שופטי ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז הורו על הוצאת צו על תנאי בשש העתירות שהוגשו נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה המשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. נציין כי ההחלטה על העברת העתירה להרכב ללא קיום דיון מקדמי כפי שהיה נהוג בעבר התקבלה לאחר פרישת השופט יוסף אלרון, ששינתה את יחסי הכוחות בתוך ההרכב המורחב ביותר של בית המשפט העליון.
בהחלטת ההרכב נאמר כי "לאחר עיון בתגובות המקדמיות, משיקולי יעילות הדיון ומבלי לנקוט בשלב זה עמדה לגוף הדברים, ניתנים בזאת צווים על-תנאי המופנים אל המשיבים כמבוקש בכל אחת מהעתירות". עוד ציינו חברי ההרכב כי הם מורים על הרחבת ההרכב שידון בהתנגדות לצו על-תנאי להרכב של 11 שופטים, הכולל את כל השופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון, יצחק עמית; נועם סולברג; דפנה ברק-ארז; דוד מינץ; יעל וילנר; עופר גרוסקופף; אלכס שטיין; גילה כנפי-שטייניץ; חאלד כבוב; יחיאל כשר; ורות רונן. "בהינתן האמור לעיל, הדיון הקבוע ליום 10.12.2025 – בטל. היומן ייקבע דיון בהתנגדות לא יאוחר מסוף המחצית הראשונה של שנת 2026, בכפוף לאילוצי היומן", נאמר עוד בהחלטה.
בתגובה שהוגשה מטעמה של היועמ"שית לעתירה, לקראת הדיון שבוטל, נאמר כי יש לקבל את העתירות ולהורות כי התיקון לחוק בטל. "הפיכת הליך בחירת השופטים להליך של הסכמות פוליטיות, ודחיקת גורמי המקצוע והשיקולים המקצועיים מהליך הבחירה, אינה מתיישבת עם מהותו של בית המשפט העליון בישראל כערכאה המקצועית העליונה במדינה, וביכולתו של בית המשפט העליון לתפקד כראש הפירמידה השיפוטית".
הכי מעניין
בתגובה נטען עוד כי "מלאכת השפיטה בבית המשפט העליון מחייבת כי השופטים שימונו לערכאה זו יהיו ברמה המקצועית הגבוהה ביותר, ובעלי המומחיות והכישורים הנדרשים לכך. ואולם, התיקון לחוק היסוד מתעלם לחלוטין מתפקידיו המרכזיים של בית המשפט העליון כערכאת שיפוט מקצועית אשר קובעת את ההלכות המשפטיות המחייבות את כלל המערכת המשפטית. מעבר לכך, כלל הבחירה שנקבע ביחס לבחירת שופטי בית המשפט העליון ומוביל לפוליטיזציה של המוסד מתעלם גם מתפקידו המשטרי הייחודי – הכמעט בלעדי – של בית המשפט העליון בדמוקרטיה הישראלית כמבקר את שאר רשויות השלטון, ומשמש בלם מפני שימוש לרעה בכוחן ומבטיח את ההגנה על זכויות הפרט, שלטון החוק ומינהל התקין. על אף האמור, דווקא הנציגים הבכירים ביותר של הרשות השופטת – באותה ערכאה שתפקידה לפקח על החלטות שתי הרשויות האחרות – ייבחרו למעשה אך ורק על ידי נציגיהן של הרשויות שבית המשפט אמון על פיקוחן. בכך ניתן לגורמים הפוליטיים מפתח בלעדי לעיצוב הרכב הערכאה שתבקר את החלטותיהם".
שר המשפטים יריב לוין תקף בחריפות את הוצאת הצו, "קומץ שופטים, שהתרגלו לבחור את בני משפחותיהם וחבריהם בחדרי חדרים, ולפסול את מי שלא נושא חן בעיניהם, מעיזים להתערב בחוק יסוד ששם סוף למנהגם הפסול. ההתערבות השיפוטית בחוק יסוד היא בלתי חוקית ומערערת את יסודות הדמוקרטיה. הצו שהוצא דינו בטלות. אני קורא לכנסת להתייצב באופן נחרץ כנגד המהלך הפסול הזה".