הושג מתווה לפיצוי חלק ממשפחות נספי האסון במירון

מדינת ישראל גיבשה הסכם פשרה עם משפחות שכולות של נספים באסון מירון, לפיו כל משפחה תפוצה בסכום של למעלה משני מיליון ש"ח. ההסכם גובש בהובלת פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי), לאחר משא ומתן ממושך המלווה בהליך גישור רב-צדדים, ובאישור החשב הכללי במשרד האוצר.

עד כה, הוגשו כ-35 תביעות נזיקין נגד נתבעים רבים ומבטחיהם והן מתבררות במאוחד בבית המשפט המחוזי מרכז. בין הנתבעים - חברת האבטחה, מהנדס האירוע, המועצה האזורית מרום הגליל, המדינה והמרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, האחראי על מתחם קבר הרשב"י.

לאור נסיבות האסון ובעקבות סדרת דיונים בפני השופטת עירית כהן בבית המשפט המחוזי מרכז, פעלו הגורמים הרלוונטיים בחטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה בשיתוף ענבל - הקרן הפנימית לביטוחי ממשלה ועוה"ד חיים וצביקה זליכוב ממשרד עורכי הדין קנדיז, בניסיון לגבש הסדר פשרה ראוי והוגן ועל מנת לחסוך עינויי דין ממושכים לתובעים ולמשפחותיהם.

בהתאם להסכם הפשרה, בשלב הראשון יפוצו משפחות של נספים עד גיל 24, בסכומים של למעלה משני מיליון שקל כל אחת (וזאת בנוסף למקדמה של חצי מיליון שקל שכבר שולמה למשפחות שכולות בהתאם להחלטת ממשלה מיום 23.1.22). הסכומים ישולמו למשפחות בשלב זה באמצעות פוליסות הביטוח ומתקציב המדינה. מפרקליטות המדינה נמסר כי המדינה ממשיכה ומקדמת את מתווה הפשרה באשר לתביעות הנוספות.

כזכור, בליל ל"ג בעומר ה'תשפ"א, לפני ארבע שנים, נספו ארבעים וחמישה בני אדם ונפצעו למעלה ממאה באחד האסונות האזרחיים הקשים בתולדות מדינת ישראל. האסון התרחש במהלך הילולת הרשב"י, בשעת לילה מאוחרת, בעקבות צירוף נסיבות שגרם לצפיפות, דוחק ומעיכת הנפגעים. בעקבות האסון הוגשו תביעות נזיקין נגד המדינה וגופים נוספים, בגין רשלנות והתרשלות שגרמו לאסון. התביעות הוגשו על ידי משפחות הנספים וכן על ידי נפגעי פוסט-טראומה שחוו את האירוע. התביעות דורשות פיצויים כספיים עבור נזקים כלליים, נזקים מיוחדים ופיצוי שכול. כמו כן, קיימת דרישה לפיצויים עונשיים כדי להרתיע גופים נוספים מלהתרשל בעתיד. 

התביעות מתייחסות למספר גורמים, ביניהם: המדינה והגופים הממשלתיים: המשרד לביטחון לאומי, משרד הדתות, המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, המועצה האזורית מרום גליל ועמותת "הכנסת אורחים". התביעות מדגישות את הכשל המערכתי העמוק שהוביל לאסון ואת הצורך בתיקון העוול שנגרם. חלק מהתביעות מתייחסות גם לפגיעה בנפש כתוצאה מהאירוע, בדגש על פוסט-טראומה. 

את המשפחות השכולות ייצגו עו"ד צביקה בר-נתן, עו"ד מאיה נוסבאום רפפורט, עו"ד שירן סגל אביגזר ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן, לצד עו"ד ענבל זוהר ממשרד זוהר ברקוביץ, במאבק משפטי ממושך למען קבלת צדק והכרה באחריות הגופים הרלוונטיים.

ממשרד גולדפרב גרוס זליגמן ומשרד זוהר ברקוביץ נמסר במשותף: "ההסכם מהווה הכרה חשובה באחריות שהייתה על המדינה והגופים הרלוונטיים למנוע את האסון הנורא הזה. המשפחות עברו תהליך כואב וממושך וההסכם מהווה הכרה חשובה באובדנם המצער. כולנו מקווים שהוא יביא גם למניעת אסונות דומים בעתיד. אין ספק, כי בהקשר זה ההסכם מבטיח פיצוי הולם ומשדר מסר ברור על חשיבות האחריות הציבורי". 

עורכי הדין מסרו עוד כי "יש לזכור שהליך המשפטי ממשיך בהקשר של נספים נוספים וביחס לפצועים ופגועים וכי גם להם מגיע פיצוי והכרה הולמים. משרדינו ימשיכו לעמוד לצד המשפחות במאבקן המשפטי, וכולנו מקווים שייעשה עמן צדק במהרה".

עורכי הדין ערן בקר ומורן כהן יונתן, המייצגים חלק ממשפחות הנספים, מסרו:
"המדובר בפיצוי המשקף לא רק את האובדן הנורא שנגרם למשפחות, אלא משקף גם את האחריות שיש להטיל על המדינה והגופים הנוספים שנתבעו למחדלים הקשים שעמדו ברקע האסון.
הכתובת הייתה חקוקה על הקיר ועשרות שנים של עצימת עיניים מכוונת שהביאו לאסון ידוע מראש.
ההסכם שיועבר לאישור בית המשפט הוא בבחינת צעד חשוב - מוסרי, משפטי וציבורי - שמבהיר שחיי אדם אינם הפקר, שיש משמעות לייסורים שמהם סבלו הנספים עד לפטירתם; וכי יש לשאת באחריות מלאה למחדלים החמורים שהובילו לאסון.
אנו גאים במשפחות שבחרו לא לשתוק, שלא ויתרו, ושעמדו באומץ על כך שצדק לא רק צריך להיעשות, אלא גם להיראות.
אף סכום לא יחזיר את היקרים שאבדו, אך מדובר באבן דרך משמעותית במסע להכרה, לצדק ולריפוי".