סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון, השופטת דורית סבן נוי, קיבלה את בקשת המשטרה במלואה והורתה על הארכת התנאים המגבילים של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, החשוד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים בפרשת "יד לוחצת". השופטת קבעה כי החשד הסביר נגד בר דוד "התעצם והתעבה" מאז שוחרר ממעצר, וכי השבתו לתפקידו מהווה סכנה לציבור ולתקינות החקירה.
כזכור, בר דוד עומד במרכז פרשת "יד לוחצת", והוא חשוד כי ניצל את מעמדו וכוחו כדי לרקום מנגנון שוחדי שנועד להפיק לו טובות הנאה ורווחים כלכליים אישיים ממשאבי הארגון. בדיון שנערך בבית משפט השלום בראשון לציון, עתרה יחידת יאח"ה בלהב 433 להאריך ב-90 ימים נוספים את התנאים המגבילים שהוטלו על בר דוד, ובראשם איסור העיסוק כיו"ר ההסתדרות והרחקה מכל גופי הארגון. נציגי המשטרה הציגו לשופטת שבעה קלסרים של חומרי חקירה ודו"חות סודיים, המעידים על חקירה מסועפת שבה נחקרו כבר 71 חשודים ונגבו מעל 370 עדויות.
מנגד, סנגורו של בר דוד, עו"ד מיכה פטמן, הציע "הסדר מפצה" לפיו בר דוד ישוב לתפקידו תחת מגבלות, כגון אי-מעורבות במכרזי ביטוח ומינויי דירקטורים – תחומים שלטענת ההגנה הם רק "פסיק קטן" מעבודתו. ההגנה הדגישה את הפגיעה בחופש העיסוק ובזכותם הדמוקרטית של 650,000 עובדים המיוצגים על ידי יו"ר שנבחר ברוב של 80%. בר דוד עצמו הכחיש את החשדות וטען כי פעל במסגרת סמכויותיו לפי חוקת ההסתדרות.
הכי מעניין
השופטת סבן נוי דחתה את הצעת ההגנה. בהחלטה ציטטה השופטת את דבריה בהחלטה הקודמת בעניינו של בר דוד, בנוגע לתמונה מדאיגה העולה מחומרי החקירה: "דומה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק השייך לאדם פרטי". היא ציינה כי בר דוד מינה ופיטר אנשים לתפקידי מפתח כראות עיניו, לעיתים ללא כישורים מינימליים, כחלק ממערכת של טובות הנאה. בהחלטה הנוכחית הדגישה השופטת סבן נוי כי מאז ההחלטה הקודמת החשדות רק התעצמו, "לא זו אף זו, אלא שאף החשד הסביר הנוגע למערכת השוחדית בין החשוד לבין מעורבים נוספים, הינה על פני מספר מישורים כספיים וטובות הנאה אחרות. חשד סביר זה התחזק בצורה משמעותית מאז הארכת המעצר הקודמת ואף בזהירות המתבקשת ניתן לומר שבחלק מן המקרים ישנן ראיות ברמה של ראיות לכאורה".
השופטת קבעה כי קיים חשש אינהרנטי לשיבוש הליכי חקירה מצד בר דוד בשל כוחו והשפעתו על העדים, שרבים מהם כפופים לו וקידומם תלוי בהחלטותיו. היא הדגישה כי המנגנון שהוצע על ידי ההגנה אינו ניתן לאכיפה, שכן העבירות המיוחסות בוצעו לכאורה "בחדרי חדרים", והאנשים שאמורים היו לפקח על בר דוד – כמו היועמ"ש ומבקר ההסתדרות – סרים למרותו.
יו"ר ההסתדרות ארנון בן-דוד | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
"עוצמת הראיות שנאספו כמו גם השלב בו מצויה החקירה וטיב החשדות המיוחסים למשיב, קרי ניצול לרעה של תפקידו כיו"ר הסתדרות, היקף החשדות, תדירות העבירות, פרק הזמן שנמשכו, אלו מלמדים על כך שקיים יסוד סביר לחשש שהשבתו לכהן בתפקידו תביא להקלה לביצוע עבירה דומה. העובדה שבתיק זה מעורבים מספר עצום של חברי הסתדרות אשר נחקרו ו/או צפויים להיחקר, שהמשיב אמון על תפקודם וקידומם, יש בה כדי להצביע על החשש שמא המשיב עלול חלילה לגרום להשפעה על עדים, שיבוש הליכי חקירה ומשפט, כמו גם חשש לביצוע עבירה בקבלת החלטות כלפי מי מהמעורבים בפרשה או בגופי ההסתדרות בכלל", כתבה השופטת.
לדבריה, "לב החשדות המיוחסים למשיב בוצעו לכאורה שעה שהוא מכהן כיו"ר הסתדרות תוך ניצול רום מעמדו וכוח תפקידו. השבתו של המשיב לכהן כיו"ר הסתדרות בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה, מבלי חלילה להקל ראש בפגיעה הקשה בזכותו של המשיב, יהא בה כדי לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
לסיכום, החליטה השופטת להאריך את איסור העיסוק וההרחקה מההסתדרות למשך 90 יום, לצד איסור יצירת קשר עם רשימה של 32 מעורבים בפרשה.