יריב לוין עונה לשופט עמית: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם"

אחרי שאמר בכנס לשכת עורכי הדין כי "העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה בזירה הציבורית והפוליטית", שר המשפטים לוין מגיב ליצחק עמית: "כבר התרגלנו שאצלך כללי ניגוד העניינים מקבלים גמישות כשזה נוגע אליך"

השופט יצחק עמית | דוברות לשכת עורכי הדין

השופט יצחק עמית | צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בפתח היום השני של כנס לשכת עורכי הדין באילת נשא השופט יצחק עמית נאום במסגרתו תקף את מה שהגדיר כניסיונות לערער את עצמאות מערכת המשפט. "הדמוקרטיה הישראלית מושתתת על עקרונות יסוד, ובראשם עקרון הפרדת הרשויות – עקרון שבא לידי ביטוי במנגנוני איזון ובלימה ובכיבוד תחום סמכותה של כל אחת מהרשויות", ציין עמית וטען כי "המרקם הדמוקרטי הישראלי הוא עדין ושברירי. מדינת ישראל חסרת 'מנועי דמוקרטיה' שבכוחם לאזן את רשויות השלטון".

"כפי שכתבתי בפסק הדין בעניין עילת הסבירות, דווקא על רקע חסרונם של 'מנועי דמוקרטיה' בישראל והמבנה המשטרי שלה, שבו הרשות המבצעת שולטת למעשה ברשות המחוקקת והמכוננת – הכיוון המתבקש והנחוץ הוא רק 'מערבה מכאן' – חיזוק וביסוס המשטר הדמוקרטי. כדי לשמרו יש צורך, למשל, בחוקה משוריינת או לכל הפחות בחוק יסוד: החקיקה שתגדיר את כללי המשחק הדמוקרטי; בשומרי סף – יועצים משפטיים, רגולטורים, מבקרים פנימיים ואחרים שתפקידם לוודא שפעולות השלטון נעשות כחוק; וכמובן, ברשות שופטת עצמאית ובלתי תלויה, אשר עומדת על משמר שלטון החוק וזכויות האדם", הוסיף עמית. 

השופט יצחק עמית | יונתן זינדל - פלאש 90

השופט יצחק עמית | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90

לדבריו, "יכולתה של הרשות השופטת לבצע את תפקידה בשירות הציבור, תלויה בשימור העצמאות השיפוטית על שני רכיביה: העצמאות השיפוטית האישית, שעניינה בסמכות ובחובה של השופטים– של כל שופט – לפסוק ללא השפעות חיצוניות, וללא מרות זולת מרותו של הדין; וכן העצמאות המוסדית של הרשות השופטת, שמשמעותה היא היכולת לנהל את ענייני המערכת באופן בלתי-תלוי. העצמאות השיפוטית נועדה לשרת את הציבור הישראלי כולו ואינה קיימת לטובת הרשות השופטת עצמה. פגיעה בעצמאות הרשות השופטת, והפיכתה לרשות הנתונה ללחצים חיצוניים, תסכן את האפשרות להגן על זכויות הפרט מפני פגיעה שלא כדין. שופטים שאינם עצמאיים יתקשו להציב גבולות ולהעניק סעד לציבור מפני פעולה שלא כדין. ללא העצמאות השיפוטית, תחדל הרשות השופטת מלשמש כגורם מאזן לרשויות האחרות – והיא עלולה להפוך לכלי בידיהן".

הכי מעניין

"על הציבור לשאול עצמו – איזו דמוקרטיה אנו רוצים לקיים במדינת ישראל? איזו רשות שופטת אנו מבקשים שתשמור על עקרונות הדמוקרטיה? האם אנו רוצים רשות שופטת ששופטיה פועלים בשליחות הדרג הפוליטי – או שופטים שיהיו נאמנים לערכי הדמוקרטיה, לציבור בכללותו ולערכי הצדק והדין? הבחירה היא בין מערכת שיפוטית מקצועית, עצמאית ומגוונת – שבה שופטים מתמנים ומתקדמים בהתאם לכישוריהם ולעשייתם המקצועית – לבין מערכת הנתונה להשפעות ולאינטרסים שהנם זרים לעשייה המשפטית", הוסיף.

בשלב זה עבר השופט עמית למתקפה, "צר לי לומר כי מזה תקופה שהרשות השופטת ניצבת מול ניסיונות חוזרים ונשנים לערער את עצמאותה, להחלישה ולהגביל את יכולתה לפעול בעצמאות וללא תלות. העצמאות השיפוטית נתונה למתקפה בזירה הציבורית והפוליטית, ולעיתים אף במהלך דיונים בבתי המשפט. אנו עדים לניסיונות לפגוע ברשות השופטת ובשופטים, בין היתר בדרך של שינוי תנאי העסקתם וחסינותם, וליוזמות אשר מגלמות פגיעה במעמד המוסדי של בית המשפט העליון".

יריב לוין ויצחק עמית. | יונתן זינדל - פלאש 90, חיים גולדברג - פלאש 90

יריב לוין ויצחק עמית. | צילום: יונתן זינדל - פלאש 90, חיים גולדברג - פלאש 90

 "העומס בבתי המשפט פוגע בראש ובראשונה בציבור הרחב – הלוא הם המתדיינים ובעלי הדין. אין מקום להמתין לנקודה שבה נדרש איושם של עשרות תקנים על מנת לכנס את הוועדה", טען עמית, "לאחרונה פניתי יחד עם המשנה לנשיא, השופט סולברג ועם השופטת ברק-ארז לשר המשפטים בקריאה לכנס את הוועדה לצורך איוש התקנים החסרים. בהמשך, מכתבים ברוח דומה נשלחו לשר מחברת הכנסת קארין אלהרר ומנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, עורכי הדין מוחמד נעאמנה ויונית קלמנוביץ'. שישה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים פנו לשר המשפטים בדרישה לכנס את הוועדה, אך בשלב זה לא זכו למענה. הימנעותו של שר המשפטים מכינוס הוועדה מגבירה את העומס שבו מצויים בתי המשפט, והיא פוגעת כאמור בראש ובראשונה בציבור הישראלי. אין כל הצדקה לשיתוקה של הוועדה ולשחיקה של המערכת. יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ללא דיחוי ולאפשר לה לבצע את תפקידה".

עמית ניצל את ההזדמנות לקרוא לשר המשפטים לחדול מהנתק ביניהם ולשוב לשגרת שיתוף פעולה, "עם מינויי לתפקיד נשיא בית המשפט העליון לפני למעלה משלושה חודשים, קראתי בשם הרשות השופטת להידברות ולשיתוף פעולה עם שר המשפטים, וזאת כשטובת הציבור ומתן השירות לאזרח עומדים לנגד עיניי. אני רוצה לנצל גם במה זו לשוב ולקרוא לשר המשפטים שלא לזנוח את חובותיו המיניסטריאליות; לכנס את הוועדה לבחירת שופטים; לפעול לפרסום הפרוטוקולים של דיוניה; ולשוב ולקיים פגישות עבודה סדירות עם נשיא בית המשפט העליון".

"המשפט הוא לא רק אמצעי להסדרת סכסוכים. הוא משקף את מערכת הערכים שעליהם מושתתת החברה שלנו, ובראשם עקרונות של שוויון, חירות, וצדק. לשכת עורכי הדין וכל חבריה הם שותפים פעילים במערכת המשפט הישראלית. האינטרס הציבורי והאינטרס של מערכת המשפט חד הם: להבטיח רשות שופטת עצמאית, מקצועית ונקיית כפיים, הפועלת אך ורק מתוך מחויבות לדין, לצדק ולציבור. פגיעה בעצמאות הרשות השופטת משמעותה פגיעה בעקרונות שעליהם מושתתת הדמוקרטיה כולה. הניסיון לחתור תחת עיקרון העצמאות השיפוטית לא יצלח. הרשות השופטת תמשיך לעמוד איתן בפני ניסיונות לשחיקת חוסנה ותמשיך להגן על המרקם הדמוקרטי, ללא חשש וללא מורא", חתם.

שר המשפטים לוין עונה לנשיא העליון עמית: "מה שנמצא תחת מתקפה פרועה זו ריבונות העם. ואגב, איך אתה בכלל יכול לנאום בכנס של לשכת עורכי הדין, כשמינית את עצמך לעמוד בראש ההרכב שדן בעתירה של לשכת עורכי הדין עצמה נגד החוק שמפחית את דמי החבר בה? טוב, כבר התרגלנו שאצלך כללי ניגוד העניינים מקבלים גמישות כשזה נוגע אליך".

כ"ח באייר ה׳תשפ"ה26.05.2025 | 09:19

עודכן ב