נדחתה העתירה נגד חוקיות תקצוב הישיבות והכוללים

שופטי בג"ץ, יצחק עמית, דפנה ברק ארז ודוד מינץ דחו הבוקר (ה') עתירה אותה הגישה התאחדות הסטודנטים, ובה ביקשה מבית המשפט להורות על ביטול מוחלט של תקציב התמיכה בישיבות ובכוללים.

בניגוד לעתירות דומות שהוגשו בעבר, העתירה הנוכחית לא ביקשה לאתגר רק את תקצוב בני הישיבות שאינם מתגייסים לצה"ל. במוקד העתירה עמד תקציב המוסדות התורניים כולו, כולל ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות הציוניות שתלמידיהן מתגייסים לצבא ואף המדרשות התורניות לנשים. במהלך הדיון טענו עורכי הדין המייצגים את התאחדות הסטודנטים, כי המדינה מעניקה מלגות קיום לאברכים, ובכך מפלה אותם לטובה לעומת סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. עורכי הדין אף הוסיפו וטענו כי למעשה תקציב המוסדות התורניים איננו תקציב שנועד לתמוך במוסדות אלא מלגות לאברכים בתחפושת. המוסדות, לדבריהם, הם בסך הכל צינור שבו עושה המדינה שימוש על מנת להעביר מלגות קיום לאברכי הכוללים.

מאז הוגשה לראשונה בשנת 2023, עוד טרם פרוץ המלחמה, עברה העתירה שרשרת של גלגולים, שבאחרון שבהם צורפו גם הארגונים המייצגים את המוסדות התורניים עצמם כמשיבים לעתירה. במהלך הדיון שנערך בחודש יולי העירו השופטים הערות שונות, חלקן נטו לטובת העותרים וחלקם דווקא לכיוונן של המשיבות, המדינה והארגונים המייצגים את הישיבות. בין היתר תהה השופט מינץ אם בכלל ניתן להשוות בין סטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה ובין תלמידי ישיבות. מנגד תהתה השופטת דפנה ברק ארז, מדוע למדינה אין נתונים מה האחוז מתוך התמיכה למוסדות תורניים שהולך לתשלום מלגות לאברכים. השופט עמית הוסיף והקשה אם לא מדובר בעצם בתשלום "הבטחת הכנסה" לאברכים בתחפושת של תקציב לישיבות, בשעה שבג"ץ פסל כבר לפני שנים את תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים וקבע שהם בלתי חוקיים.

בפסק הדין ציין השופט עמית כי העתירה כפי שהוגשה, גם לאחר שתוקנה פעמיים ברשות בית המשפט, עדיין איננה מאםשרת בירור רציני של הטענות לגופן, "העתירה כורכת שורה ארוכה של סעדים שאין ביניהם זיקה עניינית, המכוונים למשרדי ממשלה שונים (משרד האוצר או משרד החינוך) וכן לרשויות מדינה שונות (הממשלה והכנסת). כך, מן העבר האחד, מתבקש סעד חוקתי של ביטול סעיף בחוק התקציב. מן העבר האחר, מתבקש סעד הצהרתי בנוגע לאופן פרשנות המונח 'מלגות' בסעיף 11א(א) למבחני התמיכה. בתווך, תוקפת התאחדות הסטודנטים שורה של החלטות ממשלה, וכן מבקשת התערבות בהפעלת סמכויות רחבות הנוגעות לגיבוש מדיניות כלכלית, ליישומה ולפיקוח על הכספים המועברים בעטיה". 

"כל אחד מהסעדים המתוארים מבוסס על טענות שונות, נטלים שונים והיבטים שונים בביצוע המדיניות הכלכלית. בהתאם, ועל מנת להידרש לכל אחד מהם כדבעי, היה על התאחדות הסטודנטים להניח תשתית עובדתית ומשפטית מעמיקה ומבוססת – תשתית שאין בנמצא בעתירה דנן", הוסף עמית וציין כי "כלליותה של העתירה במישור הסעדים גוררת חוסר מיקוד של הטענות בעתירה. מקום שבו העותר אינו מפרט את טענותיו בעניין מסוים, אין זה תפקידו של בית המשפט לעשות את מלאכתו... כך, למשל, ומבלי למצות, אחת מן הסוגיות שהתעוררה בעתירה היא הפיקוח שמבוצע על ידי משרדי הממשלה ביחס להעברות הכספים לתלמידי המוסדות התורניים. בעתירה הועלו בהקשר זה טענות כלליות בלבד, ורק במהלך הדיון שנערך לפני ההרכב הנוכחי – דיון רביעי במספר בהליך זה – ולאחר שהעתירה תוקנה פעמיים, הפנתה התאחדות הסטודנטים לראשונה לחוק מירשם מילגות... ופירטה על תחולתו ויישומו על המוסדות התורניים... שאלת תחולתו של חוק מירשם מילגות בענייננו היא שאלה נכבדה, העשויה להשליך באופן ישיר על חובות הפיקוח של המדינה ועל חובותיהם של המוסדות התורניים לפרסם קריטריונים לזכאות למלגות אותן הם מעניקים. מטבע הדברים, מקום שטענה זו הועלתה לראשונה במהלך הדיון בעל פה, לא ניתנה למשיבים הזדמנות לתת לה מענה סדור, וממילא אין מקום לבררה אגב אורחא".

לדבריו, "קושי נוסף נעוץ בכך שהתאחדות הסטודנטים מבקשת לתקוף את האפשרות של חלוקת "מלגות" מתוך התקציבים המועברים לישיבות. חרף האמור, והגם שהתבקשו בעתירה סעדים רבים – לא נכלל בה סעד התוקף במישרין את מבחני התמיכה עצמם, המאפשרים כאמור חלוקת מלגות. לעומת זאת, בדיון שהתקיים בפנינו, רבות מן הטענות נסבו על הפסול הכרוך בכך... בשלב הנוכחי, לא נוכל אפוא להוסיף ולברר את העתירה בהליך זה. איננו קובעים מסמרות בשאלות המועלות בעתירה, ובפרט בשאלת הפיקוח על השימוש בכספים המועברים למוסדות.

"עם זאת", הוא הוסיף, "מצאנו לשוב ולהזכיר כי נקודת המוצא בעניין זה היא ידועה: המדינה מחזיקה בכספי התקציב בנאמנות לטובת אזרחיה ותושביה. מכאן חובתה לעשות בהם שימוש אך ורק לתכליות הציבוריות להן יועדו הכספים כדין, ובהתאם לכללי המשפט המינהלי, ומכאן גם חובתה להבטיח שאף לאחר שהועברו כספי התמיכה, נעשה בהם שימוש ההולם את תכליתם... כאמור, אין בדברינו כדי לגרוע מחשיבותם של חלק מהנושאים שהועלו בעתירה. אך העתירה שלפנינו אינה האכסניה המתאימה לבירורם. אשר על כן, העתירה נדחית, תוך שמירת טענות הצדדים. למען הסר ספק, מובהר כי הגשת עתירה חדשה בנדון טעונה מיצוי הליכים כדין".

בדיון שנערך בבג"ץ ציינה עו"ד צפנת נורדמן, שייצגה את איגוד ישיבות ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות, כי הניסיון שעשו העותרים להשוות בין מוסדות תורניים למוסדות אקדמיים ובין הסטודנטים לתלמידי ואברכי הישיבות והכוללים, הוא מופרך. "אם באים להשוות, צריך לפרוס את כל התשתית העובדתית ולספר גם מה בדיוק סטודנט מקבל מהמדינה. אולי בעצם תלמידי הישיבות הם אלו שמופלים לרעה לעומת הסטודנטים. אנחנו לא טוענים שההשוואה תקפה, אבל מאחר שהעותרת עורכת אותה - עליה לפרוש את כל התמונה". נורדמן הוסיפה שבעתירה נטען כי "מיליארדי שקלים" מוזרמים לכיסיהם של תלמידי הישיבות, בשעה שתקציב המוסדות התורניים כולם בשנה עומד על מעט יותר ממיליארד שקלים. 

"איך אפשר לטעון שמיליארדי שקלים זורמים לתלמידי הישיבות?", תקפה. "זה ניסיון להציג מצג של תלמידי ישיבה חמדנים, להציג אותם באור מסוים מאוד, בלי קשר למציאות. זה לא בסדר. התקציב הולך למוסדות, לא לתלמידים, לצרכי הפעלתם. אחזקה כמו משכורות כמו הזנה כמו מלגות ועוד. בדיוק כפי שנקבע במבחני התמיכה. למעשה, רק מיעוט קטן של התלמידים מקבל מלגות, זה עוד פרט שהעותרת לא ציינה".

עורכת הדין נטע אורן, שייצגה בדיון את משרדי הממשלה, ציינה אף היא בדיון כי יש לדחות את העתירה. "מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים בשיעור הרבה יותר גבוה מאשר מוסדות תורניים", קבעה אורן, "הכסף הולך למטרות שונות, חלק גדול ממנו למחקר וחלק גם למלגות. נכון שלא כל תלמיד זכאי לקבל מלגה, אבל הטענה שלנו היא פשוטה: אלו מוסדות מסוגים שונים. כל מי שמקבל תמיכה לפי המבחנים האלו מקבל אותה בצורה שוויונית". כאמור, בסופו של דבר נדחתה העתירה מטעמים טכניים בלי להכריע במחלוקות לגופן.

מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות, משה גוטמן, ורמ"ט איגוד ישיבות ההסדר, אורי פינסקי, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על דחיית העתירה, שהוגשה ללא יסוד עובדתי או משפטי. נסיונה של התאחדות הסטודנטים לפגוע בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות הציוניות, שמוכיחות שאפשר גם לימוד תורה וגם שירות צבאי משמעותי - נכשל. יש להצר על עצם הנסיון ולקוות, ברוח ימי אלול, לחשבון נפש ולתשובה".