שר המשפטים יריב לוין מבהיר הבוקר (חמישי) בהודעה שהוגשה לבג"ץ כי הוא עומד על כך שהשופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על שופטים, יהיה שותף לפיקוח על חקירת פרשת ההדלפה והטיוח ('פצר-גייט'). בהודעה, אותה הגישו באי כוחו של לוין, עורכי הדין ציון אמיר וינון סרטל, הם מדווחים שהמגעים לפשרה כשלו, לאחר שההצעה אותה העבירו לא התקבלה על ידי הפרקליטות. על כן, לדבריהם, על בית המשפט לדחות את העתירה נגד מינוי השופט קולה לפקח על החקירה.
"על אף שהפעלת הסמכות של שר המשפטים הופעלה כדין, והסכמת כב' השופט בדימוס אשר קולה ניתנה כדין, הסכים שר המשפטים כהצעת בית המשפט הנכבד, ומתוך ראיית הצורך בהגעה להסדר מוסכם לדון באפשרות למציאת פשרה בנושאים שעלו לדיון בעתירה", נאמר בהודעה. עורכי הדין אף ציינו כי הצעת השר לוין היתה למנות עובד מדינה נוסף, אשר ייבחר על ידי בית המשפט וימונה על ידי השר כחוק, שיפעל לצידו של השופט בדימוס קולה, באופן, ששניהם יקבלו את כל סמכויותיה של היועצת המשפטית לממשלה בנוגע לפרשה במשותף. במסגרת הצעה זו, הנציב קולה ישמש בתפקידו במקביל למשימה זו, בהתאם לתקדים בעניינו של השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שכיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים במקביל לתפקידו כיו"ר ועדה ציבורית שמונתה על ידי שרת המשפטים דאז ציפי לבני, כפי שהוצג במסמכים שהוגשו לבית המשפט בדיון.
"יובהר, כי מינויו של כב' השופט בדימוס ריבלין נעשה בשעתו בעודו מכהן כיו"ר ועדת הבדיקה הציבורית. המינוי אושר על ידי הוועדה לבחירת שופטים בה היו חברים באותה עת, בין היתר, הנשיאה דאז נאור זייל, הנשיא בדימוס גרוניס ושופטת בית המשפט העליון בדימוס עדנה ארבל, שרת המשפטים דאז ציפי לבני ושר המשפטים לשעבר גדעון סער. כעולה מפרוטוקול הישיבה, אף אחד מהם לא ראה קושי חוקי כלשהו במצב זה. בעוד הם כן עמדו על הקושי בכך שהשופט ריבלין ילמד במקביל באוניברסיטה, ואף קבעו כי כניסתו לתפקיד תעשה לאחר שיסיים את עבודתו שם. כמו כן, חזקה על השופט ריבלין, שלא היה מקבל על עצמו לכהן בתפקיד הנציב ובתפקיד יו"ר הוועדה הציבורית במקביל במשך תקופה ארוכה מאוד, לו היה סבור שיש בכך קושי חוקי.
הכי מעניין
"עוד יוסף, כי בנציבות תלונות הציבור על השופטים פועל הסדר לפיו כב' השופט בדימוס חמדני מחליף כדבר שבשגרה את הנציב במקרה של מניעות של הנציב מלעסוק בעניין תלונה או בעניינו של שופט מסוים, וכן כי הוראות סעיף 12(ב) לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, מאפשרות לנציב להסתייע בביצוע תפקידיו באנשים שאינם עובדי משרדך, וכך יוכל הנציב לעשות לפי שיקול דעתך, לרבות בכל הקשור בהליכים בפני ערכאות שיפוטיות", נאמר עוד בהודעה.
עורכי הדין אמיר וסרטל הוסיפו עוד כי "בית המשפט הנכבד הדגיש כי הציבור משווע לשלום ולהסכמות. אין חולק על כך, ואין גם חולק כי הציבור משווע לכך שהאמת תתברר במלואה. הצעת הפשרה כפי שפורטה לעיל מבטיחה את שני הדברים גם יחד. למגינת הלב הצעה זו לא זכתה להסכמת הצדדים האחרים להליך. אין אלא להצטער על הדרך בה הולכים מערכי הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה, אשר עושים כל אשר לאל ידו על מנת להותיר בידם את מוסרות החקירה, ולמנוע חקירה מלאה של הפרשה, באופן שיזכה לאמון הציבור".
עורכי הדין אמיר וסרטל הוסיפו והעלו בהודעתם את החשש שפרקליט המדינה והכפופים לו לא משכו את ידם מעיסוק בפרשה, בניגוד לעמדה שהוצגה מטעמם בבית המשפט. "לאחר הדיון שהתקיים אמש, התברר, מפרסומים עיתונאיים שלא הוכחשך, כי ראש אח"ם המתין במהלך הדיון בבית המשפט בסמיכות מקום מתוך נכונות לבוא בפני בית המשפט במעמד צד אחד ולעדכן את בית המשפט במצב החקירה. כזכור, בקשה זו הוצגה פעם אחר פעם, למרות דחייתה על ידי בית המשפט הנכבד, על ידי ב"כ משיבות 3 ו-4 (עו"ד רן רוזנברג שייצג בדיון את הפרקליטות ואת היועצת המשפטית לממשלה- ש"פ) והיא מעוררת חשד ממשי, כי למרות ניגוד העניינים שאין חולק עליך עוד, ממשיכים נציגיה של המשיבה 3 להיות בקשר עם גורמי החקירה בנוגע לפרשה.
"לנוכח האמור ובנסיבות שנוצרו אך מובן הוא, כי החלטתו של שר המשפטים למנות את כב' השופט בדימוס אשר קולה לליווי החקירה שאין שיעור לחשיבותה, ניתנה בסמכות ואיך ראויה ממנה. כל תוצאה אחרת משמעותה 'טיוח' האמת ואבדן אמון הציבור במערכות אכיפת החוק בישראל ללא תקנה. על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות את העתירה בדחיפות ולאפשר בכך את קידום החקירה כמתחייב", חתמו עורכי הדין את הודעתם.