בג"ץ לממשלה: למה לא הוקמה הוועדה שתחזיר למאסר מחבלים ששבו לטרור?

בית המשפט העליון קבע בסוף השבוע כי על המדינה להשיב בתוך כחודש לעתירה שהגיש עו"ד יצחק בם מטעם ארגון חוננו, הדורשת לחייב את הממשלה להקים את הוועדה הקבועה בחוק הממשלה ואשר מוסמכת להשיב למאסר מחבלים אשר שוחררו בעסקאות להשבת חטופים. ברקע ההחלטה ניצבים הדיווחים על עסקה נוספת להשבת החטופים מעזה.

בעתירה שהוגשה בידי עו"ד יצחק בם מטעם ארגון חוננו, דרשו העותרים מבג"ץ לחייב את המדינה להקים את הוועדה ולפעול להשבת המחבלים אשר שוחררו בעסקאות חטופים ושבו לסורם, לחזור ולהמשיך לרצות את עונשי המאסר המקוריים, כפי שחוק הממשלה קובע. בחוננו מסבירים כי מדובר בצעד מתחייב לצורך מיגור הטרור וחיזוק הביטחון. 

עתירת חוננו מפנה לסעיף 8.ב.(ג) לחוק הממשלה, תשס"א-2001, אשר מחייב את הממשלה בעת שחרור מחבלים בין השאר בעסקאות להשבת חטופים, להקים ועדה שתפקידה יהיה לבדוק ביטול שחרורם של מחבלים אשר חזרו לסורם. בחוננו ציינו כי החוק מחייב את הממשלה להקים את הוועדה בכל מקרה של שחרור מחבלים.

בעתירה מבקשים העותרים להוציא צו על תנאי שיורה למשיבים לבוא וליתן טעם מדוע שלא ידונו ויחליטו האם להקים ולאייש את אותה הוועדה המדוברת. כמו כן הם מציינים כי פנו לראש הממשלה והשרים בבקשה לפעול למינוי הוועדה, אך פנייתם לא נענתה על ידי ראש הממשלה או מי מהשרים הרלוונטיים - בהם שר המשפטים, שר הביטחון והשר לביטחון לאומי.

על פי העתירה, הסעיף המדובר בחוק קובע כי "תוקם וועדה שתפקידה יהיה לבדוק...". בארגון מסבירים כי לפי לשון החוק ותכליתו, לראש הממשלה ולשרים הנוגעים בדבר אין שיקול דעת בשאלה האם להקים את הוועדה או לא. "למצער, סמכותם זו הופכת לחובה שעה שבהחלטתם משתחררים לחופשי מאות רבות של אסירים ביטחוניים במסגרת עסקת חטופים. לחילופין, לכל הפחות, בעקבות שחרור אסירים ביטחוניים רבים שומה על ראש הממשלה והשרים לשקול את הקמת הוועדה", נכתב בעתירה.

לטענת הארגון בעתירה, הוועדה חיונית למאבק בטרור, במיוחד אחרי הטבח הקשה של ה-7.10, מכיוון שהיא מאפשרת להחזיר אסירים שחזרו לפעילות טרור למאסר גם על סמך מידע חסוי או ראיות שאינן קבילות במשפט פלילי רגיל. בכך מהווה הוועדה כלי מניעתי חשוב ועשויה להוות חלופה יעילה למעצר מנהלי. בעתירה מצוין כי מאז שחרורם, מספר משוחררים נעצרו מחדש בגין עבירות ביטחוניות נוספות, ולגבי חלקם נצבר מידע על עבירות נוספות.

בנוסף מפרטת העתירה מקרים ספציפיים, שאספו ופרסמו באתר הקול היהודי, של שמונה מחבלים ששוחררו ונעצרו מחדש, בהם איברהים עטיה, היית'ם ג'אבר, וואאל אלגאגוב, מהאדי עבאס, סאמח אלשובקי, סעיד דיאב, פהד צואלחי וריאד מרשוד. למרות כל זאת, נטען בעתירה, הממשלה לא הקימה ועדה שתבחן את המידע ותחליט על ביטול שחרורם של האסירים הביטחוניים. "היעדר הוועדה מסכל את הוראות החוק והופך את השחרור המותנה לשחרור בלתי מותנה", נטען.

עו"ד יצחק בם מסר בהמשך להחלטה כי "מאות רבות של מחבלים שוחררו ממאסרם בטרם עת. מאות רבות נוספים עלולים להשתחרר בעסקה נוספת העומדת על הפרק. במציאות של שחרור סיטונאי של מחבלים, הקמת ועדה והפעלת המנגנון החוקי המאפשר להחזיר אותם למאסר אם הם חוזרים לפעילות טרור זה המינימום שבמינימום שמדינה חפצת חיים יכולה וצריכה לעשות כדי להגן על אזרחיה. אנחנו דורשים שהוועדה תוקם לאלתר ותחזיר לכלא כל מחבל משוחרר החוזר לפעילות טרור."