נקבע הרכב השופטים שידונו בעתירת בני משפחות שכולות, הורי חטופים ופורום "בוחרים בחיים" נגד חוות דעת היועצת המשפטית לממשלה שאוסרת על ראש הממשלה להיות מעורב בבחירת ראש השב"כ הבא. הדיון בעתירה אמור להיערך ביום רביעי הקרוב, כשבראש ההרכב יישב השופט יצחק עמית ויחד אתו יישבו בדין השופט אלכס שטיין והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.
עד למועד הדיון, העתירה מטופלת בידי השופט נועם סולברג, שהיה השופט התורן ביום הגשתה. לאחר שהוגשו עמדות המשיבים לעתירה בנוגע להוצאת צו ביניים, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שביקשה לדחות את העתירה ואת הבקשה לצו ביניים, ולאחר שראש הממשלה צידד בקבלתן, החליט סולברג להעביר את העתירה בדחיפות לדיון בפני הרכב. בהחלטתו שניתנה ביום חמישי דחה סולברג את בקשת העותרים לקיים כבר את הדיון המקדמי בפני הרכב מורחב, אך הוא הותיר פתח לקבלת הבקשה בהמשך. "העתירה תיקבע לדיון בהקדם האפשרי, במהלך השבוע הבא", קבע. "ככל שיינתן צו על תנאי, תישקל הרחבת ההרכב. תגובות לעתירה תוגשנה עד 48 שעות קודם למועד הדיון שייקבע. למען היעילות, ניתן להסתמך על תגובות שכבר הוגשו".
סולברג הוסיף ודרש לצרף את הוועדה המייעצת למינוי בכירים בראשות השופט גרוניס כמשיבה לעתירה ולפרט בנוגע לאפשרות לכנסה בהקדם. מנגד, בהחלטה נוספת שנתן, דחה סולברג את טענת התנועה לאיכות השלטון לפיה מדובר בעתירה פגומה משום שהיא לא צורפה כמשיבה לעתירה, על אף שהייתה העותרת בעתירה עליה מבוססת חוות דעת היועצת. בהחלטתו ציין סולברג כי "בקשת ההצטרפות תידון במועד הדיון על ידי ההרכב", וכי "טענת המבקשת לפיה היה על העותרים לצרפה כמשיבה מלכתחילה, כאשר משלא עשו כן נפל פגם בעתירתם - אין לה על מה שתסמוך".
הכי מעניין
"ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה"
בתגובת ראש הממשלה לבקשה להוצאת צו ביניים, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ראבילו, רועי שכטר ואופק ברוק, נטען כי יש לאפשר לנתניהו להשלים באופן מיידי את בחירת ראש השב"כ, ולא להעביר את הסמכות לאף שר אחר. "ראש הממשלה, שהוא הגורם הממונה על שירות הביטחון מטעם הממשלה והוא זה שנבחר להיות המנהל של ביטחון המדינה, הוא זה שצריך להמליץ לממשלה לבחור את המועמד שנראה לו המתאים ביותר", נכתב. "לא ייתכן להעביר את הסמכות האמורה לכל שר אחר ויהיה החשוב ביותר, כאשר החוק וההיגיון הפשוט מחייבים לאפשר לראש הממשלה לנהל את ביטחון המדינה. איך ייראו הפיקוד והשליטה הביטחוניים העליונים במדינה אם היועצת המשפטית לממשלה או שר סתמי יהיו אחראים על הפיקוד והשליטה הביטחוניים במדינה? הדברים נכונים תמיד ונכונים על אחת כמה וכמה בתקופת מלחמה קיומית עצימה ורגישה".
"בלימת מינוי ראש השירות בעת מתוחה ורגישה שכזו – תפגע בביטחון מדינת ישראל ותושביה", נטען עוד בתגובה. "על רקע זה, מתוך אחריות לאומית, יש לאפשר קידום הליך מינוי ראש השירות שהוצע על ידי ראש הממשלה על פי הוראות החוק, וזאת באופן בהול ומיידי וללא דיחוי נוסף. לעמדתו של ראש הממשלה, עמדה זו עקרונית ונכונה לכל מועמד אותו מציע ראש הממשלה למשרת ראש השב"כ – והיא נובעת מעצם טיב העבודה הרגיש בין ראש הממשלה לראש השירות, טיב עבודה שמקבל משמעות מיוחדת בנסיבות החריגות שבהן אנו מצויים בשעה זו".
עורכי הדין הוסיפו עוד כי את החשש הרחוק לניגוד עניינים העומד במוקד טענותיה של בהרב-מיארה יש להפיג בדרכים אחרות: "שיקולי הביטחון הדחופים והקריטיים אמורים לקבל עדיפות על שיקולי ניגוד עניינים – גם אם היה ממש בחשש תיאורטי ורחוק לניגוד עניינים – על אחת כמה וכמה כאשר אין למעשה כל ניגוד עניינים וניגוד העניינים התאורטי והלכאורי נפתר עת ראש הממשלה הודיע שראש השב"כ החדש לא יטפל בחקירת הפרשה הנוגעת לקטר. סיכון הביטחון הלאומי בעת כה מורכבת בשל חששות רחוקים ודחוקים לניגוד עניינים (חששות שניתן גם למצוא להן מענים אחרים), מבטא חוסר הבנה של תפקידיו של שירות הביטחון הכללי בעת מורכבת זו ומבטא ניתוק מהאתגרים שעימם מתמודדת המדינה ושבהם בלבד מרוכזים כל מעייניו של ראש הממשלה".