דרכה של האמת לצוף על פני המים, אך עד שהיא מתבררת השקר כבר הקיף שלוש פעמים את כדור הארץ. כך אירע עם הסרטון שהוקרן בדיווח של המהדורה המרכזית של חדשות 12 ב־6 באוגוסט 2024 על פרשת שדה־תימן.

בכתבה של "חושף" הפרשה גיא פלג נאמר כי "כפי שניתן לראות בתיעוד ממצלמות האבטחה במקום, המחבל נלקח הצידה בידי לוחמי כוח 100 – בזמן שהם מסתירים לכאורה את מעשיהם במגינים... הצילום כולל תיעוד של העבירה המיוחסת לאנשי המילואים – מעשה סדום בנסיבות אינוס". זאת, לאחר שהמשטרה הצבאית, בהוראת הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי, פשטה ב־29 ביולי 2024 על מתקן הכליאה בשדה־תימן ועיכבה לחקירה תשעה לוחמי מילואים בחשד למעורבות במעשה.

התיעוד שהתפרסם במרשתת וברשתות שידור מובילות בארץ ובעולם זכה לעשרות מיליוני צפיות, ויצר בקרב המונים את הרושם שחיילי צה"ל נתעבים יותר מהנוח'בות. שמה של ישראל הובאש בעולם. "אשמנו, בגדנו, אנסנו".

ערוץ מכאן 33 של תאגיד השידור הציבורי, המיועד לציבור הערבי בישראל, אף צילם את פני הלוחמים כשהובאו לבית הדין הצבאי. הוא חשף אותם בתקשורת, בהפרה של צו איסור הפרסום על פרטיהם. כך נחשפו החיילים לתביעות ואישומים בגין פשעי מלחמה בכל מקום ואתר על כדור הארץ. חלקם חוו את פירוק המשפחה, השפלת ילדיהם ואובדן מקור פרנסתם.

בדיעבד התברר שהסרטון שהוקרן בחדשות 12 הורכב משני סרטונים בצולמו בתאריכים שונים ובשתי מכלאות אסירים שונות, ושהכתב סיפר לצופים דברים שכלל לא ראו בסרטונים. ב־19 בפברואר 2025 הוגש כתב אישום נגד חמישה מחיילי המילואים. אין בו זכר לעלילת האינוס, ועניינו חבלה חמורה לעציר ביטחוני בנסיבות מחמירות, שאף אותה החיילים מכחישים.

ילקוט הכזבים בבג"ץ

התעמולה הארסית לא גרמה לרשויות האכיפה לפתוח בחקירת הבישול של הסרטון והדלפתו. לפיכך, ב־12 בספטמבר 2024 עתרה לבג"ץ עמותת "בחרנו בחיים! – משפחות שכולות ונפגעי פעולות איבה" נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, שיורה לפתוח בחקירת ההדלפה, תוך הדגשה שהחקירה לא תיעשה בידי הפרקליטות הצבאית או מצ"ח.

בתגובתם טענו המשיבים – היועמ"שית, פרקליטות המדינה והמשטרה – שהעתירות לא הניחו תשתית עובדתית לביסוס החשדות שהעלו העותרים, שהסרטון היה חשוף לגורמים רבים טרם הדלפתו, שהבדיקה המקדמית מנוהלת על ידי גורמים שכלל לא היו מעורבים בחקירת החשדות לפלילים בשדה־תימן, וכי ההחלטה בעניין תתקבל בידי סגן הפרקליטה הצבאית הראשית, העומד בקשר עם היועמ"שית בכל הנוגע לטיפול בעניין, שיקבל את ההחלטה לאחר היוועצות עמה. היועצת המשפטית צירפה לתגובתה חוות דעת של קצין חקירות במשטרה הצבאית החוקרת, שקבע כי בהדלפות לא הייתה פגיעה בביטחון המדינה.

בעקבות המלצת בג"ץ הסכימו המשיבים כי "בבחינת למעלה מן הדרוש, ומבלי שהדבר יטיל דופי חלילה במערכת אכיפת החוק הצבאית", המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים עו"ד אלון אלטמן יפקח על הבדיקה, ואף הוא יעמוד בקשר עם היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לטיפול בעניין ויקבל החלטה לאחר היוועצות עימה. לאור ההתחייבויות האלה דחה בג"ץ את העתירה.

בעקבות ה"בדיקה" וה"חקירה" הגיעו הבודקים והחוקרים למסקנה שכ־400 אנשים נחשפו לסרטונים קודם הדלפתם, ולכן אין כל אפשרות לגלות מי המדליף. המסקנה הולידה עתירה נוספת, שהחקירה תופקד בידי שב"כ, אשר לו הכלים למצוא מחט בערימת שחת.

בתגובתם מ־16 בספטמבר 2025 טענו המשיבים כי לאחר פעולות חקירה רבות ובדיקה מקדמית מעמיקה, "גורמי החקירה והמשנה לפרקליט המדינה... הגיעו למיצוי, וכי מבחינת תוחלת החקירה נמצא כי אין פעולות חקירה נוספות שנכון לבצע לצורך בירור הטענות וגילוי האמת... לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע... אין בנמצא פעולות חקירה קונקרטיות שניתן לבצע".

הסרטון התברר כפיגוע רב־עוצמה, ואין להבין כיצד הוגשה לבג"ץ חוות דעת הקובעת שהוא לא פגע בביטחון המדינה. שלשום, בישיבה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון ושל ועדת החוקה של הכנסת, סירב סגן הצנזור הצבאי לענות אם הצנזורה אישרה את הקרנת הסרט. הוא רק העריך שפרסום הסרטון לא פגע בביטחון המדינה, הערכה המעוררת תמיהה בלשון המעטה.

האמת יוצאת לאור בעצלתיים

ב־8 באוקטובר קיבל ראש שב"כ אלוף במיל' דוד זיני, שלושה ימים לאחר כניסתו לתפקיד, את ממצאי החקירה שנעשתה לעוזרת הפצ"רית, שתומר־ירושלמי ביקשה לקדם כך שתכהן כשופטת בבית הדין הצבאי. במהלך הבדיקה השגרתית המתחייבת מהקידום הודתה הפרקליטה כי בהנחיית הפצ"רית היא הדליפה את הסרטון לגיא פלג. עוד מסרה כי שמונה פרקליטים בכירים בפרקליטות הצבאית השתתפו בקבוצת ווטאסאפ שדנה בהדלפה לפני שהסרט הודלף. אלוף זיני העביר את המידע לרמטכ"ל אייל זמיר. הרמטכ"ל נועץ ביועצת המשפטית לממשלה, שאסרה עליו לגלות את המידע לשר הביטחון.

רק ב־29 באוקטובר הודיע צה"ל כי נפתחה חקירה פלילית בעניין פרסום הסרטון משדה־תימן. למחרת נמסר כי הרמטכ״ל אישר את בקשת הפצ"רית לצאת לחופשה עד לבירור פרטים נוספים בנושא. עוד נמסר כי בשלב זה היא אינה חשודה בפלילים.

כך חלפו שלושה שבועות שלא ננקטו בהם פעולות החקירה המתבקשות והמקובלות לצורך הירידה לחקר האמת – חקירה נמרצת של כלל החשודים, לרבות מעצרים ונטילת הטלפונים שלהם. לנוכח התחייבות היועצת המשפטית לממשלה לבית המשפט שתפקח על פעולות החקירה ושכל החלטה תתקבל בהיוועצות עימה, ברור שיש צורך לחקור גם אותה, וגם את המשנה לפרקליט המדינה עו"ד אלון אלטמן, שהיה אמור לפקח על סגן הפצ"רית.

כעת ברור שהתגובות שנמסרו לבג"ץ היו כוזבות – די היה בבדיקה פשוטה לגלות את מקור ההדלפה; בכירים בפרקליטות הצבאית ידעו ושתקו; הפצ"רית הנחתה את עוזרתה להדליף; והיועצת המשפטית לממשלה לא פיקחה, בין ביודעין ובין בעצימת עיניים.

השבוע פורסם כי המחבל המסוכן, שבשל הפגיעה לכאורה בו הוגש כתב האישום, גורש לעזה לפני כמה שבועות כחלק מהעסקה עם חמאס. המידע על כך לא נמסר לסנגורים, שבית הדין הצבאי שלח אותם להליך גישור. אילו הסתיים חלילה הגישור בעסקת טיעון, היו החיילים יוצאים מוכתמים לכל חייהם, כאשר הפרקליטות הצבאית יודעת היטב שעד התביעה שלה איננו בחזקתה. בהיעדר הודאה מצד החיילים ובהיעדר ראיות המוכיחות את אשמתם, היה עליה ליזום את סגירת התיקים וביטול כתבי האישום. והרי מעשה נבלה נוסף שנעשה נגד החיילים.

ב־2 בנובמבר, בעקבות הפרסום, עתרו לבג"ץ ח"כ אביחי בוארון ועמותת לביא שיורה לבהרב־מיארה למשוך את ידיה מעיסוק בחקירת ההדלפה לנוכח התשובות השקריות שניתנו לבג"ץ ושיבוש הליכי המשפט. רק יומיים לאחר מכן החליט השופט נעם סולברג כי היועצת המשפטית תגיש תגובה מקדמית לעתירה בתוך יומיים נוספים. בכך נמרח זמן יקר נוסף.

ב־2 בנובמבר גם אירע מה שנראה כעת כביום התאבדות בידי הפצ"רית. מכוניתה נמצאה ליד חוף הים, כשמנועה פועל, והיא הותירה אחריה מעין מכתב פרדה. לאחר כמה שעות שבהן מדינת ישראל השקיעה מיליוני שקלים בחיפושים אחריה, היא נמצאה חיה ושלמה בחוף אחר לאחר שהתקשרה לבעלה, לדבריה מטלפון של עובר אורח. הדבר היחיד שנעלם היה הטלפון שלה, שהיא טענה שאינה זוכרת היכן אבד לה, ייתכן שנפל למים. בינתיים היא נעצרה, תחילה לשלושה ימים ובהמשך לשלושה ימים נוספים.

המשימה לשופט קולה

המסקנה ברורה – אי אפשר עוד להפקיד את החקירה בידי גופי האכיפה הקיימים, הנגועים בניגוד עניינים חריף. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין היטיב להבין זאת והציע לשופט בדימוס אשר קולה, נציב תלונות הציבור על השופטים, שיחקור את פרשת שדה־תימן כתובע מיוחד. הכנסת תוכל להעביר במהירות את החקיקה הנדרשת.

את התנגדות היועצת המשפטית למינוי, בטענה שהוא עלול להביא לשיבוש הליכי חקירה, יש לדחות מכול וכול. יושרתו ואומץ ליבו של השופט קולה ידועים ומוכרים היטב. המשימה שבפניו מאתגרת – לברר כיצד ובידי מי "בושל" הסרטון, ומי השתתפו בהדלפה? כיצד אירע שבכירי הפרקליטות הצבאית ובראשם הפצ"רית השתתפו ברקיחת עלילת הדם, ומדוע נהגו כך כלפי חיילי כוח 100? אילו פעולות חקירה מעמיקות ננקטו, אם בכלל, בידי סגן הפצ"רית? מה היו פעולות היועצת המשפטית לממשלה ועו"ד אלטמן בפרשה? מדוע חלפו שלושה שבועות מאז שהשקר התברר לראש שב"כ אלוף זיני ועד לפרסומו לציבור? האם נכון שמחלקת המדינה האמריקנית עסקה בחקירת התנהלות חיילי כוח 100, ואם כך – מדוע?

המסקנה ברורה – אי אפשר עוד להפקיד את החקירה בידי גופי האכיפה הקיימים, הנגועים בניגוד עניינים חריף. סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין היטיב להבין זאת והציע לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אשר קולה, שימלא את תפקיד היועמ"שית בנושאים הקשורים לפרשת שדה־תימן.