שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז, קיבלו היום את בקשת היועצת המשפטית לממשלה לדחות את מועד התגובה מטעמה לעתירות נגד החוק לשינוי שיטת בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. בעקבות הדחייה, הדיון בחמש העתירות נגד שינוי שיטת הבחירה, שהיה קבוע לשבוע הבא, נדחה למועד בלתי ידוע. התגובה מטעמה של היועצת המשפטית לממשלה לעתירות תוגש עד ל-15 בספטמבר, ורק אז יוחלט על הדרך בה ימשך הטיפול בהן.
עם זאת, להחלטת השופטים התווספה הבהרה משמעותית מאוד ולפיה, "הדיון יתמקד בשאלת חוקתיות החוק מבלי להידרש לתוקף המינוי שבוצע מכוחו, שיעמוד על כנו, ללא קשר לתוצאות הדיון החוקתי העקרוני". משמעות ההחלטה היא, כי גם אם החוק במתכונתו המתוקנת ייפסל, השופט בדימוס אשר קולה אשר מונה מכוחו של החוק החדש לנציב ימשיך לכהן בתפקיד עד תום התקופה שנקצבה לכהונתו.
כזכור, בחודש מרץ האחרון אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק של יו״ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח״כ שמחה רוטמן ביוזמה משותפת עם שר המשפטים, לפיה נציב תלונות הציבור ייבחר על ידי ועדה. עם אישור ההצעה הוגשו נגדה שורה של עתירות לבג"ץ, שלהן צורפו גם בקשות להוצאת צו ביניים שימנע את כניסת החוק לתוקף. אולם, השופט התורן באותה עת בבית המשפט העליון, יוסף אלרון, דחה את הבקשות לצו ביניים ובכך למעשה סלל את הדרך לבחירת מועמדו של השר לוין לתפקיד, סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת לשעבר, השופט בדימוס אשר קולה.
הכי מעניין

ח"כ רוטמן והשר לוין בכנסת | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
על פי השיטה החדשה לבחירת הנציב, בראש הוועדה הבוחרת יושב שר המשפטים, וחבריה הן: שר העבודה, חבר כנסת, שופט בדימוס שנבחר על ידי שופטי ביהמ"ש העליון, שופט בדימוס שנבחר על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים, דיין בדימוס שנבחר על ידי הרבנים הראשיים והסניגור הציבורי הארצי. כל חבר ועדה רשאי להציע לוועדה שני מועמדים, והבחירה מתבצעת ברוב רגיל של 4 מתוך 7. עוד נקבע כי משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים, וכי מבין שני הנציגים שבוחרים שופטי בית המשפט העליון ונשיאי בתי המשפט המחוזיים - אחד יהיה אישה.
עד לשינוי החוק נציב התלונות נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים לפי הצעת שר המשפטים ונשיא העליון, שלו הייתה זכות וטו על בחירת הנציב. הדבר הביא למינויים של נציבים שהיו שופטי עליון בדימוס, ראו את עצמם כחלק מהמערכת, והיו מיודדים לא פעם עם השופטים המכהנים, דבר שהעלה באופן קבוע טענות אודות חשש לניגודי עניינים. בנוסף, הדבר מנע ביקורת אפקטיבית ובדיקה מעמיקה ואמיתית של תלונות שונות שעלו בעניין שופטים. החוק החדש נועד להבטיח לטענת יוזמיו כי המינוי יהיה בלתי תלוי במבוקרים, כלומר במערכת המשפט.