עמית העביר לסולברג את קביעת ההרכב בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית

השופט יצחק עמית הורה אחר הצהריים (ג') להעביר למשנה לנשיא השופט נועם סולברג את קביעת חברי ההרכב המורחב שידון בעתירות המבקשות לכפות על הממשלה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה.

"בהתאם להחלטת ההרכב מיום 19.1.2026, העתירות שבכותרת הועברו לעיוני לצורך קביעת חברי המותב המורחב שידון בהתנגדות להפיכת הצו על-תנאי למוחלט. בהתחשב בכך שבמוקד העתירות שבכותרת עומדת הטענה כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית בהתאם לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, ובשים לב להוראת סעיף 4(א) לאותו חוק, סבורני למען ניקיון הדעת כי אין מקום לכך שאתן החלטות בהליכים אלה. לפיכך, אני מורה כי העניין יועבר לטיפולו של המשנה לנשיא נ' סולברג", קבע השופט עמית.

נציין כי בחודש נובמבר האחרון הוציא ההרכב המקורי שלטיפולו נמסרו העתירות צו על תנאי. "ניתן בזה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע לא תפעל ממשלת ישראל בהתאם לסמכותה בסעיף 1 לחוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1969, ותורה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית אשר תבחן באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים בכל הקשור למתקפת 7 באוקטובר 2023", קבעו השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין ויחיאל כשר. ב-19 בינואר, לאחר הגשת תצהירי התשובה, פרסמו השופטים החלטה נוספת לפיה, "מכוח סמכותנו לפי סעיף 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ראינו להורות על הרחבת ההרכב שידון בהתנגדות לעשיית הצו על-תנאי למוחלט לשבעה שופטים. התיק ייקבע לדיון בהקדם בכפוף לאילוצי היומן. התיק יועבר לנשיא לקביעת ההרכב".

כזכור, עמדת היועצת המשפטית לממשלה, אשר הוגשה לבג"ץ, מבקשת מהשופטים למעשה לקבל את העתירה. לדבריה, "בהתאם לדין הקיים, ועדת חקירה ממלכתית היא באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי לחקירת אירועי 7 באוקטובר והמלחמה. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, מנגנון זה – על מאפייניו שנקבעו בחקיקה ובראש ובראשונה עצמאותו המקצועית המלאה וניתוק הזיקה הפוליטית – הולם את תכליתה של החקירה, את מאפייניה חסרי התקדים, את הנסיבות החריגות והקיצוניות שעליה לחקור, כמו גם את חשיבותה הציבורית ואת חיוניותה. מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות – ואף מחייבות – קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים".

הממשלה טענה מנגד שאין מקום לפרש את החוק שלא לפי לשונו, ולצמצם את שיקול הדעת הרחב שהעניק לה המחוקק בהקשר זה. "לעמדת הממשלה, אין כל בסיס משפטי להפיכת הצו על תנאי למוחלט ועל בית המשפט הנכבד לדחות את העתירות. יצוין, כי הממשלה סבורה שעם כל הכבוד הראוי, דינן של העתירות דחייה על הסף, וממילא דינן של העתירות דחייה מוחלטת לגופו של עניין... הפיכת הצו על תנאי למוחלט, תפרק את עיקרון הפרדת הרשויות ותפגע באיזון שקבע המחוקק, פגיעה, שעם כל הכבוד, אינה בסמכותו של בית משפט נכבד זה".

בתגובה נטען עוד כי "במצב החוקי הקיים כיום, מצד אחד בסמכות הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית עם סמכויות מלאות של ועדת חקירה על פי חוק ועדות חקירה אולם קיים חשש שוועדה מעין זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות האופוזיציה). מצד שני באפשרות הממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק ועדות חקירה, אולם גם ועדה זו לא תזכה לאמון חלקים רחבים בציבור (ובעיקר הציבור הנמנה על מצביעי מפלגות הקואליציה). לאחר ששקלה את כל השיקולים שעמדו בפניה, הממשלה מקדמת בפועל חקיקה שתאפשר הקמת ועדת חקירה ממלכתית - לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ"ד (טבח 7 באוקטובר 2023). ועדה זו תוקם על פי העקרונות שהנחו את הקמת ועדת החקירה בארה"ב לאחר אסון ה- 11 בספטמבר 2001". "האם ניתן לדחות עמדה זו של ממשלה נבחרת, שקיבלה אישור פעם אחר פעם מרוב חברי הכנסת בסוגיה זו, ושנסמכת על וועדה שהוקמה בארה"ב בנסיבות מצערות דומות ולקבוע כי יש לבטל את העמדה, משום שמדובר כביכול בשיקול דעת שחורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות הרחב שיש לממשלה?!", הוסיפו עורכי דינה של הממשלה