היועמ"שית נגד השר לוין: פעולתך להגשת קבילה נגד השופט עמית - חסרת תוקף משפטי

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה מכתב חריף לשר המשפטים יריב לוין, ובו היא קובעת כי כוונתו להגיש קובלנה משמעתית נגד נשיא העליון השופט יצחק עמית נעדרת תשתית משפטית ועובדתית. לדבריה, החלטת השר התקבלה בתהליך חפוז, ללא ייעוץ משפטי מתאים ובחריגה מנהלים.

היועמ"שית מציינת כי כבר בינואר 2025 הובהר לשר כי החלטתו לנסות ולמנות קובל נגד הנשיא אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית. בהרב-מיארה טוענת במכתבה כי היא נסמכת על החלטת נציב תלונות הציבור על השופטים, אשר בדק לעומק את הטענות בנוגע לנכס במבשרת ציון וקבע באופן ברור כי אין ממצאים המצביעים על התנהגות שאינה הולמת. הנציב אף הדגיש כי הצגת הנשיא כ"עבריין בנייה" אינה נכונה ומהווה עוול.

"כידוע לך, נציב תלונות הציבור על השופטים בחן לעומק את מכלול התלונות, כולל ביחס לנכס במבשרת, וקבע באופן ברור כי אין בממצאים כדי להצביע על "התנהגות שאינה הולמת את מעמדו של שופט בישראל". בתוך כך, הנציב הדגיש כי הצגתו של הנשיא כ"עבריין בנייה" אינה נכונה וגרמה לו עוול של ממש; כי מדובר בחריגת בנייה היסטורית רבת-שנים; וכי הנשיא פעל להסדרתה באופן מיידי, עוד בטרם החל להתגורר בנכס", הוסיפה.

היועצת ציינה עוד כי "בפני הנציב עמדה תשתית ראייתית רחבה ומקיפה, בין היתר לאחר שקיים שיח ישיר עם גורמי האכיפה בוועדה המקומית הרלוונטית, אשר הבהירו כי אין מקום להגשת כתב אישום בעניין. מעבר לכך, הנציב לא קבע כי התלונות העלו חשש לעבירה משמעתית, וממילא גם לא המליץ על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, בהתאם לסמכויותיו בסעיף 22(ד) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002. הנה, החלטת הנציב מפורטת, מנומקת ומבוססת, והיא מדברת בעד עצמה. בשים לב להחלטתו הברורה של הנציב קל וחומר שאין בסיס לקידום הליך משמעתי, והיא אינה מעמידה תשתית להמשך בירור במישור המשמעתי. ההפך הוא הנכון".

במכתב מובהר עוד כי סמכות שר המשפטים להגיש קובלנה נגד שופט היא סמכות חריגה ויוצאת דופן. שימוש בה ללא תשתית ראייתית מוצקה טומן בחובה פוטנציאל ממשי לפגיעה בעצמאות השפיטה ולחדירה של שיקולים פוליטיים למערכת המשפט. "מטעם זה גוברת החשיבות כי סמכות מינהלית רגישה זו תופעל על-ידי השר אך ורק בהליך סדור ותקין, על בסיס תשתית ראייתית מוצקה וברורה, המצדיקה את השימוש החריג בסמכות, ולפי אמות מידה שוויוניות ואחידות, גם בשים לב למקרי העבר שבהם הופעלה סמכות זו. מינוי קובל הפונה לבית הדין המשמעתי אינו אלא שלב שני ונגזר בהליך. בשלב הראשון נדרש להבטיח כי החלטת השר על הגשת קובלנה התקבלה כדין, בהתאם לכללי המשפט המינהלי, ללא חשש לשיקול זר, בהיוועצות עם הייעוץ המשפטי לממשלה, כפי שנעשה במקרי העבר". 

לאור זאת קבעה היועמ"שית כי פעולת השר "אינה עומדת באמות מידה נדרשות אלה וחסרת תוקף משפטי", שכן היא נעשתה ללא תשתית מספקת ובניגוד לכללי המנהל התקין.