למרות מחיר הדמים: התאחדות הסטודנטים עתרה נגד תקציבי ישיבות ההסדר

שופטי בג"ץ יצחק עמית, דפנה ברק־ארז ודוד מינץ דנו ביום שני בעתירה שהגישה התאחדות הסטודנטים, אשר מבקשת לבטל לחלוטין את תקציב הישיבות. בניגוד לעתירות דומות שהוגשו בעבר, העתירה הפעם מבקשת לאתגר לא רק את תקצוב בני הישיבות שאינם מתגייסים לצה"ל אלא את תקציב המוסדות התורניים בכלל, כולל ישיבות ההסדר, הישיבות הגבוהות הציוניות שתלמידיהן מתגייסים לצבא ואף המדרשות התורניות לנשים.

במהלך הדיון טענו עורכי הדין המייצגים את התאחדות הסטודנטים כי תקציב המוסדות התורניים לא נועד לתמוך במוסדות, אלא מהווה מלגות לאברכים בתחפושת: המדינה בתקציביה מעניקה מלגות קיום לאברכים, ובכך מפלה אותם לטובה לעומת סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. המוסדות, לדבריהם, הם בסך הכול צינור.

מאז שהוגשה העתירה ב־2023 היא עברה שרשרת גלגולים, ובאחרון שבהם צורפו הארגונים המייצגים את המוסדות התורניים עצמם כמשיבים לעתירה. במהלך הדיון העירו השופטים הערות שחלקן נטו לטובת העותרים וחלקם דווקא לכיוון המשיבות, המדינה והארגונים המייצגים את הישיבות.

השופט מינץ תהה למשל אם אפשר בכלל להשוות בין סטודנטים הלומדים במוסד להשכלה גבוהה ובין תלמידי ישיבות. מנגד, השופטת ברק־ארז תהתה מדוע אין למדינה נתונים בדבר שיעור התמיכה למוסדות תורניים המנותב לתשלום מלגות לאברכים. השופט עמית הוסיף והקשה אם לא מדובר בעצם בתשלום "הבטחת הכנסה" לאברכים בתחפושת של תקציב לישיבות, בשעה שבג"ץ פסל כבר לפני שנים את תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים וקבע שהם בלתי חוקיים.

עו"ד צפנת נורדמן, שייצגה בדיון את איגוד ישיבות ההסדר ואיגוד הישיבות הגבוהות, טענה כי הניסיון להשוות בין מוסדות תורניים למוסדות אקדמיים ובין הסטודנטים לתלמידי הישיבות והכוללים, הוא מופרך. "אם באים להשוות, צריך לפרוס את כל התשתית העובדתית ולספר גם מה סטודנט מקבל מהמדינה. אולי בעצם תלמידי הישיבות הם שמופלים לרעה לעומת הסטודנטים? אנחנו לא טוענים שההשוואה תקפה, אבל מאחר שהעותרת עורכת אותה – עליה לפרוש את כל התמונה".

בעתירה נטען כי "מיליארדי שקלים" מוזרמים לכיסיהם של תלמידי הישיבות, טענה נורדמן, אך שתקציב המוסדות התורניים כולם בשנה עומד על מעט יותר ממיליארד שקלים. "איך אפשר לטעון שמיליארדי שקלים זורמים לתלמידי הישיבות?", תקפה. "זה ניסיון להציג מצג של תלמידי ישיבה חמדנים, להשחיר את פניהם, בלי קשר למציאות. זה לא בסדר. התקציב הולך למוסדות, לא לתלמידים, לצורכי הפעלתם - משכורות, הזנה, מלגות ועוד, בדיוק כפי שנקבע במבחני התמיכה. למעשה, רק מיעוט מהתלמידים מקבלים מלגות, וזה עוד פרט שהעותרת לא ציינה".

עו"ד נטע אורן, שייצגה בדיון את משרדי הממשלה, טענה אף היא כי יש לדחות את העתירה. "מוסדות להשכלה גבוהה מתוקצבים בשיעור גבוה הרבה יותר ממוסדות תורניים. הכסף הולך למטרות שונות, חלק למחקר וחלק גם למלגות. נכון שלא כל תלמיד זכאי לקבל מלגה, אבל הטענה פשוטה: אלו מוסדות מסוגים שונים. כל מי שמקבל תמיכה לפי המבחנים האלו מקבל אותה בצורה שוויונית". 

בגלגולה הקודם של העתירה כבר יצא צו על תנאי, אך הדיון שנערך השבוע התחיל את התהליך מראשיתו. בסיומו, השופטים טרם החליטו איך להמשיך את הטיפול בגלגול הנוכחי של העתירה.