דרישה מהשופט עמית: פסול את עצמך מדיון בנושא הדחת הממונה על התחרות

ארגון "לביא" הגיש לשופט יצחק עמית בקשה לפסול את עצמו מלשבת בהרכב בדיון נוסף (דנג"ץ 30682-08-25) העוסק במערכת היחסים שבין הדרג המיניסטריאלי לייעוץ המשפטי לממשלה.

במוקד הבקשה עומדת הטענה כי לעמית קיים עניין אישי בתוצאות ההליך, מאחר שהסוגיה המשפטית הנדונה בו משמשת כעת את היועצת המשפטית לממשלה כדי לבלום הליך משמעתי המופנה נגדו.

הדיון הנוסף שבו אמור השופט עמית לשבת בראש ההרכב עוסק בשאלה האם לייעוץ המשפטי נתונה הסמכות לבצע "בדיקה מקדמית" ולמנוע משר להפעיל סמכות סטטוטורית (הקבועה בחוק), בנימוק שלא הונחה תשתית עובדתית ומשפטית מספקת. תיק זה עסק במקור במחלוקת בין שר הכלכלה לממונה על התחרות.

בבקשת הפסלות נטען כי במקביל לדיון בתיק זה, התעוררה סוגיה משמעתית הנוגעת לשופט עמית עצמו. על פי הבקשה, שר המשפטים יריב לוין ביקש להפעיל את סמכותו ולהגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי נגד הנשיא, וזאת בהמשך להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים שמצא כי עמית פעל בניגוד עניינים בתיק הנוגע לאחיו.

אלא שביום 15.1.2026, שלחה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מכתב לשר לוין שבו קבעה כי החלטתו למנות קובל נגד השופט עמית "חסרת תוקף משפטי". במכתבה נימקה היועמ"שית כי השר לא ביסס "תשתית ראייתית מוצקה" וכי היה עליו להיוועץ עמה ולקבל אישור מקדמי טרם הפעלת הסמכות.

לטענת העותרים, נוצר כאן מצב של ניגוד עניינים אינהרנטי: השאלה המשפטית שהשופט עמית אמור להכריע בה – האם היועמ"שית מוסמכת לחסום שרים בטענה לחוסר תשתית ראייתית – היא בדיוק הנימוק שבו משתמשת היועמ"שית כעת כדי להגן על עמית מפני הקובלנה המשמעתית.

"תוצאות ההליך הן המפרידות בין כב' הנשיא לבין קיומה של קובלנה משמעתית בעניינו", נכתב בבקשה שהוגשה על ידי עו"ד יצחק בם. עוד נטען כי אם תתקבל העמדה המקנה ליועמ"שית סמכות לחסום את השר, המשמעות המעשית תהיה חסימת הקובלנה נגד עמית, ולכן קיים חשש למראית פני הצדק ולמשוא פנים. השופט עמית טרם נתן החלטה בבקשה.