לאזרחי ישראל יש זכות יסוד לפרטיות, שעוגנה במפורש בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אולם החשיפות בתקשורת והגילויים בדיונים בבתי המשפט לימדו אותנו שהזכות הזאת נרמסת דווקא בידי הגופים האמונים על אכיפת הציות לחוק.

מהפרסומים למדנו כי המשטרה מרגלת בניגוד לחוק, ייתכן אף בפיקוח הפרקליטות וברשות הייעוץ המשפטי, אחר אזרחים נורמטיביים שאינם חשודים בדבר. היא מדביקה את הטלפון הנייד שלהם ברוגלה שהופכת אותו למצלמה ולמכשיר הקלטה, המרגל אחר כל פעולותיהם ודבריהם בזמן אמת, ומשדר אותם לרשויות האכיפה.

באוגוסט 2023 הקימה ממשלת ישראל ועדת בדיקה ממשלתית בראשות המשנה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה דרורי, שתבחן את "התנהלות גורמי המשטרה, פרקליטות המדינה, הייעוץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים בכל הקשור לביצוע פעולות רכש, מעקב ואיסוף בכלים קיברנטיים לריגול אחר אזרחים ונושאי משרה". ראש שב"כ לשעבר נדב ארגמן, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף במיל' אמיר אשל ועשרה עורכי דין עתרו לבג"ץ מיד לאחר הקמת הוועדה, וטענו כי החלטת הממשלה על הקמתה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה, בחריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים ובהתעלמות מעמדת גורמי הביטחון הרלוונטיים.

אם בג"ץ יקבל את העתירה, הנידונה בימים אלה, ויבטל את הוועדה או יגביל את פעילותה - היקפו של הריגול הלא חוקי המופעל כלפי אזרחים נורמטיביים ושיטות הריגול הללו יישארו חסויים בפנינו. זהו מצב בלתי נסבל במשטר דמוקרטי המכבד זכויות אדם. זו מטרתה האמיתית של העתירה, מה שבולט במיוחד לאחר שצוות שהקים היועץ המשפטי לממשלה הקודם אביחי מנדלבליט, בראשות המשנה ליועמ"ש (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי, הוכיח בדו"ח שהגיש שאסור לתת לגורמי האכיפה לפקח על עצמם.

צוות מררי

הצוות בראשות עו"ד מררי הוקם ב־31 בינואר 2022, בעקבות פרסום מאמריו של העיתונאי תומר גנון בכלכליסט בדבר השימוש ברוגלות. לפי חוק האזנת סתר, המפקח הכללי של המשטרה חייב להגיש מדי חודש דין וחשבון ליועץ המשפטי לממשלה על ההיתרים שניתנו להאזנות סתר. עו"ד מררי הייתה אמורה לקבל את הדו"חות ולבדוק את תוכנם. מאחר שאין זה ברור אם הוגשו דו"חות כאלה, ואם עו"ד מררי בדקה אותם אם הוגשו, יש לתמוה על מנדלבליט שהעמיד אותה בראש הצוות.

לפי ממצאי הדו"ח שהגיש הצוות, נעשו רק שתי הפעלות של רוגלת פגסוס על פי צו שיפוטי כדין, ורק אחת מהן הצליחה. היו גם ארבעה מקרים שבהם הודבקו טלפונים ניידים ללא היתר כדין, אלא שניסיונות ההדבקה לא צלחו, וממילא לא היו תוצרים.

בדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת ב־13 במרץ 2023 הודה היועץ המשפטי למשטרה כי בפועל נבדקו רק כ־25 תיקים מתוך יותר מאלף תיקים. הצוות ציין בדו"ח שהיכולות של הרוגלה חורגות מסמכויות המשטרה, אלא שגופי האכיפה בישראל לא הכירו את יכולות המערכת של NSO. משום כך הפרה משטרת ישראל את החוק דרך שגרה במשך שנים. חלק מההפרות נעשו בידיעת ובאישור גורמי הייעוץ המשפטי של משטרת ישראל.

כמפורט במסמך שפרסמה הסנגוריה הציבורית ב־20 במרץ 2023, החוק אינו מאפשר שימוש ברוגלות כאמצעי חקירה כלפי אזרחים, כפי שעושה משטרת ישראל מאז 2016. גישה למידע שנאגר במחשב ללא ידיעת המשתמש היא "חיפוש סמוי" שאין סמכות לעשותו במסגרת החוק הקיים. הסנגוריה הציבורית תהתה אם הבדיקה של כ־25 תיקים עולה כדי "בדיקה מדגמית", והביעה חשש כי התקלות והפרות החוק שהדו"ח הצביע עליהן אינן ממצות את מגוון התקלות והפרות החוק בפועל.

בעקבות הדיונים בוועדת החוקה דרשה הוועדה מהממשלה ביוני 2023 להקים ועדת חקירה או ועדת בדיקה ממשלתית בראשות שופט. מטרתה תהיה לבדוק את השימוש במידע שנשאב בניגוד לחוק לצורכי מודיעין וחקירה במשטרה, וכן את המודעות ליכולותיהם של הכלים האלה בשלבי הרכש ובשלבי הבקשות לבית המשפט.

ב־27 באוגוסט 2023 קיבלה הממשלה את המלצת שר המשפטים יריב לוין, והקימה ועדת בדיקה ממשלתית, עם סמכויות של ועדת חקירה בראשות המשנה לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים בדימוס משה דרורי. חברי הוועדה האחרים הם ענבל רובינשטיין, הסנגורית הציבורית הארצית בשנים 2003־2012 והסנגורית הציבורית המחוזית של מחוז תל־אביב בשנים 1996־2003, ושלום בן־חנן, ראש אגף בשב"כ בדימוס.

בכתב ההסמכה נדרשה הוועדה לבחון את התנהלות כל גורמי האכיפה בכל היבטי השימוש ברוגלות, לרבות מעקב טכנולוגי אחר אנשים באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, שנטען כי נעשה בה שימוש בלי שניתנו לכך צווים מבית המשפט ("פרשת פגסוס"). ועדת הבדיקה נדרשה לקבוע ממצאים ומסקנות בכל המישורים ביחס לעבר, וכן המלצות לעתיד.

העתירה לבג"ץ

מאז שהוגשה העתירה באוגוסט 2023 התקבלו 41 החלטות שיפוטיות, שמתוכן 18 הן הארכות מועד להגשת תגובה לבקשת היועצת המשפטית לממשלה. אומנם לא ניתן צו ביניים, אך בית המשפט הגביל עד מאוד את פעולת הוועדה - והיא למעשה שותקה.

מהיועצת המשפטית דרש בית המשפט להגיש לו במעטפה סגורה את החלק החסוי בדו"ח ועדת מררי, וכן לפרט את הנתונים לגבי מספר הטלפונים שהודבקו ברוגלה או שניסו להדביקם ברוגלה. היא התבקשה לתת גם כל פילוח נוסף, לרבות מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חקירות שהדבקות בוצעו בהן, מספר תיקי החקירה שנסגרו שהדבקות בוצעו בהם, ומספר התיקים שבהם סנגורים קיבלו הודעה על כך שנעשה שימוש ברוגלות.

רק לפני שבוע הודיעה בהרב־מיארה לבג"ץ שאין בכוונתה למסור את הנתונים כפי שנדרשה חצי שנה קודם לכן, אף שהוועדה התחייבה לשמירת סודיות לפי כללי הביטחון הרלוונטיים. בתגובתה לעתירה תמכה בטענות העותרים, ותבעה את ביטול החלטת הממשלה שהקימה את הוועדה. טענות העותרים ותגובת היועצת המשפטית משוללות יסוד.

הוועדה מורכבת משלושה אנשי מקצוע, שכיהנו שנים רבות בתפקידים בכירים במגזר הציבורי ובגופי הביטחון. יש להם סיווג ביטחוני מלא, והם התנדבו מרצונם לוועדה ופועלים בתום לב ובמקצועיות - אך ורק לשם בירור הטענות החריפות לשימוש בלתי חוקי ברוגלות בידי גורמי האכיפה, באופן שנטען שפגע באופן חמור בפרטיות אזרחי ישראל, ולשם הפקת לקחים שיאפשרו שימוש בכלים כאלה באופן חוקי כשהדבר נדרש לפי אמות מידה מקובלות במדינות דמוקרטיות.

בתגובתה הדגישה הוועדה כי אינה מעוניינת ואין בכוונתה להידרש לגופם של תיקים תלויים ועומדים. ככל שיתגלו עבירות שביצעו גורמי האכיפה, הם יופנו לטיפול היועצת המשפטית.

אולם מאחר שהוועדה נדרשת לבחון את אופן פעילות גורמי האכיפה בתיקי חקירה, אין דרך לבדוק זאת ללא אפשרות לבחון מה שנעשה בפועל בידי גורמי האכיפה בתיקים פרטניים. הוועדה לא תוכל להגיע לחקר האמת ולגיבוש המלצות אם לא תשמע אנשי משטרה או פרקליטות שהיו מעורבים בתיקים פרטניים.

על הוועדה לבחון באילו עבירות הופעלו הרוגלות, אם ההפעלה נעשתה בהתאם לצווים השיפוטיים, ככל שהוצאו, ואם נוהלי המשטרה יושמו בהליכי האיסוף והחקירה. אין לקבל את עמדת בהרב־מיארה שעצם הביקורת על גורמי האכיפה פסולה מיסודה. כמושא אפשרי לחקירה היא עצמה מצויה בניגוד עניינים.

בדיון הראשון שהתקיים ב־23 בספטמבר 2024 תהה השופט נעם סולברג למה לא לתת לגורם נייטרלי לבדוק, והשופטת גילה כנפי־שטייניץ העירה לעותרים: "אתם רוצים להגן על טוהר ההליך המשפטי, וזו גם מטרת הוועדה". נראה שתגובותיהם הביאו את יושב ראש ההרכב, השופט יצחק עמית, להחליף אותם בשופטים עופר גרוסקופף וח'אלד כבוב.

בדיון השני שהתקיים השבוע הסביר עו"ד ברוך רובין, בשם הוועדה, שהיא אינה דנה בתיק הפלילי לגופו, אלא בוחנת את ההליכים – האם נעשה שימוש לא חוקי, האם הוצא כדין צו האזנת סתר, מה קרה עם המידע שנשאב מהאדם שלטלפון שלו הודבקה רוגלה, היכן המידע נשמר, וכיוצא בזאת. מנגד, סגנית מנהל מחלקת בג"צים, הפרקליטה שוש שמואלי, המייצגת את היועצת המשפטית לממשלה, טענה כי אפילו תיקים סגורים אסור לוועדה לבחון, שמא הדברים שיתגלו יובילו לפתיחתם המחודשת בידי מי שהורשע שלא כדין. על כך תהה השופט כבוב: האם עקרון סופיות הדיון עולה על עוול שנגרם לאדם?! השופט עמית הציע שעבודת הוועדה תוגבל, בין השאר, לבחינה של פעולות המשטרה לבדה.

עקרון שלטון החוק משמעו שלא רק האזרחים אלא גם הרשויות יכבדו את החוק ויפעלו על פיו. אזרחי ישראל זכאים לדעת כיצד אירע שגופי האכיפה רבי העוצמה – המשטרה, הפרקליטות והייעוץ המשפטי – ריגלו בניגוד לדין אחר אזרחים נורמטיביים. החלטת בג"ץ לבטל את ועדת דרורי, שעיני הציבור נשואות אל חבריה המקצועיים והמנוסים, או להגביל את פעילותה, תהיה חלילה פיגוע נוסף באמון הציבור במערכת המשפט.