מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הגישה אמש (א'), באיחור של מספר שעות, תגובה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה לבקשות שהוגשו מטעם העותרים נגד הדחת היועצת בנוגע להחלפת מנעולי לשכת השר.
כזכור, בהמשך להחלטת הממשלה על הדחת היועצת, החליט השר לוין להפסיק את הנוהג לאפשר ליועצת ולצוותה לעשות שימוש בלשכותיהם של השר והמנכ"ל בתל אביב. לצורך כך הוחלף בין היתר מנעול לשכת השר, באופן המונע מהיועצת את הגישה למשרד גם בימים שבהם השר לוין איננו עושה בו שימוש.
בעקבות ההחלפה הוגשו נגד השר לוין שורה של בקשות על פי פקודת בזיון בית המשפט, בטענה שהחלפת המנעול מנוגדת לצו הביניים שהוציא השופט סולברג המונע את כניסתה לתוקף של החלטת הממשלה על הדחת היועצת ואוסר לפגוע במעמדה.
הכי מעניין
בתגובה שהגישה הפרקליטות מטעמה של היועצת לא הוכחשה טענת השר לוין לפיה מדובר בלשכת השר ולא בלשכתה שלה, אך נטען כי שינוי סדרי העבודה שאפשרו לה עד היום לעשות שימוש בלשכה מנוגד לצו שהוציא השופט סולברג.
"מאז תחילת כהונת היועצת המשפטית לממשלה, המשיכה היועצת את הנהוג במשרד המשפטים מזה כעשור קודם לכן, לפחות, והוא, כפי שנמסר, שהיועץ המשפטי לממשלה וצוותו עושים שימוש במתחם משרדים בקרית הממשלה בתל אביב ובו לשכות לשר המשפטים ולמנכ"ל משרד המשפטים, בימים בהם המתחם לא מאויש על ידי לשכות השר והמנכ"ל", נאמר בתגובה. "על פי הנהוג בשנים אלה, היועצת יושבת במשרד בו יושב שר המשפטים, ואנשי לשכתה יושבים ביתר המשרדים במתחם. הגעת היועצת וצורתה למתחם נעשית על פי תיאום מוקדם עם לשכת שר המשפטים ומנכ"ל המשרד".
עם זאת, כך נטען, "כפי שעולה למעשה גם מתגובת שר המשפטים, רק לאחר החלטת הממשלה, ובקשר ישיר אליה, התקבלה החלטה חד-צדדית, ללא כל הסבר, בדבר נעילת משרד השר, כך שהיועצת לא תוכל להיכנס אליו. כן התבקשה לשכת היועצת שלא לעשות שימוש במתחם. האירוע המתואר סותר את הצווים השיפוטיים שיצאו מלפני בית המשפט הנכבד, ובפרט את ההוראה לפיה אין לשנות מסדרי העבודה הקיימים. דומה שתכליתו היא ניסיון לפגוע במעמדה של היועצת המשפטית לממשלה ובעבודתה המקצועית".
מוקדם יותר אתמול הגיש כאמור השר לוין תגובה מטעמו לבקשות להוצאת הצווים נגדו, ובה טען שהבקשות הללו משוללות כל יסוד: "החדר שננעל הינו חדרו האישי של שר המשפטים, המצוי בתוך הלשכה, ואשר שלט הכניסה אליו נושא את שמו ואת תפקידו של השר... העובדה שמדובר בלשכת השר ובחדרו האישי של השר, באה לידי ביטוי ברור גם בפרוגרמה של החלוקה הפנימית של המשרדים בקומה, כפי שנערכה עוד בשנת 2009. עיון בפרוגרמה כאמור מראה בבירור את לשכת השר לצד לשכת המנכ"ל מצד אחד, ומשרדי ועדת העזבונות באותה העת מן הצד האחר, תוך ציון מפורש של חדרו האישי של השר כמופיע שם".
"המבקשים הטעו ביודעין את בית המשפט הנכבד בכך שניסו להציג את הלשכה כאילו מדובר בלשכה אשר שייכת למשרד המשפטים באופן כללי. המבקשים העלימו במתכוון מעיניו של בית המשפט הנכבד כי המדובר בלשכת השר ובחדרו האישי של השר. יתר על כן, המבקשים הסתירו מעיניו של בית המשפט הנכבד את העובדה שלרשות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עומדים באותו בניין עצמו משרדים מפוארים ומרווחים. העובדה שעומדים לרשות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה משרדים כאמור, שוללת את הטענה המופרכת בדבר פגיעה כלשהי בתפקוד מי מעובדיו", נאמר עוד בתגובה.
השר לוין הוסיף: "עוד יצוין, למעלה מן הצורך, כי בפגישת העבודה הראשונה של שר המשפטים עם עו"ד גלי בהרב מיארה, היא ביקשה לאפשר לה להשתמש מדי פעם בלשכת השר בתל אביב, תוך התחייבות שהדבר יעשה תמיד בכפוף לאישור השר ובתאום מראש. ואכן, לשכתה נהגה מעת לעת לפנות ללשכת שר המשפטים ולבקש מראש אישור להיכנס ללשכה ולהשתמש בה, דבר המעיד כאלף עדים על כך שמדובר בלשכת השר, אשר השר הוא שקובע ומאשר מי יוכל להיכנס אליה, אם בכלל".
"כתוצאה מהאמור לעיל", המשיך לוין, "הרי שענייננו בניסיון לייצר תקדים הזוי בדבר קיומה של 'הלכת שיתוף', אשר לפיה לשכת שר וחדרו האישי של השר, וכפועל יוצא כל לשכה וכל חדר אישי של עובד מדינה, חייבים בהכרח להיות פתוחים בפני כל דכפין. הדבר יוצר תוצאה אבסורדית נוספת של שלילת האפשרות של שר או כל עובד ציבור אחר להחזיק מסמכים ולפעול בחופשיות בדלת אמות לשכתו, ובחדרו האישי".
"העובדה שתשעה שופטים של בית המשפט העליון נדרשים לעניין זה", סיכם השר, "היא דבר שעוד יילמד כאחד האירועים המוזרים בתולדות המשפט. מדובר בבקשות הזויות וחסרות כל בסיס, אשר הוגשו תוך העלמת העובדות מבית המשפט הנכבד. לא היתה כל הפרה של צו כלשהוא שניתן על ידי בית המשפט".