היועמ"שית תוקפת בכנס הלשכה: בחסות המלחמה השינוי המשטרי הואץ מאוד

אחת הנואמות הבולטות הבוקר במושב הפתיחה של כנס לשכת עורכי הדין באילת הייתה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שכבר בתחילת דבריה תקפה את ההחלטה שלא לאפשר לפרקליטה הצבאית הראשית לנאום באירוע, "אני מצרה על כך שהפרקליטה הצבאית הראשית נעדרת מהכנס. לאלופה תומר ירושלמי תרומה גדולה לליווי האופרטיבי של המערכה הצבאית הממושכת. קולה הוא קול חשוב. אין מתאימה ממנה להדוף את הטענות נגד ישראל במישור הבינלאומי".

בהמשך לכך תקפה היועצת את התנהלות הממשלה בסוגיית גיוס בני המגזר החרדי, "דיון בהיבטים המשפטיים הכרוכים במלחמה מחייב התייחסות מיוחדת לנושא השוויון בנטל. מצב שבו המדינה מגבירה את הנטל על המשרתים בשל המלחמה ואילו מגזר שלם כמעט שאינו מגויס, פוגע באופן הבוטה ביותר בשוויון בפני החוק. בפועל, לא הכל שווים, ותחושת הצדק הבסיסית נפגעת באופן אנוש [...] מערכת הביטחון הבהירה כי הגדלת שורות הצבא הסדיר היא צורך בטחוני חיוני ודחוף. על פי גורמי המקצוע בצבא, כל חייל בסדיר שקול לכמה וכמה חיילי מילואים. החשבון פשוט - גיוס של חייבי גיוס שלא גויסו עד כה, יקטין מאוד את הנטל הכבד המוטל על אנשי המילואים ואת הפגיעה במשק".

"חוק שירות הביטחון מחייב גיוס אחיד ושוויוני. זהו המצב החוקי. לעומת זאת, חוק גיוס שטרם נולד אינו תכנית עבודה, והוא אינו פוטר מהחובה לגייס ולהתגייס", קבעה בהרב מיארה, "בדיונים שקיימתי בהשתתפות מערכת הביטחון, האוצר וגורמי ממשלה נוספים הוצגו מספרי הגיוס הנמוכים מקרב בני הישיבות. הובהר כי מפתח מרכזי להגדלת שורות הצבא הוא הגברת האכיפה כלפי משתמטים. הכוונה כמובן לכל המשתמטים, מכל חלקי האוכלוסייה, ולא לבני הישיבות בלבד. סנקציות אפקטיביות צריכות להיות אישיות. כפי שהוסבר על ידי גורמי הביטחון, הסנקציות צריכות לפגוש את הפרט בחייו האישיים, בשדה התעופה, בחשבון הבנק, בשימוש ברכב וכדומה. בניגוד לסנקציות אישיות, סנקציות קהילתיות אינן נתפסות על ידי גורמי המקצוע כבעלות פוטנציאל השפעה דומה. הן אינן מכוונות את ההתנהגות של הפרטים עצמם".

"מבחינה משפטית, נדרשים שלושה צעדים", קבעה היועצת, "צעד ראשון, הגדלה משמעותית מאוד של היקף צווי הגיוס. התמודדות אפקטיבית עם המחסור במשרתים מתחילה בקריאה להתייצבות לכל המועמדים לגיוס. הנחת המוצא המשפטית היא כי בשנת הגיוס הקרובה, שתחל בחודש יולי, ישלח הצבא צווי גיוס לכל האוכלוסייה הרלוונטית. הן לבני השנתון הנוכחי והן לאותם עשרות אלפים ששירותם נדחה בעבר. סטייה מכך תדרוש הצגת טעמים מקצועיים מיוחדים וכבדי משקל. צעד שני, מיצוי כלי האכיפה הצבאיים הקיימים ביחס למשתמטים. צעד שלישי, הרחבת סל הסנקציות והתמריצים ביחס למשתמטים. ניתן לקדם אמצעי אכיפה משמעותיים נוספים בהחלטות ממשלה, בלי חקיקה. הדבר מצוי בידי הדרג המיניסטריאלי".

"הרמטכ"ל הנחה את הצבא לגבש תכנית להגדלה משמעותית של היקף צווי הגיוס ומיצוי כלי האכיפה הקיימים", ציינה היועצת, "אני מברכת על כך. אני מבינה שהתכנית אמורה להיות מוצגת בתוך זמן קצר. בכל הנוגע להרחבת סל הסנקציות, עד כה הממשלה נמנעה מלקדם את הנושא. התנהלות זו אינה מתיישבת עם צרכי הצבא ועם הזכות החוקתית לשוויון. נדרש שינוי, ואנו עומדים לרשות הממשלה גם בעניין זה".

בהמשך נאומה התגאתה היועצת בסיוע שהיא ואנשיה נותנים לממשלה בקידום מדניותה, אך הוסיפה כי "חובתנו המקצועית לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה, אינה גורעת מאחריותנו להבטיח את פעולתה בגבולות החוק ואת זכויות הציבור. בחסות המלחמה, והסטת הקשב הציבורי אליה, השינוי המשטרי הואץ מאוד והזלזול בחוק וההתרסה כלפיו נוכחים ומורגשים. זוהי לא אזהרה ביחס לעתיד, אלא תמונה של המציאות בפועל. שיטת המשטר הישראלית משתנה לנגד עינינו בקצב מהיר. היבט מרכזי של השינוי המשטרי הוא החלשה שיטתית של המוסדות הדמוקרטיים המהווים בלמים ואיזונים מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני. מסוכנת במיוחד היא הפגיעה המתמשכת ברשות השופטת ובעצמאותה. רשות שופטת עצמאית, ובמיוחד בית משפט עליון מקצועי ועצמאי, הם הערובה המרכזית למניעת ניצול לרעה של הכוח השלטוני בישראל. אין לאזרח שנפגע כתובת אפקטיבית אחרת לקבלת סעד. דווקא משום שבית המשפט העליון הוא הבלם המרכזי מפני שימוש שרירותי בכוח השלטוני, השינוי המשטרי מתמקד קודם כל בהגבלתו ובשינוי דמותו. במשך תקופה ארוכה מנעה הרשות המבצעת מינוי לתפקיד ראש הרשות השופטת – נשיא בית המשפט העליון. לאחר שהמערכת התייצבה ומונה לה נשיא, הרשות המבצעת מצהירה שאינה מכירה בו. בית המשפט העליון סובל מקיפאון במינויים ומדילול של מספר השופטים. אתם, חברי לשכת עורכי הדין המופיעים בערכאות, מכירים היטב את ההשלכות של העומס בבתי המשפט על הציבור. לכך מצטרפת הפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים".

לטענת היועצת, "המהלך המשמעותי ביותר הוא הפוליטיזציה של הליך מינוי השופטים. זוהי נקודת שיא של הפגיעה באופייה הדמוקרטי של המדינה. רידוד ערך המקצועיות והפיכת השיקולים הפוליטיים לשיקולים המכריעים בהליך בחירת השופטים, תשנה את דמותה של המדינה כדמוקרטיה בעלת מערכת משפט עצמאית. אולי באופן בלתי הפיך. המשמעות של מתן בכורה לשיקולים פוליטיים במינוי שופטים היא מערכת משפט מוחלשת. כזו התלויה במערכת הפוליטית ונושאת את עיניה אליה. שופט המבקש להתקדם יידע שקידומו תלוי במידת האהדה שלה תזכה פסיקתו בקרב המערכת הפוליטית. ראשונים להיפגע יהיו ציבור המתדיינים".

"טענה שגויה אחרת היא כי בית המשפט מצוי בניגוד עניינים מוסדי כאשר הוא בוחן חקיקה שפוגעת בעצמאותו. כאילו בית המשפט מגן על עצמו. ולא היא. לבית המשפט תפקיד משטרי ייחודי. יש לו אחריות כלפי הציבור והדורות הבאים לשמור על כוחו לפעול למענם", קבעה בהרב מיארה. "בהיעדרו של חוק יסוד: החקיקה, משימה זו היא מורכבת במיוחד. במבנה המשטרי הישראלי, הנעדר הגנות משטריות, בית המשפט הבוחן חקיקה אנטי-דמוקרטית לא מגן על עצמו. הוא מממש את חובתו כלפי כולנו. חובה שאין מוסד אחר שיכול לקיימה".

היועצת תקפה בנאומה גם את הרפורמה בשוק התקשורת, "אנחנו בעד הסרת חסמים ואנחנו בעד הפחתת עלויות לצרכן. לעומת זאת, אנחנו מתנגדים להסדרים שיאפשרו התערבות פוליטית בשידורים; פגיעה בעצמאות גופי החדשות ופגיעה במהימנות החדשות. אנחנו מתנגדים ליצירת מבנה שוק שיאפשר לגופים חזקים להחזיק באופן צולב ריבוי של במות תקשורת. לא נשלים עם פגיעה קשה בתפקודה התקין של התקשורת החופשית בישראל. אסביר מדוע הנושא חשוב בעינינו. היכולת של הציבור לבחון את פעולות השלטון תלויה בנגישות למידע. מידע שניתן לתת בו אמון. שוק שידורים שפרוץ להתערבות והשפעה פוליטית או מסחרית, לריכוזיות יתר, ושאינו כולל ערובות להבטחת עצמאות ומהימנות שידורי החדשות , פוגע באמון במידע המשודר. לציבור זכות לקבל מידע אמין באמצעות מערכת תקשורת עצמאית וחופשית, שתוכל למלא את תפקידה הדמוקרטי".