שופטי בג"ץ בצו על תנאי: מדוע לא תיקבע מדיניות רשמית בנוגע לגיוס ערבים?

הצו ניתן בעתירתו של צעיר חרדי, שדרש להבין מדוע בג"ץ כופה על הממשלה לגייס לצה"ל את בני הציבור החרדי, אך לא אוכף מדיניות דומה בנוגע לבני הציבור הערבי

לשכת הגיוס בתל השומר, אילוסטרציה | Yossi Aloni / Flash90

לשכת הגיוס בתל השומר, אילוסטרציה | צילום: Yossi Aloni / Flash90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

אחרי שורה של עתירות דומות שנדחו על ידי שופטי בג"ץ מנימוקים טכניים הוציא היום (ג') הרכב שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, דוד מינץ ויחיאל כשר צו על תנאי בנוגע לשאלה מדוע המדינה איננה פועלת לגיוס בני האוכלוסייה הערבית. הצו הוצא במסגרת עתירה שהגיש צעיר חרדי, מרדכי יאיר בלנס באמצעות עו"ד מוטי שמעון, ובגיבויו של השר דודי אמסלם. בעתירתו דרש בלנס לקבל תשובה לשאלה מדוע בג"ץ כופה על הממשלה לגייס לצה"ל את בני הציבור החרדי, אך לא אוכף מדיניות דומה בנוגע לבני הציבור הערבי?

בהחלטתו ציין הרכב השופטים כי "נוכח האמור בהודעת המדינה כי 'אין בכוונת הדרג המדיני הרלוונטי להתערב במדיניות הנוהגת בפועל עד היום ע"י צה"ל בעניין אי גיוס האוכלוסייה הערבית לשירות ביטחון' – ניתן בזאת צו על-תנאי בעתירה. המשיבים יתייצבו ויתנו טעם מדוע לא יקבעו מדיניות גיוס לאזרחי ותושבי ישראל הערבים לפי חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לחלופין, מדוע לא יפעלו לקדם הסדר חלופי במסגרת הליך חקיקה מתאים".

נציין כי בתגובה המקדמית שהגישה היועצת המשפטית לממשלה לבג"ץ צוטטה עמדת משרד הביטחון, לפיה "אין בסיס לטענה בדבר פגיעה בשוויון בגין אי גיוס אזרחי ישראל הערבים. זאת בשל ההבדל המשמעותי בין מאפייני שתי הקבוצות. משכך אין המדובר במצב של אפליה אסורה במדיניות הגיוס". בתגובה צוין עוד כי מדובר במדיניות ארוכת שנים של הימנעות מגיוס האוכלוסייה הערבית, עוד מימי הקמת המדינה.

הכי מעניין

יחד עם זאת, בהרב-מיארה הדגישה כי יש אפשרות לשנות את המדיניות הקיימת: "בידי הממשלה לשנות זאת ולקבוע מדיניות חדשה. אין להעלות על הדעת שהפוקד, קצין צבא בדרגת אל"ם, הוא הגורם שיקבל החלטה מסוג זה לבדו, בלי דירקטיבה מדינית ובלי קיומו של תהליך ממשלתי סדור בשילוב גורמי המקצוע הרלוונטיים".

מזכיר הממשלה עו"ד יוסי פוקס טען מנגד כי על פי פסיקת בג"ץ בנושא גיוס החרדים לממשלה אין סמכות לקבוע מדיניות בנושא, "לאור הפסיקה העדכנית, ולאור עמדתכם המחייבת ביטול מימון באמצעות תמיכות עבור חייבי גיוס שמעמדם לא הוסדר בחקיקה, הממשלה אינה מוסמכת להסדיר מדיניות פטור מגיוס או אפילו דחיית שירות לקבוצות מסוימות באוכלוסייה. לפי פסק הדין של בג"ץ בעניין הגיוס, לו הייתה מדיניות ממשלתית רשמית, ולא הייתה, הרי שהיא נקבעה בחוסר סמכות. העותר מלין על הסטנדרט המשפטי הכפול שאימצתם. אתם דורשים ביטול תמיכות עבור תלמידי ישיבות חייבי גיוס כל עוד מעמדם לא מוסדר בחוק, ומנגד אינכם מחילים סטנדרט דומה עבור הציבור הערבי".

מזכיר הממשלה פוקס הבהיר במכתבו את עמדת הממשלה: "הממשלה אינה מעוניינת להתערב במדיניות המונהגת בפועל על-ידי צה"ל מאז קום המדינה לעניין אי גיוס האוכלוסייה הערבית". הוא אף הוסיף כי הממשלה סבורה שיש לאפשר לה להמשיך בקידום חוק הגיוס "שנועד להעלות משמעותית את שיעור המתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית", מבלי שהייעוץ המשפטי לממשלה יכפה מה שהוא מכנה "פעולות שאינן שוויוניות".

י"ב בכסלו ה׳תשפ"ו02.12.2025 | 16:05

עודכן ב