בג"ץ בהצעה ליועמ"שית: חדלי מעיסוק בעתירת נדב ארגמן

מאחורי הצעת הפשרה עומד המשנה לנשיא העליון, נועם סולברג. בארגון לביא שהגיש את העתירה נגד היועמ"שית מברכים על ההצעה, " אסור ליועצת המשפטית לעסוק בענייני מקורביה אנשי שב"כ לשעבר"

תוכן השמע עדיין בהכנה...

נדב ארגמן. | אורן בן־חקון

נדב ארגמן. | צילום: אורן בן־חקון

שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג, מציע ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, הצעת פשרה במסגרת עתירת ארגון לביא נגד מעורבותה בעניינים משפטיים הנוגעים לראשי שב"כ בעבר ובהווה, נדב ארגמן ורונן בר. בהחלטתו הציע סולברג לבהרב מיארה להודיע כי תחדול מלעסוק בעתירתו של נדב ארגמן, ובתמורה תימחק העתירה שהוגשה נגדה על ידי ארגון לביא בגין עיסוקה בעניינם של ראשי השב"כ.

בעתירת ארגון “לביא – זכויות אזרח”, שהוגשה באמצעות עו”ד יצחק בם, נטען כי בהרב-מיארה מצויה בניגוד עניינים בשל קשרים אישיים ארוכי שנים עם ראש השב”כ המכהן רונן בר וראש השב”כ לשעבר נדב ארגמן, הנובעים בין היתר מקשריהם של ראשי השב״כ עם בעלה של היועמ"שית אשר שירת עמם בשירות הביטחון הכללי. על רקע קשרים אלה, נטען כי על היועצת היה להימנע מלעסוק בענייניהם של השניים, לרבות בהליכים משפטיים הנוגעים להם.

העותרים הוסיפו ודרשו כי היועצת תימנע מכל עיסוק בעניינו של ארגמן ותאציל את סמכויותיה לאחר. כאשר היועצת סירבה לכך ועמדה על כך שאין כל ניגוד עניינים, הורה בג”ץ בשלב קודם ליועצת להגיש תצהיר אישי שבו תפרט את טיב הקשרים, הוראה חריגה בעוצמתה.

הכי מעניין

בעקבות החלטה זו הגישה היועצת המשפטית המשפטית הודעה לבית המשפט ובה טענה כי אין קשר המקים ניגוד עניינים בינה ובין ראשי השב"כ לשעבר בר וארגמן, להודעתה של היועמ"שית צירפה היועמ"שית תצהיר, דבר המשול לעדות בבית המשפט. אולם, לאחר הגשת הודעתה לבית המשפט הודיע ארגון לביא לבית המשפט כי בידיו ראיות הנוגדות את הודעתה ותצהירה של היועמ"שית לבג"ץ.

עוד כתבות בנושא

כעת מציע השופט סולברג הצעת פשרה לפיה תודיע היועצת המשפטית לממשלה כי היא תחדל מלעסוק בנושאי נדב ארגמן מבלי להודות בטענות העתירה, ובתמורה העתירה תמחק.

עו"ד יצחק בם המייצג את ארגון לביא מסר בתגובה: "אני מברך על הצעת בית המשפט ומקווה שהיועצת המשפטית תאמץ אותה בשתי ידיים. לדעתי, זה צריך להיות מובן מאליו - אסור ליועצת המשפטית לעסוק בענייני מקורביה אנשי שב"כ לשעבר. במערכת מתוקנת לא היינו נזקקים לעתירה לבג"ץ כדי להבהיר זאת".