עדותו של סנ"צ (בדימ') צחי חבקין, שנפתחה בשלהי יום הדיונים היחיד שהתקיים השבוע, סיפקה שורה של כותרות בעלות משמעות. המרכיב הדרמטי ביותר בעדות נגע לשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה אישר לבצע את כל פעולות החקירה שבוצעו.

בפתח העדות סיפר חבקין כי ביחידה החוקרת שררה תרעומת על האישור המצומצם מאוד שנתן היועמ"ש לחוקרים. בתשובה לשאלת עו"ד חדד אם האישור המצומצם נגע רק לשימוש שעשה נתניהו לכאורה בדירת הפאר של המיליארדר ג'יימס פאקר במלון רויאל ביץ' השיב חבקין בחיוב והוסיף, "אני באופן אישי זוכר עצמי ממש כועס על זה שזה הדבר היחיד שמותר לנו לחקור. דיברתי עם מומי משולם על זה שנראה  שהוא (מנדלבליט – ש"פ) מגביל אותנו, ואולי יש לו אינטרסים, או שהוא שולח אותנו למקום שלא ייצא מזה כלום. לכן שאלנו שאלות רחבות יותר ממה שהותר לנו".
נציין כי השאלה מה היה היקפו המדויק של האישור שנתן היועמ"ש דאז לחקירת ראש הממשלה היא קריטית, משום שחוק יסוד הממשלה קובע במפורש, "לא תיפתח חקירה פלילית נגד ראש הממשלה אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". ממילא, ראיות שהושגו תוך חריגה מהאישור שנתן היועץ המשפטי לממשלה דאז, עשויות להיפסל, ואישומים המבוססים עליהן – להתבטל.

עוד קודם לכן אישר חבקין כי שוחח בזמן אמת עם בכיר מח"ש, דובי שרצר, על דברים לא תקינים, כהגדרתו, שהתרחשו בחקירות נתניהו. בהמשך לכך מיקד אותו סנגורו של נתניהו בתרגיל החקירה הבעייתי שנעשה לדוברו של נתניהו לשעבר, ניר חפץ, במטרה ללחוץ עליו להפוך לעד מדינה. "לקחו מקורבת שהקשר שלה לתיק לא קיים. השתמשו בה בצורה נוראית כדי להפוך אדם לעד מדינה.  לעשות הפגשה כאילו מקרית בין אותה מקורבת לניר? אתה מכיר הדברים?", שאל חדד את חבקין, וזה השיב לו, "כן". חדד הוסיף ושאל, "חשבת שנחצו הקווים?", וחבקין השיב, "ידעתי שיש בזה משהו לא תקין. לא מיד הלכתי לדבר עם דובי. היו לי מקבץ של דברים.  למיטב הבנתי להביא מישהו שאין לו קשר אמיתי לחקירה, אך ורק בשביל לגרום ללחץ על מישהו זה משהו לא תקין. לא חושב שזה לא חוקי או פלילי. זה לא תקין. אני אומר הכל בדיעבד".

השופט ברעם ביקש מחבקין להסביר באופן מעט יותר מפורט למה כוונתו במילים "לא תקין" וזה השיב, "הפעלת לחץ שחורג מהנורמה. בזמן אמת לא חשבתי שיש פה עבירה פלילית או סחיטה באיומים אלא לחץ חורג מסטנדרט. גם מעצר - יש פה אפקט של לחץ. אם משתמשים בו ללא עילה וללא צורך אמיתי".

סוגיה נוספת שהעלה חדד בחקירתו של חבקין היתה ההחלטה שהתקבלה במשטרה ובפרקליטות שלא לחקור באזהרה את מנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה. בהגנה טענו לאורך הדרך כי למעשה גם ישועה הוא בעצם עד מדינה, מאחר שגם לגישת הפרקליטות הוא היה שותף לביצוע העבירות ועל אף זאת ניתנה לו בפועל חסינות.
חבקין אישר שההחלטה לא לחקור את ישועה באזהרה ולהסתפק בגביית עדות פתוחה ממנו היתה נראית לו בעייתית כבר בזמן שהחקירה התנהלה, "זה הטריד אותי גם בזמן אמת. היה צריך לחקור אותו באזהרה. מאוד הפריע לי שאדם מספר סיפור שהוא חלק מעבירה ולא נחקר. אני גם הייתי שותף גם בחקירות של פואד ובית המשפט נתן לי על הראש. הוריתי לחקור אדם בעדות פתוחה ובית המשפט נזף בי על כך בהכרעת הדין. אז אני עוד יותר רגיש לדברים האלו. דיברתי עם המפקד שלי יורם נעמן באותה תקופה. שאלתי למה? התשובה שקיבלתי היתה שזה מה שהיועץ הנחה וזה מה שעשו". חדד ניסה לחדד ולשאול "נתנו לו חסינות?" וחבקין השיב "היו צריכים לחקור אותו באזהרה ולא חקרו באזהרה", אך סירב לאשר שישועה הפך למעשה לעד מדינה

לקראת סיום העדות נשאל חבקין על ידי חדד האם היה מודע בזמן אמת לבעייתיות בסיפור שסיפר עד המדינה שלמה פילבר על "פגישת ההנחיה" שהתקיימה כביכול בינו ובין ראש הממשלה. כזכור, בחקירתו הנגדית של פילבר, לפני למעלה משנתיים, נחשף שמאיכוני הסלולרי שעשתה המשטרה למכשירו של שלמה פילבר עולה שהפגישה כלל לא יכולה היתה להתקיים". חדד ניסה לברר האם החוקרים היו מודעים לבעייתיות בעדות של פילבר וזה השיב, "אם דובר על מועד מסוים, אם עד מספר על פגישה שהיתה, אז ברור שצריך לבדוק". חדד התעקש להוסיף ולברר עם חבקין, "אתה מודע לבור הזה בתיק?" וזה השיב, "מודע לפער".