שידור חי מבג"ץ: מי ימנה את ראש השב"כ הבא

שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ דנים הבוקר (ג') בעתירת בני המשפחות השכולות, הורי חטופים ופורום 'בוחרים בחיים', נגד חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה האוסרת על ראש הממשלה נתניהו להיות מעורב בבחירת ראש השב"כ הבא.

על אף החלטת השופט נועם סולברג להעביר את הדיון לשמיעה בדחיפות בפני הרכב, עוד בשבוע שעבר דחה השופט עמית את הדיון בשבוע נוסף. יחד עם הדיון בעתירה הזו ידונו השופטים בעתירה נוספת הדורשת להפקיע כליל את הסמכות לבחור את ראש השב"כ הבא מידי שרי הממשלה ולהעביר אותה לוועדה מקצועית. 

נציין כי באותה החלטה הוסיף השופט סולברג ודרש לצרף את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות השופט גרוניס כמשיבה לעתירה, ולפרט בנוגע לאפשרות לכנסה בהקדם. "במסגרת התגובה יודיעו המשיבים 2-1 (היועמ"שית גלי בהרב מיארה והמשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון - ש"פ) מהו פרק הזמן שנדרש להשלמת עבודת הוועדה המייעצת למינויים ולתפקידים בכירים ('ועדת גרוניס'), בהתחשב בצורך לפרסם הודעה לציבור בדבר כוונתה לדון במועמדות, ובמכלול נסיבות העניין, ככל שבית המשפט יורה לעשות כן; המשיבים 2-1 גם יודיעו מהו הצפי למשך הזמן שעוד דרוש לצורך החקירות בשב"כ, שבעטיין נטען על ניגוד עניינים. על העותרים לצרף את הוועדה המייעצת למינויים ולתפקידים בכירים, ואת העומד בראשה, כמשיבים נוספים לעתירה".

מנגד, בהחלטה נוספת שנתן, דחה השופט סולברג את טענת התנועה לאיכות השלטון שמדובר בעתירה פגומה משום שהיא לא צורפה כמשיבה לעתירה, על אף שהיא הייתה העותרת בעתירה עליה מבוססת חוות דעת היועמ"שית. בהחלטתו ציין סולברג כי "בקשת ההצטרפות תידון במועד הדיון על-ידי ההרכב. טענת המבקשת (התנועה לאיכות השלטון - ש"פ) שלפיה 'היה על העותרים לצרפה כמשיבה' מלכתחילה, כאשר משלא עשו כן נפל פגם בעתירתם - אין לה על מה שתסמוך".

נציין כי בתגובת ראש הממשלה לבקשה להוצאת צו ביניים, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נטען כי יש לאפשר לנתניהו להשלים באופן מיידי את בחירת ראש השב"כ, ולא להעביר את הסמכות לאף שר אחר. "ראש הממשלה, שהוא הגורם הממונה על שירות הביטחון מטעם הממשלה והוא זה שנבחר להיות המנהל של ביטחון המדינה, הוא זה שצריך להמליץ לממשלה לבחור את המועמד שנראה לו המתאים ביותר. לא יתכן להעביר את הסמכות האמורה לכל שר אחר ויהיה החשוב ביותר, כאשר החוק וההיגיון הפשוט מחייבים לאפשר לראש הממשלה לנהל את ביטחון המדינה. איך ייראו הפיקוד והשליטה הביטחוניים העליונים במדינה אם היועצת המשפטית לממשלה או שר סתמי יהיו אחראים על הפיקוד והשליטה הביטחוניים במדינה? הדברים נכונים תמיד ונכונים על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה קיומית עצימה ורגישה".

בנוסף, נטען בתגובה כי "בלימת מינוי ראש השירות בעת מתוחה ורגישה שכזו – תפגע בביטחון מדינת ישראל ותושביה. על רקע זה, מתוך אחריות לאומית, יש לאפשר קידום הליך מינוי ראש השירות שהוצע על ידי ראש הממשלה על פי הוראות החוק, וזאת באופן בהול ומיידי וללא דיחוי נוסף. לעמדתו של ראש הממשלה, עמדה זו עקרונית ונכונה לכל מועמד אותו מציע ראש הממשלה למשרת ראש השב"כ – והיא נובעת מעצם טיב העבודה הרגיש בין ראש הממשלה לראש השירות, טיב עבודה שמקבל משמעות מיוחדת בנסיבות החריגות שבהן אנו מצויים בשעה זו". 

עורכי הדין הוסיפו עוד כי את החשש הרחוק לניגוד עניינים העומד במוקד טענותיה של היועמ"שית יש להפיג בדרכים אחרות, "שיקולי הביטחון הדחופים והקריטיים אמורים לקבל עדיפות על שיקולי ניגוד עניינים – גם אם היה ממש בחשש תיאורטי ורחוק לניגוד עניינים – על אחת כמה וכמה כאשר אין למעשה כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר. סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להן מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה".