שר המשפטים יריב לוין הגיש בצהריים (ראשון) תגובה לבקשות לפי פקודת בזיון בית המשפט שהוגשו נגדו לאחר שאנשיו החליפו את מנעולי לשכתו בתל אביב, אשר שימשה לעיתים גם את היועצת המשפטית לממשלה.
בפתח התגובה תקף השר את עצם הידרשותם של שופטי בג"ץ לבקשות הנוגעות לסוגיית החלפת המנעולים, בשעה שהדיון בעתירות בנושאים דחופים הרבה יותר מתנהל בעצלתיים, "ביום 27.8.2023 קיבלה ממשלת ישראל החלטה בדבר הקמת ועדת בדיקה ממשלתית לעניין פרשת הרוגלות (פגסוס). מדובר בעניין שנמצא בליבת זכויות האזרח ובליבת ההגנה הנדרשת עליהן. מאז, במשך שנתיים, מוקפאת עבודת הוועדה בצו זמני של בית המשפט הנכבד, אשר נענה לכעשרים בקשות דחיה של הייעוץ המשפטי לממשלה. בכך מסוכלת עבודת הוועדה ואזרחים רבים נותרים באין מגן מפני פגיעה קשה בזכויות האזרח הבסיסיות שלהם".
לדבריו, "היו ימים בהם סוגיות שבליבת זכויות האזרח עמדו בראש סדר העדיפויות של בית המשפט הנכבד. אבל אלו ימים אחרים. שנתיים ימים שוועדת הבדיקה לעניין הרוגלות משותקת, נוסף על כך, אזרחים רבים ממתינים זמן רב להכרעה בתיקים האזרחיים והפליליים המונחים על שולחן בית המשפט הנכבד, ואילו בקשות אלה, שאין בהן כל דחיפות, ושהן בבחינת זילות מוחלטת של בית המשפט הנכבד, זוכות להתייחסות מיידית".
הכי מעניין

בהרב־מיארה ולוין. | צילום: אורן בן־חקון
בהמשך לכך הבהיר השר לוין כי הלשכה שמנעוליה הוחלפו הינה לשכתו של שר המשפטים ושלו בלבד, וכי הדבר עולה בבירור מהשלט המוצב בכניסה ללשכה "החדר שננעל הינו חדרו האישי של שר המשפטים, המצוי בתוך הלשכה, ואשר שלט הכניסה אליו נושא את שמו ואת תפקידו של השר... העובדה שמדובר בלשכת השר ובחדרו האישי של השר, באה לידי ביטוי ברור גם בפרוגרמה של החלוקה הפנימית של המשרדים בקומה, כפי שנערכה עוד בשנת 2009. עיון בפרוגרמה כאמור מראה בבירור את לשכת השר לצד לשכת המנכ"ל מצד אחד, ומשרדי ועדת העזבונות באותה העת מן הצד האחר, תוך ציון מפורש של חדרו האישי של השר כמופיע שם".
"המבקשים הטעו ביודעין את בית המשפט הנכבד בכך שניסו להציג את הלשכה כאילו מדובר בלשכה אשר שייכת למשרד המשפטים באופן כללי. המבקשים העלימו במתכוון מעיניו של בית המשפט הנכבד כי המדובר בלשכת השר ובחדרו האישי של השר. יתר על כן, המבקשים הסתירו מעיניו של בית המשפט הנכבד את העובדה שלרשות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עומדים באותו בניין עצמו משרדים מפוארים ומרווחים. העובדה שעומדים לרשות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה משרדים כאמור, שוללת את הטענה המופרכת בדבר פגיעה כלשהי בתפקוד מי מעובדיו", נאמר עוד בתגובה.

משרד המשפטים. | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90
השר לוין הוסיף, כי "עוד יצוין, למעלה מן הצורך, כי בפגישת העבודה הראשונה של שר המשפטים עם עו"ד גלי בהרב מיארה, היא ביקשה לאפשר לה להשתמש מדי פעם בלשכת השר בתל אביב, תוך התחייבות שהדבר יעשה תמיד בכפוף לאישור השר ובתאום מראש. ואכן, לשכתה נהגה מעת לעת לפנות ללשכת שר המשפטים ולבקש מראש אישור להיכנס ללשכה ולהשתמש בה, דבר המעיד כאלף עדים על כך שמדובר בלשכת השר, אשר השר הוא שקובע ומאשר מי יוכל להיכנס אליה אם בכלל. כתוצאה מהאמור לעיל, הרי שענייננו בניסיון לייצר תקדים הזוי בדבר קיומה של "הלכת שיתוף", אשר לפיה לשכת שר וחדרו האישי של השר, וכפועל יוצא כל לשכה ךכל חדר אישי של עובד מדינה, חייבים בהכרח להיות פתוחים בפני כל דכפין. הדבר יוצר תוצאה אבסורדית נוספת של שלילת האפשרות של שר או כל עובד ציבור אחר להחזיק מסמכים ולפעול בחופשיות בדלת אמות לשכתו, ובחדרו האישי. העובדה שתשעה שופטים של בית המשפט העליון נדרשים לעניין זה, היא דבר שעוד ילמד כאחד האירועים המוזרים בתולדות
המשפט. מדובר בבקשות הזויות וחסרות כל בסיס, אשר הוגשו תוך העלמת העובדות מבית המשפט הנכבד. לא היתה כל הפרה של צו כלשהוא שניתן על ידי בית המשפט".