ביום שלישי הקרוב יכריע בית הדין האזורי לעבודה בתביעה שהגיש גבר הנשוי לאישה אך נאלץ בגלל נכותו להישאר בבית, להיות מוכר כעקר הבית לעניין פטור מתשלומי ביטוח לאומי, כפי שנעשה ביחס לגבר שחי עם גבר.
התביעה הוגשה לאחר שלפני כשנה וחצי פסק בית הדין הארצי לעבודה כי במשק בית של שני גברים יוכל אחד הגברים להגדיר עצמו כ"עקר בית" ולקבל את המעמד המוגדר בחוק ל"עקרת בית". בעיקרו של דבר מדובר בפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי במידה ו"עקר/ת הבית" אינו/ה עובד/ת. זאת בשעה שאדם שאיננו זכאי למעמד הזה נדרש לשלם דמי ביטוח בשיעור מינימלי הקבוע למי שאינם עובדים. נציין כי במקביל ישנו גם פער בזכאות לקצבאות בין מי ששילם דמי ביטוח לאומי למי שקיבל פטור מהתשלום.
בעקבות האפליה לכאורה הגיש ארגון 'בוחרים במשפחה' תביעה נגד הביטוח הלאומי בשמם של זוג של גבר ואישה בו הגבר שימש בפועל כעקר הבית בגלל בעיות רפואיות וביקש להכיר בזכויותיו. תחילה בחר הביטוח הלאומי בניסיון לשנות את התקדים שנקבע בנושא זוגות הומוסקסואליים, אולם לאחר שהמהלך כשל הגיש המוסד כתב הגנה בו טען כי יש לדחות את התביעה על הסף תוך שהוא מציין כי לזוג שבו ישנם גבר ואשה אין בחירה בשאלה מי יוגדר "עקר בית", והזכות להיכלל במעמד זה שמורה רק לאשה.
הכי מעניין
המוסד לביטוח לאומי טען בכתב ההגנה כי ראשית יש לדחות את התביעה בעקבות התיישנות ושיהוי שדבקו בה. אולם, מעבר לכך יש לדחות את התביעה גם לגופה, מאחר שעל פי לשון החוק, גבר אינו יכול להיות מוכר כ"עקר בית". בכתב ההגנה נאמר כי הפטור מתשלום דמי ביטוח (המקנה מעמד "עקרת בית") ניתן רק ל"אשה נשואה... שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עצמאית" (סעיף 238(16) לחוק). על פי כתב ההגנה לשון החוק ברורה והחד-משמעית, ולפיה רק אישה עונה להגדרה. משכך התובע חויב כדין בתשלום דמי ביטוח בתקופה שבה לא עבד.
כתב ההגנה מסתמך על הלכת מני (פסיקה שאושררה בבתי הדין לעבודה ובבג"ץ). באותה פרשה, נדחתה תביעת גבר נשוי שביקש מעמד של "עקרת בית". בית המשפט העליון קבע כי לשון החוק ברורה ומבחינה בין גבר לאישה. גם אם הדבר יוצר אפליה, היא מעוגנת בדבר חקיקה ראשי ותיק, והשינוי צריך להתבצע על ידי המחוקק (בשל סעיף שמירת הדינים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו).
מטבח | צילום: נתי שוחט פלאש 90
לטענת המוסד, גם הלכת הנדל בנוגע לזוגות חד-מיניים אינה משנה את המצב. הלכת הנדל עסקה בגבר המצוי בזוגיות עם בן מינו (זוגות חד-מיניים). בית הדין הארצי הדגיש במפורש כי הלכת הנדל לא שינתה דבר באשר לזוגות הטרוסקסואליים (גבר ואישה), ובמקרה כזה הלכת מני עדיין שרירה וקיימת. ההלכה בהנדל חלה רק על בני זוג מאותו המין, שכן לא ניתן להחיל עליהם את חלוקת התפקידים המגדרית המסורתית שעל בסיסה נחקק החוק.
מיכאל פואה יו"ר בוחרים במשפחה מסר בתגובה, "הביטוח הלאומי מוכיח כי לא טובת האזרח נגד עיניו. התובע הוא נכה המתחזק את הבית לאחר שנים בהם הוא עבד ושילם ביטוח לאומי כחוק. אשתו הפכה למפרנסת ראשית בגלל נסיבות החיים. לא יעלה על הדעת שהוא יופלה לרעה רק בגלל שהוא נשוי לאישה ולא מקיים תא משפחתי עם גבר. יש גבול עד כמה האג'נדה הפרוגרסיבית יכולה להיות אכזרית כלפי בני אדם".
עוד כתבות בנושא
עוד כתבות בנושא
