היועמ"שית דוחה את הצעת הפשרה ומסרבת לחדול מלעסוק בעניינים הקשורים בארגמן

היועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבית המשפט העליון כי היא דוחה את הצעת הפשרה שהציע השופט נעם סולברג בעתירת ארגון 'לביא – זכויות אזרח', ולא תחדל מלעסוק בעניינו של ראש השב”כ לשעבר נדב ארגמן.

על פי מתווה הפשרה שהציע המשנה לנשיא העליון, השופט נועם סולברג, היועצת הייתה אמורה להאציל את סמכותה לטיפול בענייניו של ארגמן לגורם אחר בלשכתה, וזאת מבלי שתידרש להודות בקיומו של ניגוד עניינים. בתמורה, הייתה העתירה נמחקת. אולם בהרב-מיארה דחתה את המתווה מכל וכל, וטענה בתגובתה לבית המשפט כי לא מתקיים כל קשר אישי או ניגוד עניינים בינה ובין ארגמן, ולכן אין הצדקה להעברת הסמכות.

"בהאצלת הסמכות כמוצע, טמונות השלכות רוחב החורגות מהעניין הקונקרטי שבפני בית המשפט הנכבד, אשר יש בהן כדי להרחיב את גבולות תחום ניגוד העניינים בשירות הציבורי, כפי שהתעצב בפסיקה ובהנחיות, ולהביא לשינויו", נאמר בהודעה שהגישה הפרקליטות בשמה של היועצת.

בפרקליטות הוסיפו עוד כי "מקום שבו ניתנה סמכות לעובד ציבור מסוים – חובה עליו להפעיל אותה, ואין מקום שבעל הסמכות יתפרק ממנה, נוכח טענות שאין להן בסיס עובדתי. ודוק: מדובר בעמדה עקרונית, שכן אין בעת הזו על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה עניין אישי של המשיב 4 (נדב ארגמן - ש"פ). היעתרות להצעה – אף שהיועצת המשפטית לממשלה אינה מקורבת באופן אישי למשיב 4 ולא מתקיימים ולו בקירוב המבחנים ואמות המידה הרלוונטיים – מגלמת אפקט מצנן על עובדי ציבור והרחבה משמעותית של המקרים שבהם ידרשו או יבקשו עובדי מדינה להאציל את הסמכויות שהופקדו בידיהם, גם ללא בסיס עובדתי רלוונטי. יצוין, כי לפתחה של המשיבה 1 (היועמ"שית - ש"פ), כמי שאמונה על הסדרי ניגוד העניינים במשרד המשפטים, מגיעים מעת לעת מקרים בהם נושאי משרה מבקשים להעביר את הטיפול בנושאים מסוימים לגורם אחר, בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית המצדיקה זאת. במקרים אלה, עמדת המשיבה 1 היא כי ככלל אין להיעתר לבקשות במקום שבו על פי הדין עובד הציבור יכול למלא את תפקידו".

"על רקע כלל האמור, ולאחר שניתנה הדעת לנימוקים שעמדו בבסיס הצעת בית המשפט הנכבד, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא שאין בידה להיעתר להצעה", הדגישו בפרקליטות.

בארגון לביא תקפו בתגובה את הסירוב של היועצת, וציינו כי הוא בולט במיוחד נוכח הדרישה הקודמת שהפנתה היא עצמה לראש הממשלה: רק לפני ימים ספורים, עמדת היועצת הייתה שעל ראש הממשלה להימנע מלעסוק במינוי ראש השב”כ הבא, בשל טענות לניגוד עניינים אישי. הדרישה הייתה שהוא יאציל את סמכותו לגורם אחר בממשלה. כעת, כאשר מופנות כלפיה טענות דומות ואף מבוססות יותר, היא בוחרת שלא לנהוג לפי אותו עיקרון.

בעתירה נטען כי קיים ניגוד עניינים חמור, בשל קשרים הדוקים בין ראש השב”כ לשעבר נדב ארגמן לבין בעלה של היועצת המשפטית. לטענת העותרים, הקשרים מתועדים ומוכחים בפומבי, בין השאר באמצעות פוסט פייסבוק שפרסם רפי מיארה, אחיו של בעלה של היועצת, בו הודה בפירוש על התמיכה האישית והצמודה של ארגמן במשפחתו במשך שנים. בפוסט נכתב: “תודה ענקית לחבריו הנפלאים […] ובמיוחד לראשי השב״כ לדורותיהם נדב ארגמן ויובל דיסקין”. כזכור השב"כ גם מימן מיזם טכנולוגי ייחודי מציל חיים לבעלה של היועמ"שית שהינו גמלאי של השב"כ. רפי מיארה, אחיו של בעלה של היועמ"שית הודה מעומק הלב בשם משפחת מיארה לדורותיה לראש השב"כ לשעבר נדבר ארגמן על המיזם הטכנולוגי מציל החיים שניתן לבעלה של היועמ"שית מהשב"כ.

בתגובה להודעת היועצת הגיש בא כח ארגון לביא, עו"ד יצחק בם, בקשה לבג"ץ לקיים דיון דחוף בעתירה מאחר שלטענתם הראיות לניגוד העניינים החמור שבו מצויה היועצת ממשיכות להיערם, ואילו היא "ממשיכה לזהם הליך משפטי" שבו ארגמן הוא העותר.

עו"ד בם מסר בהמשך לכך כי "אני מבקש לדון את היועמשית באותה מידה שהיא דנה אחרים ולהחיל עליה את אותם הכללים שהיא מבקשת להחיל על אחרים. אם רוה"מ לא יכול למנות ראש שב"כ היועצת אינה יכולה לעסוק בענייני שב"כ".