בג"ץ: על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינות

שופטי בג"ץ נועם סולברג, דפנה ברק ארז ועופר גרוסקופף, פרסמו אחר הצהריים (שני) פסק דין הקובע כי הרבנות הראשית חייבת לאפשר לנשים לגשת למבחנים במקצועות ההלכה השונים.

העתירה הוגשה בשנת 2019 על ידי שש נשים שסיימו לימודי הלכה מתקדמים במוסדות תורניים גבוהים לנשים, וביקשו להיבחן בבחינות זהות לבחינות ההלכה אותן עורכת הרבנות הראשית. אליהן הצטרפו שלושה ארגונים: עיתים, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה, וקולך - פורום נשים דתיות. כחלק מהניסיונות למנוע קבלת פסק דין ברוח זו, ניסתה המדינה להציג מתווה אלטרנטיבי לבחינות הלכה לנשים שלא במסגרת הרבנות הראשית, שעבר גלגולים רבים. אך השופטים דחו את הצעת המתווה, והחליטו לקבל את העתירה ולחייב את הרבנות לאפשר לנשים לגשת לאותן בחינות שהיא עורכת לגברים.

בפסק הדין, שניתן פה אחד, ציין השופט סולברג שכתב את חוות הדעת העיקרית, כי בניגוד לעמדתה של הרבנות הראשית שהוצגה בפניו, מטרת הבחינות האמיתית איננה אך ורק הסמכת רבני עיר. "טענתם העיקרית של המשיבים, היא שניתוח חוק הרבנות הראשית מלמד כי סמכותה של הרבנות הראשית לערוך בחינות, נגזרת מסמכותה להעניק הסמכה לרבנות. משכך, רק מי שיכולים לקבל הסמכה לרבנות מטעם הרבנות הראשית רשאים לגשת למבחניה, ובהינתן שנשים, כך נטען, אינן כשירות להתמנות לרבנות לפי ההלכה, אזי מתקיים בענייננו שוני רלבנטי. טענה זו – אין בידי לקבל. כפי שאבהיר להלן, שני טעמים עיקריים לדבר. ראשית, סמכות עריכת הבחינות אינה נגזרת רק מסמכותה של הרבנות הראשית להעניק הסמכה לרבנות; שנית, הפרשנות המצמצמת שמבקשים המשיבים להקנות לסמכות עריכת הבחינות, אינה מתיישבת עם הפרשנות שהיא עצמה נותנת לסמכות זו, כפי שעולה מהתנהלותה בפועל".

"האפשרות לגשת לבחינות הרבנות הראשית טומנת בחובה את האפשרות לקבל תעודות שונות המעידות על ידע הלכתי, ואשר יש להן נפקות מעשית, הן מבחינה חברתית-קהילתית, הן מבחינה כלכלית-תעסוקתית", ציין סולברג. "מדובר אפוא בהטבה הניתנת על-ידי רשות ציבורית, כך שהנחת המוצא, עוד מראשית ימיה של שיטת משפטנו, היא כי יש לחלקו באופן שוויוני; גם בין המינים... אם המשיבים מעוניינים לחרוג מכך, עליהם לבסס שוני רלבנטי, כלומר להוכיח כי ההבחנה מבוססת על טעם רציונלי בעל משקל. כפי שהראיתי לעיל, המשיבים כשלו מלעשות כן – הן מן הטעם שפרשנות הוראות החוק הרלבנטיות מוליכה למסקנה כי סמכות עריכת הבחינות אינה נגזרת באופן בלעדי מתפקיד הרבנות הראשית ליתן כשירות לתפקיד רב עיר; הן בשל כך שהתנהלות המשיבים בפועל אינה מתיישבת כלל עם הפרשנות המצמצמת שהם מבקשים להקנות לסמכות עריכת המבחנים. דברים אלה מוליכים אל המסקנה כי הקונסטרוקציה שעליה ביקשו המשיבים לבסס את טענתם לשוני רלבנטי – היא כ'מגדל פורח באוויר'; נשענת על יסודות רעועים, כאלה שלא ניתן להסתמך עליהם.

"משלא נמצא טעם מוצדק שיש בו כדי לבסס שוני רלבנטי, הרי שההבחנה בין גברים לנשים לגבי האפשרות לגשת לבחינותיה של הרבנות הראשית היא בגדר הפליה פסולה, המנוגדת לעקרון השוויון. משזו מסקנתי, הרי שבמידה רבה, ניתן לעצור את הניתוח כאן, ואין הצדקה להמשיך לבחינת המתווה המוצע... כך, אף אם אניח כי במסגרת המתווה המוצע ינתן שירות שווה באיכותו, בכל ההיבטים הרלבנטיים שאינם הסמכה לרבנות – בכלל זאת, רמת הבחינות והתועלות הנלוות למעבר של הבחינות – כך שייווצר מצב דברים של 'נפרד אך שווה'... ברי כי ראשית לכול, על המבקש להפריד בין גברים לנשים לגבי מתן טובין ציבורי מסוים, לבסס את ההבחנה שביסוד ההפרדה על תכלית עניינית ומוצדקת... הדבר נגזר ישירות מנקודת המוצא, שעליה לא נמצא חולק, שלפיה טובין ושירותים ציבוריים צריכים להינתן, ככלל, באופן שוויוני. המשיבים לא הציגו בענייננו תכלית מוצדקת כאמור; הלכה למעשה, כלל אין זה מובן מהי התכלית שלשמה הם מבקשים להפריד בין המבחנים שאליהם נשים תורשינה לגשת, לבין אלה שאליהם הן לא תוכלנה לעשות כן. המשיבים לא עמדו במפורש על תכלית זו, ונדמה, בזהירות הנדרשת, שלא בכדי", הוסיף.

בסיכום קבע סולברג, כי "משבאתי לכלל מסקנה כי חסימת נשים – 'דרשניות, צדקניות וחכמניות' (ראו לעיל) – מן האפשרות לגשת לבחינות הנערכות על-ידי הרבנות הראשית הריהי הפליה אסורה, שאין בבסיסה הצדקה מספקת, ולמעשה הצדקה כלשהי; ובהעדר אפשרויות מעשיות אחרות – נדמה כי אין מנוס מהפיכת הצו על-תנאי למוחלט. לוּ תישמע דעתי, אפוא, נקבע כי על הרבנות הראשית לאפשר לנשים לגשת לבחינותיה. עוד אציע לחברַי, כי בשים לב למשך הזמן שבו התנהלה העתירה, ובפרט לזמן הרב שחלף מאז שניתן הצו על-תנאי, כמו גם להתנהלות המשיבים לאורך הדרך... המשיבים יִשאו בהוצאות העותרות, בסך של 50,000 ש"ח".

הרב ד״ר שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים, מסר: "זהו רגע היסטורי ומשמעותי לא רק לנשים דתיות, אלא לציונות הדתית כולה. לימוד תורה של נשים הוא מהמפעלים החשובים והמרשימים של העשורים האחרונים, והיום הוא מקבל סוף סוף הכרה ממסדית שוות ערך. מדינת ישראל אמרה בקול ברור: נשים לומדות תורה מתוך מחויבות, כישרון ויראת שמיים ויש להן מקום של כבוד בעיצוב חיי הרוח שלנו".

עו"ד אלה סקעת, שייצגה את העתירה, הוסיפה: "בג"ץ שלח היום מסר חד וברור – אי אפשר להחזיק יותר בהדרה מגדרית במסווה של הלכה. זהו לא רק ניצחון משפטי, אלא צעד חשוב בהכרה הציבורית במעמדן של נשים בתוך הממסד הדתי. נשים שנבחנו ולמדו כמו עמיתיהן הגברים – תקבלנה את אותו יחס, את אותה תעודה, ואת אותה לגיטימציה".