המחבל עלי דנדיס, שהורשע ברצח דוד רובין ואחיקם עמיחי הי"ד לפני כ-18 שנה בנחל תלם, הודה בדיון טיעונים לעונש כי בזמן ששהה במעצר הגנתי ברשות הפלסטינית, הוא יצא לבצע פיגוע נוסף. אימהותיהם של הנרצחים נשאו דברים בדיון וביקשו לגזור על המחבל עונש מוות.
דנדיס נלכד לפני כחצי שנה, לאחר שיצא ממעצר הגנתי של הרשות הפלסטינית שבו שהה מאז הפיגוע. הוא שהה במעצר ההגנתי יחד עם חברו, איש המנגנונים של הרשות, שניהלו חוליות מחבלים ופעלו לארגון ציוד ונשק בעודם במעצר. דנדיס אף ביצע פיגוע ירי בהר חברון, עם מחבלים נוספים. במהלך הדיון הודה המחבל: "מי שאיפשר ליחידה מיוחדת זו שנכנסה ושלפה אותי מהכלא (של הרשות) היא אותה אחת שגרמה לי לצאת מהכלא, לבצע מעשה פיגוע ולחזור לכלא. יצאתי רק פעם אחת בכל תקופת מעצרי בכלא, כשביצעתי את המעשה השני (הפיגוע)".
לדיון הגיעו יוספה רובין ואסתר עמיחי, אימהותיהם של החיילים שנרצחו. רובין סיפרה על הכאב הבלתי נגמר מאז רצח בנה והסבירה כי הרשות הפלסטינית שותפה לטרור. "הרוצח הזה ישב ברשות הפלסטינית בכל השנים הללו ונהנה מהגנתה", היא אמרה. "הוא אף יצא לפיגוע נוסף, שב"ה לא צלח, וחזר לחסות תחת כנפי הרשות, שבעצם הופכת להיות שותפה מלאה לפעילות טרור". רובין דרשה להחמיר את ענישת המחבלים בכלל ואת עונש המחבל דנדיס בפרט. "כידוע, העונש המירבי בחקיקה הצבאית לפגיעה בחיילי צה"ל הוא עונש מוות", אמרה. "כל מחבל שיוצא לגדוע חיים להנאתו, צריך לדעת שמדינת ישראל תמצה איתו את הדין. היום יותר מתמיד אנו מבינים עד כמה חשוב והכרחי הוא כוח ההרתעה של מדינת ישראל".
הכי מעניין
גם עמיחי תיארה את הכאב הגדול על רצח בנה והזדעקה משיתוף הפעולה של הרשות עם המחבל והטרור. "איך יכול להיות שבמשך 17 שנה ישב הרוצח בקייטנה של רשות הטרור הפלשתינית ששמרה עליו מפני עם ישראל, ואפשרה לו לצאת ולפגע פעם נוספת?", תהתה עמיחי. "איך יכול להיות שהרוצח השני עדיין יושב בקייטנת רשות הטרור הפלסטינית, שעדיין שומרת עליו מפני עם ישראל?".
לדבריה בבית המשפט, "אנו פונים אליכם שתורו לצבא להביא גם אותו לדין, ובהקדם – לפני שהוא יוצא בעידוד הרשות לפיגוע נוסף. איך יכול להיות שהרוצח הזה מקבל משכורות מרשות הטרור הפלשתינית הדואגת לכל צרכיו? איך יכול להיות שרוצח יהודי עושה זאת בקלות וממשיך לחיות? איך יכול להיות שהוא עדיין חי?". עמיחי ביקשה גם היא להחמיר את עונשו של דנדיס: "אנחנו דורשים למצות את הדין עם הרוצח כלשון החוק, כפשוטו. למען יראו וייראו. מבחינה מוסרית ורוחנית אמיתית יש לפסוק עונש מוות לרוצח. תהיו שופטי צדק, תדונו דין אמת, אל תתחבאו אחרי אמירות מתייפייפות. החוק והצדק זועקים: עונש מוות לרוצח. לו הייתם פוסקים לפי דין זה במקרים קודמים – כמה חיי אדם היינו חוסכים. המחבל היה חושב פעמיים אם לצאת להרוג יהודי – כשהוא יודע שלא ישוב לביתו".