחון מחדש את סוגיית ניגוד העניינים, ולמעשה לאפשר את העברת התיק לבחינת הפרקליטות והיועצת המשפטית לממשלה, כמקובל.
עוד כתבות בנושא
אולם, במכתב המענה ששיגרה הערב קוטיק לכהנא היא דוחה את בקשתו לבחון מחדש את סוגיית ניגוד העניינים על בסיס קביעות אלו, ודורשת לקבל לעיונה את מלוא התשתית העובדתית הנוגעת לחקירה. "מכתבך אינו כולל תשתית עובדתית מספקת על מנת שנוכל להידרש לסעיף 5 במכתבך ולבחון מחדש את סוגיית ניגוד העניינים", הבהירה קוטיק לכהנא.
הכי מעניין
"בעת עריכת חוות הדעת, התשתית העובדתית שהייתה בפנינו התבססה על עצם קיומה של החקירה, ועל זהות הגורמים המעורבים בצוות הבדיקה, כעולה מתגובות המדינה אשר נמסרו לבית המשפט... ומההחלטה שהתקבלה על ידי בית המשפט. ממכלול הדברים שהיו בפנינו באותה עת, אשר היוו תשתית מספקת, עלה כי לא מן הנמנע שהיועצת המשפטית לממשלה או מי מטעמה, עלולים להימצא במצב שבו הם יידרשו למסור עדות, לנוכח ליווי הפיקוח על צוות הבדיקה בפרקליטות הצבאית", פירטה קוטיק.
לדבריה, "כעולה מסעיף 4 (ב) למכתבך, גורמים מתוך מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה אכן נדרשו למסור עדות, כך שהחשש התממש בפועל, ולכן ההימנעות הפרטנית והמוסדית הייתה הכרחית הן לצורך ניהול החקירה והן על מנת לשמור על אמון הציבור. כעת עולה השאלה, האם המניעות עומדת בעינה במצב הדברים הנוכחי. כפי שצוין לעיל, נדרשת תשתית עובדתית משלימה שתאפשר את בחינת סוגיית ניגוד העניינים".
בהמשך לכך מתחה קוטיק ביקורת חריפה על האופן שבו נהגו גורמים שונים במשרד, שנמנעו מלהסדיר את שאלת ניגוד העניינים בטיפולם בפרשה, "כאן המקום לציין כי במועד עריכת חוות הדעת, לא היה ידוע לנו אם גורמים מסוימים במשרד המשפטים כבר קיבלו על עצמם להימנע מטיפול בכל עניין הנוגע לחקירה. עניין זה הובא לידיעתנו רק מאוחר יותר מפרסומים בנושא, ועל רקע זה נשלחו על ידינו לאותם גורמים בקשות הבהרה (אשר רק אחת מהן נענתה). יצוין, כי אף אחד מהמעורבים מקרב משרד המשפטים לא פנה ללשכה המשפטית באופן יזום בבקשה לדווח בנושא או להסדיר את המניעות – לא לפני מתן העדות ולא לאחריה. מיותר לציין כי לו מידע זה היה לפנינו במועד כתיבת חוות הדעת, יתכן שהיה מביא למסקנות מחמירות אף יותר באשר להגבלות, בדומה לקביעת בית המשפט... אשר הרחיב את גבולות חוות הדעת לכדי מניעות מוסדית".
"כאמור, ממכתבך עולה כי בהמשך לחששות שעלו בחוות הדעת, אכן נגבו עדויות של מעורבים, ובהם גורמים בפרקליטות המדינה ובלשכת היועצת המשפטית לממשלה ועוד. על מנת לבחון האם מעורבותם במסגרת מסירת עדות עלולה להגביל אותם מלעסוק בנושא, בהתאם להנחיות הרלוונטיות בדבר איסור ניגוד עניינים והיקפו, נדרשת מטעמכם התייחסות משלימה. בכלל זה נדרש מידע לעניין גורמי המשרד אשר עשויה להיות להם זיקה למיצוי ההליך הפלילי. ככל שתעבירו לנו את המידע הדרוש, יהיה בידנו לבחון מחדש את העמדה ביחס לניגוד העניינים הפרטני והמוסדי", סיכמה יועמ"שית משרד המשפטים את עמדתה.