"עינוי חריף ועיוות דין ממשי": תלונה נגד היועמ"שית על מריחת חקירה

ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה, עו"ד רואי כחלון, מי ששימש למשך תקופה של שלושה חודשים בתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה, הגיש אתמול (ב') באמצעות עורכי דינו תלונה לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות נגד היועצת המשפטית לממשלה.

במוקד התלונה, שהגשתה פורסמה בידי העיתונאי עמית סגל, נמצאים הן התמשכות הליכי החקירה המשמעתית שנפתחה נגדו בראשית השנה, והן העובדה שהעד המרכזי שגרסתו יכולה הייתה לשפוך אור על החשדות, עו"ד דן אלדד, לא זומן למסירת עדות במשך תשעת החודשים בהם מתנהלת החקירה.

בפתח מכתב התלונה ציינו עורכי הדין כי "נוכח זהות הנילון, היועצת המשפטית לממשלה, סבורנו כי קיים קושי משפטי בקבלת אישורה כתנאי לקיום הבירור, וכי בנסיבות שעל הפרק רשאי הנציב הנכבד לקיים את הבירור ללא אישורה כאמור, או לחלופין – באישור כל גורם המשמש כממלא מקומה (בהיבט המוסדי) בהינתן ניגוד עניינים".

בהמשך לכך ציינו עורכי הדין את העובדה שעל דבר הפתיחה בחקירה למד כחלון יחד עם כל עם ישראל, "בשידור חי" בעיצומו של דיון שנערך בבג"ץ בנוגע למינויו לממלא מקום נציב שירות המדינה. "ביום 13.1.2025 התקיים דיון בבית המשפט העליון בבג"ץ 10548-01-25 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה ואח', שבמסגרתו ביקשו העותרים לבטל את החלטת ראש הממשלה למנות את מרשנו לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה... לאחר שמיעת טיעוני הצדדים מזה ומזה וכפסע לפני נעילת הדיון, קמה באת-כוח היועצת המשפטית לממשלה והודיעה על קיומה של 'מניעה' נוספת וחדשה למינויו של מרשנו, נוסף על עמדתה שלפיה הוא נעדר את הניסיון הניהולי הנדרש כפי שטענה בתגובתה לעתירה, כל זאת –בעוד הדיון משודר לציבור הרחב. לדבריה, היועצת המשפטית לממשלה הורתה על פתיחה בחקירה משמעתית נגד מרשנו, בחשד לכך שכלל פרט לא מדויק בקורות חייו עת הגיש את מועמדותו לתפקידו הנוכחי, קרי – למשרת ראש מטה במשרד ראש הממשלה".

עורכי הדין ציינו עוד כי העתירה נדחתה ובג"ץ אישר את מינויו של כחלון לתפקיד, תוך שהוא אף חולק לו שבחים, אך בכך לא היה כדי להפחית את ההפתעה שאחזה בו: "אין צורך להכביר מילים בדבר התדהמה שאחזה במרשנו משנודע לו, יחד עם כל עמך בית ישראל, על כוונותיה של היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בבירור משמעתי בעניינו, בפרט לאור היותו מנהל ותיק, מוערך ומצטיין בפרקליטות המדינה. הוא הדבר באשר לפגיעה הקשה עד מאד בשמו הטוב נוכח הצהרה פומבית זו, ולא כל שכן – בעצם יכולתו לשוב ולהתמודד על איוש התפקיד הנדון באופן קבוע בתום התקופה האמורה, או כל תפקיד בכיר אחר בשירות המדינה – נוכח ה'עננה' שנכפתה עליו יש-מאין".

החקירה המשמעתית נפתחה, ובשל העובדה שכחלון כיהן אז כממלא מקום נציב שירות המדינה, היא הופקדה בידיה של יחידת מבת"ן ולא בידי אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה, בפיקוחה האישי של היועצת המשפטית לממשלה. "בחקירתו של מרשנו התברר, כי בעלי תפקיד הכפופים מבחינה ארגונית ומקצועית ליועצת המשפטית לממשלה מסרו גרסאות בתיק, על אף שלא קיימו לכל אורך התקופה הרלוונטית ממשקים מקצועיים עם מרשנו", נאמר עוד בתלונה.

"לעומת זאת", הוסיפו עורכי הדין, "עוה"ד דן אלדד, מ"מ פרקליט המדינה, מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והממונה הישיר על מרשנו בתקופת עבודתו בפרקליטות ומי שסמך ידו – בחתימתו – על קורות חייו, עת התמודד לתפקיד נשוא החקירה המשמעתית, כלל לא הוזמן לעדות. מכתב מטעמו של עוה"ד אלדד המאמת את טענותיו של מרשנו ומפריך את יסודות הבירור המשמעתי צורף לתגובתו של מרשנו בעתירה שלעיל, כך שתוכנו ידוע ליועצת המשפטית לממשלה, ולמעשה - בכוחו היה לייתר את הבירור מלכתחילה, או לכל הפחות להביא לגניזת תיק החקירה. מרשנו הציג בעדותו ראיות המוכיחות בצורה חד משמעית, כי אין בסיס לחקירה, ובתוך אף כך הציג מסמכים של נציבות שירות המדינה המעידים כי המידע שהוצג בקורות חייו אושר כדין על ידי כלל הגורמים הרשמיים, ולכן הביע תמיהה על עצם היוזמה של היועצת המשפטית לממשלה לפתוח בבירור משמעתי נגדו".

"כמו כן, בתום גביית העדות, מרשנו פנה בכתב למבת"ן בבקשה לצרף לתיק החקירה מוצגים נוספים התומכים ומחזקים ביתר שאת בגרסתו. כמו כן, מרשנו עמד על כך שבמסגרת החקירה יוזמנו עדי הגנה רלוונטיים שבכוחם להעיד מידיעה אישית על פועלו של מרשנו ולתמוך במישרין בגרסתו, ובכלל זה: מנהל המחלקה הכלכלית בתקופה הרלוונטית, עוה"ד דן אלדד; משניו של הנ"ל, עוה"ד יוחאי בן שמואל (אב"ד למשמעת של עובדי המדינה) ומאור אבן חן (שופט בית המשפט המחוזי מרכז-לוד); עוה"ד שרון פרידמן, סגן המשנה לפרקליט המדינה לעניינים כלכליים; וכן, בעלי תפקיד באפוטרופוס הכללי ומשטרת ישראל, אשר עבדו בצמוד עם מרשנו בתקופה הרלוונטית... בהעדר כל התייחסות לפניותיו של מרשנו, ולפי מיטב הידיעה - משלא ניתן אישור מתאים מטעם היועצת המשפטית לממשלה לפעול לקידום והשלמת החקירה כמבוקש, מרשנו שב ופנה למבת"ן בבקשה להחיש את הטיפול בתיק החקירה, נוכח העובדה שאין בו כל מורכבות עובדתית או משפטית, וביתר שאת בשל הפגיעה הקשה והמתמשכת בשמו הטוב", כתבו עורכי הדין, ופירטו את הפניות השונות שנעשו הן למבת"ן והן ישירות ליועמ"שית, שאף אחת מהן לא נענתה. זאת בשעה שפנייתו של העיתונאי אבישי גרינצייג בנושא כן נענתה, אף שהתגובה לא בישרה דבר.

לדבריהם, "החוק אינו מקנה לנציב הנכבד סמכות להתערב בשיקול דעת מקצועי. אילו החוק היה מתיר זאת, היינו מלינים על האופן בו מצאה היועצת המשפטית לממשלה להכריז על פתיחה בחקירה נגד מרשנו, זהותם של העדים שנשלחו לגבש את הנרטיב החקירתי בעניינו ואת ההפרה הבוטה של החובה לאסוף ראיות לזכות החשוד ולא אך לחובתו".

עם זאת, בכוחך שלך הנציב הנכבד להתערב במעשים ומחדלים של מייצגי המדינה בערכאות שהינם תולדה של הימשכות ההליכים, אשר הפועל היוצא שלה הוא עינוי ועיוות דין. בעניינו של מרשנו - עינוי חריף ועיוות ממשי. לא יעלה על הדעת שסדרת פניות ענייניות, שבע במספר, לגורם האמון על ליווי החקירה לא יזכו לכל התייחסות, אף לא לאישור עצם קליטתן של הפניות והטיפול בהן. כשעסקינן בבקשות מהותיות לגופה של חקירה, אשר יש בהן כדי לקדם את חקר האמת, הדברים מקבלים משנה תוקף. יתרה מזאת, בחלוף זמן כה רב – הערך הראייתי של ראיות ההגנה שגבייתן התבקשה, הולך ופוחת, באופן היוצר עיוות דין של ממש. מכל הטעמים האלו, נבקשך לברר את התלונה", חתמו עורכי הדין.