הממשלה הגישה היום (ראשון) לבג"ץ בקשה להקדמת הדיון הנוסף בנוגע לעתירות בנושא דרך בחירת נציב שירות המדינה. ההרכב שדן בעתירות שביקשו לכפות על הממשלה את בחירת הנציב בהליך תחרותי של ועדת איתור היה ההרכב הבכיר של בית המשפט העליון, שכלל את השופטים יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז. ההרכב קיבל את העתירות ברוב דעות של עמית וברק ארז, נגד דעת סולברג. נוכח המחלוקת בין חברי ההרכב, זהות שני השופטים שיצטרפו אליו בדיון הנוסף עשויה להיות זו שתקבע בוודאות גבוהה את תוצאת ההליך.
השופט מינץ, שקיבל את הבקשה לעריכת הדיון הנוסף, פרסם בסוף השבוע כי המועד שנקבע לקיום הדיון הנוסף הוא 21 בספטמבר, יום לאחר פרישתו הצפויה של השופט יוסף אלרון. אם הדיון ייערך לאחר פרישתו, הסיכוי להפיכת התוצאה ולקביעה לפיה הממשלה לא חייבת לבחור את נציב שירות המדינה ע"י ועדת איתור, יפחת באופן ניכר.
לאחר מכן העיתונאי אבישי גרינצייג פרסם כי קביעת המועד נעשתה לאחר "שיחת צעקות" בין השופט מינץ לשופט עמית, בה טען מינץ כי עמית פועל במכוון לדחיית הדיון, ואילו עמית טען כי מינץ חורג מסמכותו.
הכי מעניין
בבקשת הממשלה נאמר כי היא "ממתינה כשנה וחצי שיתאפשר לה לבצע מינוי למשרת נציב שירות המדינה בהתאם לחוק ולפסיקה (עד האחרונה), בהתאם לאופן שבו ביצעו את המינוי ממשלות העבר ובהתאם לאופן שבו מונה הנציב הקבוע היוצא שהוא גם ממלא המקום הנוכחי - כל זאת בשעת מלחמה". לדברי הממשלה, "על שולחן בית המשפט הנכבד מונחת שאלה דחופה עם השלכות מרחיקות לכת על השירות הציבורי, על סמכויות הממשלה, על תפקוד הרשות המבצעת בשעת מלחמה ועל שלטון החוק. לאור חשיבותו הלאומית, הכלכלית והחברתית של הנושא - המתנה של חודשיים נוספים עד לדיון הנוסף בלתי סבירה באופן קיצוני".
השופט יוסף אלרון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
עוד נכתב: "המדינה לא יכולה להמתין חודשיים נוספים, בשעת מלחמה, בשאלה הנוגעת לקודקוד השירות הציבורי. עסקינן בנושא דחוף במישור הלאומי ובבעל דין שהוא הרשות המבצעת בעצמה. הכבוד ההדדי הנדרש בין רשויות המדינה מחייב התייחסות מצד בית המשפט הנכבד לדרישתה של הרשות המבצעת להביא את הנושא להכרעה מהירה".
הממשלה טוענת כי היא כלל לא עומדת על קיום דיון בעל פה בעתירות, ונכונה לקבלת הכרעה בדיון הנוסף על יסוד החומר הכתוב בלבד. "אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים הנוגעת לליבת הפלוגתאות (נקודות המחלוקת המרכזיות). התקיימו שלושה דיונים בעל-פה. כל כתבי הטענות בהליך הקודם ובהליך דנא מונחים בפני בית המשפט ובג"ץ. לפיכך, לא חסר לבית המשפט דבר על מנת להכריע בדיון הנוסף ללא שמיעת טענות בעל-פה", נטען.
לחלופין, הממשלה קראה להקדים את מועד הדיון, תוך שהיא רומזת לפרסומים אודות האופן שבו השופט עמית ניסה לכאורה להשפיע על הרכב השופטים באמצעות דחיית המועד. "לא כאן המקום להתייחס לפרסומים התקשורתיים המדאיגים בעניין זה, אך גם פטור בלא כלום אי אפשר", נכתב. "כעניין של יום ביומו, מצופה מבאי-כוח לבטל את כל יומנם עת נקבע דיון דחוף בתיק אותו הם מנהלים. קשה להלום את עצם המחשבה שלא ניתן למצוא יום פנוי ביומן בית המשפט לקביעת דיון דחוף בסוגייה לאומית אקוטית. עוד יוער כי יש ערך, בהיבטים של אמון הציבור בבית המשפט, בהסרת מראית העין שנוצרה מקביעת דיון במועד שיש בו השפעה ישירה על ההרכב. קל וחומר כאשר פסק הדין הנתקף מנומק כל כולו בטענה, המוכחשת והנתקפת בבקשה, לחדירת שיקולים זרים בסוגיות הנוגעות לאיוש משרות".