המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שיגר היום (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין שני מכתבים, בהם הביע את התנגדותו לשתי הצעות חוק הנמצאות על סדר יומה של ועדת השרים לענייני חקיקה. המכתב הראשון נוגע ל"הצעת חוק עצמאות היועץ המשפטי של משרד ממשלתי" של חבר הכנסת אביחי בוארון מהליכוד, ואשר לטענתו של לימון לא תגביר את עצמאותם של היועמ"שים אלא תפגע בה.
הצעת החוק מבקשת לקבוע כי "ליועץ המשפטי של משרד ממשלתי עצמאות במילוי תפקידיו וסמכויותיו, והוא אינו כפוף ליועץ המשפטי לממשלה או למי מטעמו" וכי היועץ המשפטי של משרד ממשלתי יהיה כפוף למנהל הכללי של המשרד בו הוא מכהן. לצד זאת, מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי המשרדי 'רשאי להיוועץ ביועץ המשפטי לממשלה'. לדברי ד"ר לימון היועמ"שית מתנגדת להצעה אשר מטרתה היא לטענתו, "הסרת מגבלות משפטיות מעל כוחו של השלטון, תוך ערעור עד כדי הקרסה של עקרונות בסיסיים של שלטון החוק במדינת ישראל".
"הצעה זו מבקשת לשנות את מהותו של הייעוץ המשפטי לממשלה כגורם משפטי עצמאי, באמצעות שינוי המודל הקיים עשרות שנים. ההצעה מבקשת לנתק את היועצים המשפטיים במשרדים ממערך הייעוץ המשפטי לממשלה, להכפיף אותם למנכ"לי המשרדים, המהווים משרות אמון מקצועיות של השרים, ובכך להחליש את היועץ המשפטי למשרד ולבטל, הלכה למעשה, את עצמאותו ואת תפקידה של היועצת המשפטית לממשלה כגורם שחוות דעתו המשפטית מחייבת כלפי משרדי הממשלה כולם", נטען במכתב.
הכי מעניין
"תכליתה המוצהרת של הצעת החוק, כפי שעולה מדברי ההסבר לה, היא 'לחזק את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים של המשרדים הממשלתיים". ואולם, כפי שבואר בהרחבה לעיל, תוצאתה הברורה והמובהקת של ההצעה היא דווקא פגיעה קשה ביכולתם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה למלא את תפקידם באופן מקצועי, עצמאי, ממלכתי ונטול פניות. בה בעת, ההצעה פוגעת במערך הייעוץ המשפטי לממשלה בכללותו... הנה כי כן, מדובר ב'זאב בעור של כבש', באשר הצעת החוק איננה מבקשת כלל לקדם את מעמדם ועצמאותם של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה, כי אם להסיר את כבלי החוק והמשפט מעל שרי הממשלה ומשרדיה באמצעות החלשת מערך הייעוץ המשפטי לממשלה, בדרך של פירוקו לגורמים והכפפתו לדרג הפוליטי, תוך פגיעה קשה בשלטון החוק, במינהל התקין, בזכויות הפרט ובאינטרס הציבורי הרחב", הוסיף ותקף לימון.
במכתב הנוסף ששיגר היום לשר המשפטים תקף לימון את הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, המבקשת לבטל את כל הוועדות המייעצות למינוי בכירים בשירות המדינה, ובהן גם ועדת גרוניס הבוחנת את טוהר המידות של מינוי שבעת בעלי התפקידים הבכירים כגון רמטכ"ל, מפכ"ל, ראש שב"כ, ראש המוסד, נגיד בנק ישראל וכד'. לימון ציין כי היועמ"שית מתנגדת גם להצעת החוק הזו, וזאת משום שהיא "מצטרפת לשורה של הצעות חוק שקודמו לאחרונה ואשר תכליתן היא שינוי פניו של השירות הציבורי במדינת ישראל. משירות ציבורי עצמאי, ממלכתי וא-פוליטי... לשירות ציבורי הנתון לשליטת הדרג הפוליטי, ואשר הנאמנות של העומדים בראשו נתונה לדרג הממנה ולא לציבור בכללותו. כך, לצד מתן אפשרות לדרג הפוליטי למנות בעלי תפקיד בשירות הציבורי על בסיס קשרים ולא כישורים, ללא בלמים או בקרה אפקטיבית".
"זאת, באמצעות ביטול המנגנונים הקיימים שנועדו להבטיח מינויים ראויים, בהליך תקין, של בעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי. מדובר במי שעומדים בראש המערכות הממשלתיות הרגישות ביותר, בשומרי סף מובהקים, ברגולטורים, ובבעלי תפקידים שמחזיקים בסמכויות אכיפת חוק. בכך, טמונה פגיעה קשה באיכות השירות שיינתן לציבור על-ידי הממשלה, המשתרעת לכל רוחב היריעה של הפעילות הממשלתית – בביטחון, בכלכלה, בבריאות, באכיפת החוק, בתחבורה, בחינוך ועוד. אישור הצעת החוק יוביל לפוליטיזציה של תפקידים אלו, ובסופו של יום – לפגיעה קשה במינהל התקין ובשלטון החוק", הוסיף לימון.