עם ישראל מביט משתאה. מסביבנו יהום הסער, ישראל מנהלת מלחמה עצימה רב־חזיתית על עצם קיומה. יומם ולילה נדרשים ראש הממשלה, שרי הקבינט המדיני־ביטחוני, הממשלה כולה בשיתוף ראשי מערכת הביטחון, ומדי פעם גם בשיתוף נשיא ארה"ב, לקבל החלטות גורליות. זמנו של ראש הממשלה הוא המשאב היקר והחיוני שלציבור בכללותו אינטרס עליון שיוקדש כולו להשגת הניצחון על אויבינו.

אך למרות כל אלה, נראה שיש מי שטרם הפנימו את גודל השעה ומשמעותה לעם ישראל. בשבוע שעבר, לצורך ביטול ימי עדות של ראש הממשלה במשך שבועיים בשל צורכי הביטחון, לא הסתפקו השופטים בהודעת ראש הממשלה על כך, וגם לא בעיון בחלק מהלו"ז שהוגש להם במעטפה סגורה. כדי לקבל את מחצית הדחייה שהתבקשה, נאלצו ראש הממשלה, ראש המוסד, ראש אמ"ן ושניים מעובדי המל"ל להופיע אישית בפני השופטים, בנוכחות אחד התובעים, בדיון שהיה אמור להיות סודי.

ההדלפה מהדיון הסודי לא נחקרה, וכנראה גם לא תיחקר. להבדיל, למחרת נדחו שני דיונים מטעמים אישיים של התובע יוני תדמור, בלי שבית המשפט יערים קשיים כלשהם על הדחייה. השבוע הסכימה הפרקליטות לדחיית הדיונים גם בשבוע הבא לצורך נסיעת ראש הממשלה לארה"ב, אך התנתה את הסכמתה בכך שלאחר שובו של ראש הממשלה ייקבעו מועדי דיון נוספים מעבר לאלה שכבר נקבעו (שני ימי דיונים בשבוע) לפני פגרת הקיץ.

תיקי באגס באני

אפילו היה מדובר בתיקים רציניים, לא היה מקום לדרוש מראש הממשלה שיעיד שעות ארוכות יומיים בשבוע בעת מלחמה. על אחת כמה וכמה כשחקירתו הנגדית של ראש הממשלה היא תיאטרון האבסורד בהתגלמותו, מחזה שהיה ראוי שייכתב בידי פרנץ קפקא, סמואל בקט, אז'ן יונסקו או אדוארד אלבי, ולא בפרוטוקולי הדיונים בבית משפט בישראל.

משום מה החליטה התביעה לפתוח את החקירה הנגדית בתיק 1000, שכולו מבוסס על עדותה היחידה של הדס קליין - שלא נתמכת בראיות פורנזיות, בתעודות משלוח, בקבלות מקוריות או בעדות נוספת.

בדיונים הארוכים והמשמימים שהתקיימו עד כה לא הגיע הפרקליט יוני תדמור, המוביל את צוות הפרקליטות באישום הזה, ללב העניין - שרשרת האספקה הנטענת של סיגרים לראש הממשלה בנימין נתניהו ושמפניות לרעייתו שרה נתניהו.

ראש הממשלה, שלא פעם העייפות ניכרת על פניו, נשאל פעם אחר פעם על תוכנן של שיחות טלפון שקיים עם מכרים בזמנים שונים משנת 1996 ואילך. הוא נחקר על הזמן והמיקום המדויק של פגישות עם ארנון מילצ'ן ("אדוני זוכר תקופה ב־1999 שמילצ'ן שהה חודשים בישראל?"), ואף על בובת באגס באני שהביא ארנון מילצ'ן לשרה נתניהו בשביל יאיר בן הארבע (31 אזכורים בפרוטוקול מ־3 ביוני). כאשר שלושת השופטים ביקשו מתדמור שיתקדם, הפרקליט המלומד השיב: "הוא אמר שהוא מכיר את באגס באני".

חסינות מהותית

באוגוסט 2024 נחתמה פרשת התביעה בתיקי האלפים, כמעט חמש שנים לאחר הגשת כתב האישום בינואר 2020. מאחר שבפרשת התביעה לא הצליחה הפרקליטות להוכיח שום עבירה, יכול היה ראש הממשלה נתניהו לבקש מבית המשפט להחליט שאין להשיב על האשמה.

על פני הדברים, כפי שהתגלו בדיונים בפרשת התביעה, יש לראש הממשלה, שהוא גם חבר כנסת, חסינות מהותית בכל אחד מתיקי האלפים. לפי חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, "חבר הכנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית, ויהיה חסין בפני כל פעולה משפטית... בשל מעשה שעשה – בכנסת או מחוצה לה – אם [היה] המעשה במילוי תפקידו, או למען מילוי תפקידו".

בתיק 4000 (תיק ה"שוחד") התברר שההטבה הרגולטורית שנתן כביכול ראש הממשלה לשאול אלוביץ' הייתה חתימת קיום על מסמך שכבר עבר את אישור כל הרגולטורים הרלוונטיים. המשנה ליועץ המשפטי דינה זילבר הודיעה בזמן אמת למבקר המדינה שראש הממשלה פעל מכוח סמכותו כדין, וכי לא היה ניגוד עניינים בחתימתו. אומנם המסמך הוסתר תחילה מהסנגורים, אך לאחר שהתגלה להם ולבית המשפט - החסינות המהותית של ראש הממשלה ברורה. על הסיקור העוין באופן חריג שקיבל באתר ואלה ב"תמורה" לחתימה אין עוד צורך להכביר מילים.

בתיק 2000 פעל נתניהו כדי לפתוח את שוק התקשורת לשחקנים נוספים. משהתברר החשש הסביר שחברי הכנסת יעבירו את החוק שימנע את הפצת ישראל היום לפי הצעת חוק שנוסחה בידי פרקליטי ידיעות אחרונות, קנה זמן בשיחות עם נוני מוזס עד שהצליח לפזר את הכנסת ולמנוע את אימוץ החוק האנטי־דמוקרטי.

בניגוד לדימוי שהתקבל בציבור, תיק 1000 איננו "תיק המתנות", שגם אילו היה אמת היה בגדר עבירה מנהלית, שעונשה קנס ותו לא. לתיק הודבקה עבירת מרמה והפרת אמונים, מפני שכביכול הפעיל ראש הממשלה את כוחו השלטוני לטובת מילצ'ן בתמורה לשמפניה ולסיגרים.

אלא שגם אם היו הדברים נכונים, ונתניהו היה מסייע למילצ'ן לקבל את הוויזה לארה"ב, הרי היו לכך סיבות טובות הקשורות באינטרס הציבורי, גמול על פועלו רב השנים למען ישראל. גם אם היה מסייע בקידום העסקה של חברת טאטא בירדן, הרי שהפעולה הייתה נעשית לקידום שלום בר־קיימא, ולא מחמת אינטרס פרטי כלשהו. כך גם אם היה מקדם חוק הנוגע להטבות לתושבים חוזרים דרך כלל.

גם אם ראש הממשלה לא היה מופיע לדיונים בעת המלחמה, אי אפשר היה להפעיל נגדו את הסנקציות שנקבעו בפקודת ביזיון בית המשפט, מאחר שהטעם לאי ההופעה היה נעוץ בצרכים חשובים פי כמה של העם בישראל לעת הזאת.

על החסינות המהותית, שמוקנה לחברי הכנסת בשל האינטרס המובהק שיש למשטר הדמוקרטי בחסינות הזו, אין חבר הכנסת יכול לוותר. היא איננה ניתנת לו לבקשתו, ואיננה יכולה להילקח ממנו בידי איש. גם אין זה משנה אם המשפט או העדות כבר החלו.

אלא שניכר שראש הממשלה היה מעוניין שבית המשפט, ובעקיפין גם עם ישראל, ישמעו את התייחסותו בקולו לכתב האישום. משום כך, בתום פרשת התביעה הוא לא ביקש מבית המשפט שיקבע כי אין להשיב על האשמה.

העת לומר די

כבר בתחילת מלחמת חרבות ברזל הגענו לשלב שבו רצונו של ראש הממשלה להישמע מתנגש חזיתית עם צורכי העם והשעה, המחייבים שיקדיש את כל זמנו למלחמת הקיום שנכפתה עלינו. העניין מתחדד פי כמה כאשר הוא נקרא בעצמו להיחקר בחקירה נגדית שעות ארוכות כמה פעמים בשבוע. דרושים כוחות על־אנושיים להתמודד עם המלחמה והצרכים המיוחדים של עם ישראל בזמן הזה במקביל לביטול זמנו של ראש הממשלה בימי חקירה ארוכים. גם אם ראש הממשלה ניחן בכוחות כאלה, אין מקום ובוודאי אין אינטרס ציבורי להביא אותו לקצה גבול כוחותיו.

לפי חוק סדר הדין הפלילי, התובע רשאי בכל עת לאחר תחילת המשפט לחזור בו מאישום שבכתב האישום. פרשת התביעה לא סדקה את חזקת החפות, ולכן היה ראוי זה מכבר שכך תנהג התביעה.

אולם נראה כי התביעה קיוותה להיבנות מפרשת ההגנה, בראש ובראשונה ממה שתצליח להעלות בחקירה הנגדית של ראש הממשלה. כל הדיונים עד כה – חקירות ראש הממשלה וחקירת סגן ראש המחלקה לחקירת שוטרים לשעבר ח"כ משה סעדה - מצביעים על כך שזוהי תקוות שווא. אדרבה, העדויות מחזקות עוד יותר את חזקת החפות, ומצביעות אף ביתר תוקף על כך שהגיעה העת לחקור ולשקול את ההעמדה לדין של עובדי גופי האכיפה בגין העבירות החמורות שביצעו במהלך החקירות.

לנשיא המדינה יש סמכות לחון את ראש הממשלה. בעניין החנינות לאנשי שב"כ בפרשת קו 300 קבעה השופטת מרים בן־פורת בדעת רוב כי זו סמכות רחבה, שאינה מותנית בכך שמי שזכה בחנינה יורשע לאחר שהמשפט התקיים, או בכך שיודה על עבירות שהועמד לדין בגינן. נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, שבדעת מיעוט התנגד לחנינות ההן, פרסם השבוע מאמר בעיתון הארץ ודרש שהנשיא יתנה את חנינת ראש הממשלה בכך שיפרוש מהחיים הפוליטיים. בכך מבקש ברק לבטל את ההצבעה הדמוקרטית שבה נבחר נתניהו לכהן כראש הממשלה, לאחר שקיומם של התיקים וערכם המפוקפק כבר נודע לציבור הבוחרים. אין לקבל את הגישה האנטי־דמוקרטית של ברק.

השופטים מצידם יכולים להורות על דחיית עדותו של ראש הממשלה עד לתום המלחמה.

הדיונים בתיקי אלף לילה ולילה, שבינתיים היו לתיקי באגס באני – כפי שלא רק הסנגור עו"ד עמית חדד התייחס אליהם בדיון ב־3 ביוני, אלא לבושתנו גם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ – הניבו עד כה כמעט 50 אלף עמודי פרוטוקול. המחיר שכבר גבו ושעוד יוסיפו לגבות מאיתנו אינו סביר. הגיעה העת להפסיק את ההצגה היקרה והגרועה בעיר על חשבון כולנו.