הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר ירושלמי, ביקשה הבוקר (ו׳) מהרמטכ״ל, רב-אלוף אייל זמיר, לסיים את תפקידה. לפי הודעת דובר צה"ל "הרמטכ״ל קיבל את בקשתה לסיים את התפקיד באופן מיידי ויפעל לייצוב הפרקליטות הצבאית ושמירה על חיילי צה״ל. הרמטכ״ל בטוח כי תתקיים חקירה יסודית לחקר האמת". ההתפטרות מגיע על רקע החקירה שנפתחה בפרשת הדלפת הסרטון משדה תימן ולאחר שמוקדם יותר השבוע הודיע הפצ"רית כי היא יוצאת לחופשה עד לבירור פרטים נוספים .
דובר צה"ל מסר ביום רביעי השבוע כי נפתחה חקירה פלילית בעניין פרסום הסרטון משדה תימן, ונבדקת מעורבות גורמים בפרקליטות הצבאית. במקביל אישר הרמטכ״ל את בקשתה של הפצ״רית לצאת לחופשה עד לבירור פרטים נוספים בנושא.
מטעם היועצת המשפטית לממשלה נמסר אז כי בעקבות מידע שהתקבל לאחרונה, החליטה היועצת המשפטית לממשלה על דעת פרקליט המדינה וראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, להורות על פתיחה בחקירה פלילית. החקירה מנוהלת על-ידי אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, ובליווי פרקליטות המדינה. ביממה האחרונה בוצעו פעולות חקירה שונות. עדכון אודות הפתיחה בחקירה נמסר לבג״צ.
הכי מעניין
יש לציין כי בתשובת היועמ״שית לבג״ץ מלפני חודש בנושא חקירת הדלפת הסרטון, נטען כי "לא נמצאה ולו אינדיקציה ראשונית המצביעה על מקור העברת המידע" וכי ״התוחלת לביסוס תשתית ראייתית מפלילה בכלי חקירה נמוכה ביותר ואין בנמצא פעולות חקירות קונקרטיות שאותן ניתן לבצע והטומנות בחובן פוטנציאל ממשי לקידום הבדיקה הפלילית".
הרקע לפרשה הוא האירוע ב־29 ביולי 2024, שבו פשטה המשטרה הצבאית, בהוראת הפרקליטה הצבאית הראשית יפעת תומר־ירושלמי, על מתקן הכליאה בשדה־תימן ועיכבה לחקירה תשעה לוחמי מילואים בחשד למעורבות באירוע. החיילים הפיצו סרטונים שתיעדו את העימות עם אנשי המשטרה הצבאית, וקראו לאזרחים שיגיעו למחות. ואכן, אזרחים וגם חברי כנסת הגיעו לבסיס ופרצו אליו.
בהמשך לביקורת ציבורית רבה על הפרקליטות הצבאית, ב־6 באוגוסט 2024 הוקרן סרטון בחדשות 12, שאותו תיאר כתב המשפט גיא פלג כך: "תיעוד ממרכז החקירה, שמציג לטענת התביעה הצבאית כיצד תקפו לכאורה חיילים את מחבל חמאס… כפי שניתן לראות בתיעוד ממצלמות האבטחה במקום, המחבל נלקח הצידה בידי לוחמי כוח 100 – בזמן שהם מסתירים לכאורה את מעשיהם במגינים… הצילום כולל תיעוד של העבירה המיוחסת לאנשי המילואים – מעשה סדום בנסיבות אינוס".
בדיעבד התברר שהתיעוד שהוקרן בחדשות 12 הורכב משני סרטונים בתאריכים שונים, בשתי מכלאות אסירים שונות, ושהקריין סיפר לצופים דברים שכלל לא ראו בסרטונים. למרות זאת, התיעוד זכה לתפוצה רבה ברשתות החברתיות בארץ ובעולם, ושימש ככלי תעמולה בידי גרומים אנטי-ישראלים. בנוסף, ערוץ מכאן 33 של תאגיד השידור הציבורי, המיועד לציבור הערבי בישראל, אף צילם את פני הלוחמים כשהובאו לבית הדין הצבאי וחשף אותם בתקשורת, בהפרה של צו איסור הפרסום על פרטיהם. בכתב התביעה שהגישו שניים מהלוחמים נגד צה"ל והתאגיד כתבו עורכי הדין מנשה יאדו ונתי רום מארגון חוננו ש"הפרסום זכה למיליוני שיתופים ברחבי העולם בכלל, ובציבור הערבי בפרט".
