שופטי בית המשפט העליון, יצחק עמית, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ דנים הבוקר (שלישי) בעתירת בני המשפחות השכולות, הורי חטופים ופורום "בוחרים בחיים", נגד חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה האוסרת על ראש הממשלה נתניהו להיות מעורב בבחירת ראש השב"כ הבא, וכן בעתירת "האקדמיה למען ישראל דמוקרטית" שדורשת כי ועדה ציבורית ולא שר אחר תבחר את זהותו.
השופט עמית הודיע שהדיון מתחיל במעמד צד אחד של הפרקליטות, שתעדכן על מצב החקירה והבהיר: "הקהל הוא לא צד לדיון". בשלב זה אישה מהקהל צעקה לעבר השופטים: "אתם לא צד לדיון, אתם דנים בעניינים של נוחבות, אתם לא צד". מה שגרר צעקות "בושה", מחיאות כפיים ונזיפות מצד עמית.
הדיון הופסק, השופטים יצאו מהאולם עם נציגי הפרקליטות ולאחר מכן משמר בתי המשפט הוציא את הקהל מהאולם. כ-45 דקות לאחר מכן, הקהל הורשה לחזור.
הכי מעניין
עו"ד ד"ר איתמר מירון, שמייצג את העותרים בעתירה הראשונה, ציין בפתח דבריו כי היועצת המשפטית לממשלה לא עושה שום מאמץ לפתור את סוגיית ניגוד העניינים בדרך פשוטה יותר. "המשיבים מחמירים ביותר בהלכות ניגוד עניינים, אבל מקלים בצורה קיצונית בהלכות פיקוח נפש", אמר. "הם מקלים ראש במציאות שבה אין אמון מלא בין ראש ממשלה לראש שב"כ. כל אחד מבין עד כמה פיקוח הנפש בנושא הזה עצום. יש לזה השלכות חמורות על יחסי החוץ והזכות לבחור ולהיבחר, אבל קודם לכל זה עניין של פיקוח נפש".
מירון המשיך ואמר: "אני מייצג הורים שכולים מיום שמחת תורה או מהמלחמה שפרצה לאחר מכן. המטרה שלהם היא שמדינת ישראל תמלא את מלוא ייעודה בהגנה על אזרחי ישראל. המינימום שהם מצפים שכל עובדי הציבור ונבחרי הציבור יעשו לפחות את המינימום שהם יכולים. הם רוצים שמערכת היחסים בין ראש הממשלה לראש השב"כ תהיה מערכת יחסים הרמונית. זה דבר שהוא יסודי ובסיסי".
זיני ונתניהו | צילום: מעיין טואף - לע"מ
"30 פעם ראש הממשלה מוזכר בחוק השב"כ", המשיך עורך הדין. "כשחוקק החוק ההנחה המוצדקת הייתה שראש הממשלה וראש השב"כ אמורים לעבוד יד ביד. הכפיפות הזו היא מהותית. סוגיית הלגיטימיות הדמוקרטית נמצאת בלב העניין".
הדיון נמשך 20 דקות, עד שח"כ טלי גוטליב העירה הערה, השופט עמית נתן לה "אזהרה ראשונה", הקהל סער והדיון הופסק שוב. הקהל הוצא מהאולם, כולל המשפחות השכולות. אחת האימהות השכולות אמרה ביציאתן כי "מה שקורה פה זה זלזול בעם".
קהל מוצא מהאולם בדיון בג"ץ על מינוי ראש השב"כ | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוה"ד והאב השכול איציק בונצל צעק לעבר השופט עמית: "אתה שמנהל את האולם הזה מאפשר להתנהל בבריונות, להכות הורים שכולים. נעשים פה מעשים שלא נעשו במדינת ישראל. אתה לא מאפשר לקיים את הדיון, היו פה מחזות בלתי נתפסים בבג"ץ".
בונצל המשיך ואמר: "בדמוקרטיה לא מכים משפחות שכולות, לא גוררים אותן על הרצפה. צריך לעשות סוף פסוק לדריסה הזאת של הדמוקרטיה, אתם יושבים פה כולם בשקט".
השופטים יצאו גם הם מהאולם. לדברי השופט עמית, "היינו עדים לניסיון להכשיל הליך משפטי, אין מדינה מערבית שבה דבר כזה קורה".
מפורום "בוחרים בחיים", שעתר נגד היועצת המשפטי לממשלה, נמסר בתגובה לדיון במעמד צד אחד: "לא ייתכן שבית המשפט העליון ייטול סמכויות שלא לו, ידון בסמכויות הממשלה ויחליט לעשות זאת במחשכים וללא פומיות הדיון. למראית עין, הם יתירו לקהל להיות בדיון ואף ישדרו אותו החוצה, אבל את טענות היועצת המשפטית ישאירו חסויות, שמא עם ישראל יבין שמדובר בסיכול פוליטי".
עמית: "פומביות הדיון נשמרת בכך שהדיון משודר"
לדברי השופט עמית, "למרות התראות חוזרות ונשנות של ההרכב, הן בפתח הדיון והן במהלכו, כי ככל שתהיינה הפרעות בדיון, בית המשפט יאלץ להורות על הוצאת הקהל – ההפרעות מצד הקהל באולם נמשכו ואף התעצמו. בנסיבות אלה, וכפי שכבר הבהרנו בעבר, על מנת שניתן יהיה לקיים דיון כהלכתו, בהתחשב בערכים שאנו מופקדים עליהם, לרבות טוהר ההליך השיפוטי וכדי לאפשר זכות טיעון ללא מורא לכל הצדדים המשתתפים בדיון – הורינו למשמר בתי המשפט לפנות את האולם. מובהר בזה כי פומביות הדיון מותנית באפשרות לקיים את הדיון, ועיקרון זה מיושם תוך שימוש בסמכות בית המשפט לנהל את הדיון. זכות הציבור לדעת ועיקרון פומביות הדיון נשמרים, בנסיבות העניין, בכך שהדיון מצולם ומשודר".
על אף החלטת השופט נועם סולברג להעביר את הדיון לשמיעה בדחיפות בפני הרכב, עוד בשבוע שעבר דחה השופט עמית את הדיון בשבוע נוסף. יחד עם הדיון בעתירה הזו, השופטים דנים בעתירה נוספת שדורשת להפקיע כליל את הסמכות לבחור את ראש השב"כ הבא מידי שרי הממשלה ולהעביר אותה לוועדה מקצועית.
נציין כי באותה החלטה הוסיף השופט סולברג ודרש לצרף את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות השופט גרוניס כמשיבה לעתירה, ולפרט בנוגע לאפשרות לכנסה בהקדם. "במסגרת התגובה יודיעו המשיבים 2-1 (היועמ"שית גלי בהרב מיארה והמשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון - ש"פ) מהו פרק הזמן שנדרש להשלמת עבודת הוועדה המייעצת למינויים ולתפקידים בכירים ('ועדת גרוניס'), בהתחשב בצורך לפרסם הודעה לציבור בדבר כוונתה לדון במועמדות, ובמכלול נסיבות העניין, ככל שבית המשפט יורה לעשות כן; המשיבים 2-1 גם יודיעו מהו הצפי למשך הזמן שעוד דרוש לצורך החקירות בשב"כ, שבעטיין נטען על ניגוד עניינים. על העותרים לצרף את הוועדה המייעצת למינויים ולתפקידים בכירים, ואת העומד בראשה, כמשיבים נוספים לעתירה".
מנגד, בהחלטה נוספת שנתן, דחה השופט סולברג את טענת התנועה לאיכות השלטון שמדובר בעתירה פגומה משום שהיא לא צורפה כמשיבה לעתירה, על אף שהיא הייתה העותרת בעתירה עליה מבוססת חוות דעת היועמ"שית. בהחלטתו ציין סולברג כי "בקשת ההצטרפות תידון במועד הדיון על-ידי ההרכב. טענת המבקשת (התנועה לאיכות השלטון - ש"פ) שלפיה 'היה על העותרים לצרפה כמשיבה' מלכתחילה, כאשר משלא עשו כן נפל פגם בעתירתם - אין לה על מה שתסמוך".
בתגובת ראש הממשלה לבקשה להוצאת צו ביניים, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נטען כי יש לאפשר לנתניהו להשלים באופן מיידי את בחירת ראש השב"כ, ולא להעביר את הסמכות לאף שר אחר. "ראש הממשלה, שהוא הגורם הממונה על שירות הביטחון מטעם הממשלה והוא זה שנבחר להיות המנהל של ביטחון המדינה, הוא זה שצריך להמליץ לממשלה לבחור את המועמד שנראה לו המתאים ביותר. לא יתכן להעביר את הסמכות האמורה לכל שר אחר ויהיה החשוב ביותר, כאשר החוק וההיגיון הפשוט מחייבים לאפשר לראש הממשלה לנהל את ביטחון המדינה. איך ייראו הפיקוד והשליטה הביטחוניים העליונים במדינה אם היועצת המשפטית לממשלה או שר סתמי יהיו אחראים על הפיקוד והשליטה הביטחוניים במדינה? הדברים נכונים תמיד ונכונים על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה קיומית עצימה ורגישה".
בנוסף, נטען בתגובה כי "בלימת מינוי ראש השירות בעת מתוחה ורגישה שכזו – תפגע בביטחון מדינת ישראל ותושביה. על רקע זה, מתוך אחריות לאומית, יש לאפשר קידום הליך מינוי ראש השירות שהוצע על ידי ראש הממשלה על פי הוראות החוק, וזאת באופן בהול ומיידי וללא דיחוי נוסף. לעמדתו של ראש הממשלה, עמדה זו עקרונית ונכונה לכל מועמד אותו מציע ראש הממשלה למשרת ראש השב"כ – והיא נובעת מעצם טיב העבודה הרגיש בין ראש הממשלה לראש השירות, טיב עבודה שמקבל משמעות מיוחדת בנסיבות החריגות שבהן אנו מצויים בשעה זו".
עורכי הדין הוסיפו עוד כי את החשש הרחוק לניגוד עניינים העומד במוקד טענותיה של היועמ"שית יש להפיג בדרכים אחרות, "שיקולי הביטחון הדחופים והקריטיים אמורים לקבל עדיפות על שיקולי ניגוד עניינים – גם אם היה ממש בחשש תיאורטי ורחוק לניגוד עניינים – על אחת כמה וכמה כאשר אין למעשה כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטאר. סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להן מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה".