מ' לא רואה את הסוף באופק. הצעיר בן ה־23, שלומד בשנתיים האחרונות בישיבת מחניים שבגוש עציון, נולד בקהילת הפלשמורה באתיופיה, נותק מהוריו בגיל צעיר, וגודל על ידי סבתו במחנה של בני הפלשמורה הממתינים לעלייה בגונדר. לאחר שהסבתא, שהייתה זכאית עלייה, עלתה ארצה, מ' נותר בגפו במחנה. הוא למד עברית, שימש כקומונר מטעם בני עקיבא, ובשלב מסוים נוצר קשר בינו ובין יהודה עציון מעפרה שאימץ אותו כפרויקט אישי.
מ' עלה ארצה עם ויזת תייר לשלושה חודשים, במטרה לעבור תוכנית גיור מלאה. הקבלה להליך בעבור מי שאינם אזרחי ישראל דורשת המלצה ראשונית של דיין, ואישור של ועדת חריגים במשרד הפנים. המלצת הדיין התקבלה, אך ועדת החריגים דחתה את הבקשה.
בעקבות התערבותו של מ"מ ראש מערך הגיור, הרב יהודה עמיחי, הוגש לוועדה ערעור וזו קיבלה אותו ואישרה את קליטתו של מ' בתוכנית גיור. מ' השלים את התוכנית במקביל ללימודים בישיבת מחניים, עמד במבחנים וגויר כהלכה בבית הדין. אבל זה לא הספיק. בהיעדר ראש מערך גיור, המוסמך לחתום על אישור סופי לגיור מטעם המדינה, מ' לא יכול להירשם במשרד הפנים.
הכי מעניין
הרב יהודה עמיחי ב-2014. | צילום: ראובן קסטרו
מ' איננו היחיד שסובל מהמצב. גורמים במערך הגיור מעריכים שכ־300 גרים ממתינים כיום להסדרת מעמדם לאחר שהשלימו גיור הלכתי מלא. היעדרו של ראש מערך גיור גוזרת על כולם מצב אנומלי שבו הם מוכרים כיהודים מבחינה הלכתית אולם לא מוכרים כיהודים על ידי המדינה.
הסיפור מאחורי הקלעים הוא שהרב יהודה עמיחי, ממלא מקום ראש המערך, סיים לא מכבר את הקדנציה שלו, אך בהיעדר נציב שירות המדינה, לא ניתן להאריכה. בעקבות המאבק בין הממשלה ליועמ"שית, לא נראה באופק מינוי קבע לתפקיד. בינתיים הוחזר דניאל הרשקוביץ למלא את מקום הנציב, אולם הרשקוביץ אינו מוכן להאריך את כהונתו של הרב עמיחי בשל המאבק הפוליטי שניטש סביב המינוי.
כדי למנות ראש מערך חדש הוקמה ועדת איתור בראשות הרב הראשי הספרדי דוד יוסף, וזו בחרה ברב אבישי טהרני לתפקיד. טהרני, דיין ותיק במערך הגיור, נחשב מקורב לסיעת ש"ס, כאשר לא לגמרי ברור אם הקרבה הזו היא רק סוציולוגית או גם פוליטית. כידוע, את תפקיד ראש מערך הגיור מילאו באופן מסורתי דיינים מהציונות הדתית. לאחר הכישלון בבחירות לרבנות הראשית, לא הסכים השר סמוטריץ' שגם המאחז הזה ייפול בידי החרדים. הוא פנה בדחיפות ללשכת ראש הממשלה וזו החליטה לבטל את החלטת ועדת האיתור, לבחון שוב את תנאי הכשירות ולפתוח בהליך חדש.
מי שנחלץ לעזרתו של הרב טהרני הם דווקא שני גורמים בציונות הדתית, שהגישו עתירות לבג"ץ נגד משרד ראש הממשלה. את העתירה הראשונה הגיש פרופ' אביעד הכהן ממכללת שערי מדע ומשפט, בשם הרב אורי מהרט מהעדה האתיופית; את השנייה הגיש ארגון עתים, הפועל "לשקיפות ונגישות בתחום שירותי הדת".
העתירות כמעט זהות. העותרים דורשים מהממשלה לאשר מיידית את המלצת ועדת האיתור למינוי הרב טהרני כראש מערך הגיור, במינוי קבע. לטענתם הליך האיתור נמשך כשנה, התקיים בליווי מקצועי ומשפטי צמוד, והסתיים בהחלטה פה אחד של ועדת האיתור בראשות הרב הראשי לבחור ברב טהרני כמועמד הראוי ביותר. עוד טוענים העותרים כי התנהלות הממשלה "נובעת משיקולים פוליטיים זרים, פוגעת בעקרונות המנהל התקין ומחלישה את אמון הציבור במערך הגיור".
גם פרופ' הכהן וגם עיתים מציגים עצמם כעותרים ציבוריים ולא כמייצגים של בעלי אינטרס אישי במינוי. סביר להניח שהם היו רוצים לראות ראש מערך קשוב עם כוח דהיתירא, ולא איש ש"ס שיקדם מדיניות חרדית בדלנית. מה הם יודעים על הרב טהרני שסמוטריץ' לא יודע?