לוין ושיקלי לבג"ץ: לא ייתכן שהיועצת מכפיפה את משאבי המדינה לצרכיה האישיים

מזכירות הממשלה הגישה בשמה של הממשלה למזכירות בית המשפט העליון תגובה מטעמה לבקשה להוצאת צו ביניים נגד קידות הליך השימוע ליועצת המשפטית לממשלה לקראת הדחתה. זאת לאחר שביום חמישי הבהיר שופט בית המשפט העליון נועם סולברג כי אי הגשת תגובה מטעם הממשלה עד ליום ראשון בבוקר תיחשב להסכמה להוצאת צו ביניים נגדה. בפתח התגובה, שנחתמה אישית על ידי השרים עמיחי שיקלי ויריב לוין ולא הוגשה באמצעות עו"ד פרטי, מסבירים השניים מדוע לא הוגשה התגובה במועד ומדוע הממשלה לא נעזרה בשירותיו של עו"ד מטעמה.

"בפתח הדברים יודגש, כי הממשלה אינה מוכנה עוד לקבל את המצב האבסורדי, לפיו היועצת, תוך ניגוד עניינים מובהק, מכפיפה את משאבי המדינה לצרכיה האישיים ועושה שימוש בפרקליטות המדינה על מנת לייצג את עניינה האישי, תוך שהממשלה נדרשת לחפש לעצמה עורך דין חיצוני שייצג אותה. מדובר באבסורד מוחלט ובעולם הפוך. השירות המשפטי הציבורי אינו ולא יכול להיות קניינה הפרטי של היועצת. הוא הוקם ונועד כמשימה מרכזית לייצג את הממשלה, ולא כדי לפעול כנגדה באופן שיטתי ולשרת את ענייניה הפרטיים של היועצת. מובן כי אין ממשלה מתפקדת בלי עובדי הממשלה, והדבר חל ביתר שאת על מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ומייצגי המדינה בערכאות. הציפיה מהממשלה להגיב כאשר היא מנותקת מכל המערך המשפטי שלה, מקעקעת עד היסוד את זכותה של הממשלה להליך הוגן", ציינו השניים.

לדבריהם: "אי אפשר שלא לעמוד נדהמים נוכח התנהלות היועצת בעניין זה. מדובר בניגוד עניינים שלא ניתן להעלות על הדעת חמור ממנו. בעוד היועצת המשפטית לממשלה מבקשת מהממשלה ליטול קיסם מומצא של ניגוד עניינים רחוק, ספקולטיבי ועקיף שבעקיפין מבין שיניה, היא מתייצבת מול עיני בית המשפט עם קורה של ניגוד עניינים בין עיניה. היועצת מורה לכל עובדי שירות המדינה המשפטי הרלוונטיים את העמדה שיגישו ואוסרת עליהם לייצג את עמדת הממשלה שהם עובדיה, בתיק שכל כולו עוסק בה באופן אישי. מדובר לא רק בהוכחה נוספת לאופן הפסול שבו נוהגת היועצת במילוי תפקידה, אלא גם בסטנדרט כפול זועק לשמיים שכל מי שנותר בו קורטוב של יושרה אמור להתקומם נגדו. השלמה עם התנהלות זו פירושה פגיעה אנושה לא רק בעבודת הממשלה אלא בשיטה הדמוקרטית עצמה. זהו פשוטו כמשמעו אימוץ הרעיון שביסוד שיטת משטר טוטליטרית לפיו 'המדינה זה אני'. התגובות ניתנות באופן שיטתי על פי עמדותיה האישיות והפוליטיות של היועצת, משל לא נבחרה בישראל ממשלה והן מוגדרות על ידה כתגובת 'המדינה'".

לוין ושיקלי הוסיפו והדגישו כי הם דורשים ייצוג מלא של עמדת הממשלה כפי שהיא, באמצעות פרקליטות המדינה. "הממשלה אינה מוכנה להשלים עוד עם מציאות בה נמנע ממנה באופן שיטתי וחסר תקדים הייעוץ המשפטי והייצוג המשפטי המגיעים לה. הממשלה עומדת על כך שמערך הייעוץ המשפטי לממשלה והפרקליטות יסייעו לממשלה בביצוע מדיניותה וייצגו אותה, כנהוג בכל מקום אחר בעולם, וכמתחייב משעה שמערך זה ממומן כולו בכספי ציבור. הממשלה מתנגדת לכל הסעדים חסרי השחר המבוקשים בעתירות ובבקשות לצווי ביניים ותוסיף כי היא ראתה ועודנה רואה קושי רב, בלשון המעטה, בעצם הצורך בהגשת תגובה לעתירות שדינן להידחות על הסף".

לגופן של הטענות הבהירו השניים כי יש לדחות אותן על הסף וכמובן שלא להוציא צו ביניים שימנע את המשך הליך ההדחה, "אין תשובה טובה יותר לגופן של העתירות מאשר המתואר לעיל לעניין אי ייצוגה של הממשלה בהליך. בד בבד, יש לדחות על הסף את הניסיון לבקש את התערבות בית המשפט הנכבד על מנת שיכפה על הממשלה המשך עבודה עם יועצת משפטית אשר אינה מקיימת את חובותיה בהתאם למבחנים שנקבעו, ופועלת באופן שיטתי בדרך לעומתית לממשלה, ואשר כלל שרי הממשלה הביעו בה אי אמון וממילא אין עמה שיתוף פעולה יעיל. היה מצופה כי היועצת המשפטית לממשלה תנהג בהגינות מינימלית ותתפטר מתפקידה, או לפחות תפעל לתקן את דרכיה ולשפר את אופן עבודתה עם הממשלה, משעה שזו הביעה בה אי אמון מוחלט. דא עקא, שמאז שקיבלה הממשלה את החלטתה להביע אי אמון ביועצת מצב הדברים החמיר, תוך שנוספו והתרבו גילויי הזלזול בממשלה ובשריה מצד היועצת, כמו גם התנהלותה השיטתית נגד מדיניות הממשלה והתנהלותה הבלתי מקצועית בכל מנעד תחומי אחריותה. בנסיבות אלה, אין להעלות על הדעת כי בית המשפט הנכבד יטה אוזן קשבת לניסיון לכפות על הממשלה את המשך המצב הקיים מנימוקים פרוצדוראליים או אחרים שאין להם כל בסיס בחוק. הממשלה קיבלה החלטה לקיים הליך שימוע מסודר ליועצת, ואף זו במידה רבה מעבר לצורך לאחר שהיועצת נמנעה תוך זלזול מוחלט בממשלה ובשריה מלהתייחס למסמך המפורט שהוגש לממשלה עם העתק אליה בעניין התנהלותה, לפני חודשים ארוכים, ואף נמנעה מלהתייצב בישיבת הממשלה ולהשיב לטענות המועלות כלפיה ולשאלות השרים".

"בנסיבות שנוצרו, קיום השימוע בוועדת השרים שהקימה הממשלה מהווה שמירה קפדנית ואף למעלה מכך על זכויותיה של היועצת. הממשלה רשאית לשנות את הנוהל שנקבע על ידי ממשלה קודמת, בפרט משעה שהתברר כי קיים קושי רב עד כדי מניעות מלאייש את הוועדה המייעצת שנקבעה בעבר לעניין זה", קבעו לוין ושיקלי והוסיפו כי "יש לדחות על הסף את הניסיון לגזור על הממשלה את המשך כהונתה של יועצת משפטית פוליטית ולעומתית הפועלת לסיכול מדיניות הממשלה בעניינים המהותיים ביותר למילוי תפקידיה, וכפועל יוצא לגזור על הציבור גזירה המנוגדת למהות הדמוקרטיה של שיתוק ופגיעה אנושה בעבודת הממשלה. מדובר בגזירה שאין לה כל הצדקה ושלא ניתן לעמוד בה".

"הממשלה תוסיף ותדגיש כי מזה זמן רב שממשלת ישראל אינה זוכה להליך הוגן בתיקים שבהם קיימת מחלוקת בינה לבין 'היועצת' המשפטית שלה. ממשלת ישראל לא רואה כל טעם בהמשך אחיזת העיניים בעניין, ומצפה גם מבית המשפט העליון להביט נכוחה אל גודל האבסורד ועיוות הדין והדיון. היועצת פעלה באופן שיטתי על מנת לקרוע את החבל, ואכן קרעה אותו. עתה היא מצפה כי בית המשפט הנכבד יקרע אף הוא את החבל על המשמעויות הקשות הנובעות מכך. ראוי והכרחי להימנע ממצב זה", הדגישו שיקלי ולוין.

להודעה צורפו שני מסמכים על נספחיהם שהוגשו לממשלה וליועצת, אשר במסגרתם מפורטים הנימוקים עליהם מבוסס הליך ההדחה המתנהל כנגד היועצת, במטרה "לאפשר לבית המשפט הנכבד להתרשם באופן בלתי אמצעי מחומרת המצב, מהתנהלותה הפסולה של היועצת לכל רוחב תחומי תפקידה, מהניסיונות הכנים שנעשו על ידי הממשלה לאורך זמן ליצור בסיס של אמון ועבודה משותפת עם היועצת ללא הועיל, ומהנזק העצום הנגרם לממשלה, לניהול ענייני המדינה ולציבור כולו כתוצאה מכל יום בו נמשך המצב הקיים". לוין ושיקלי ציינו כי המסמכים מוגשים בהגשה ידנית למזכירות וזאת משום שבהעדר ייצוג, אין לממשלה גישה למערכת נט המשפט "עניין שאף הוא ממחיש את המציאות האבסורדית שיוצרת היועצת", לטענתם.

"בשולי הדברים יוער, כי הבקשה להוציא צו ביניים נגד ממשלת ישראל למניעת קיומו של שימוע לפני שהוא התקיים הינה חריגה ביותר ונוגדת את כלל היסוד לפיו ביקורת שיפוטית היא בדיעבד לאחר קיומו של ההליך ולא בטרם קיומו. אף מטעם זה, דין הבקשות להידחות", נאמר בסיומה של ההודעה