שלושת שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, הנשיא יצחק עמית, נועם סולברג ודפנה ברק ארז, פנו לשר המשפטים יריב לוין, המשמש מתוקף תפקידו כיו"ר הוועדה, בדרישה לקבוע מועדים לכינוס ישיבות הוועדה הבאות. מאז שהשופט יצחק עמית נבחר לנשיאות העליון בישיבה אותה החרימו נציגי הקואליציה ועל פי צו שהוציא בג"ץ, שותקה עבודת הוועדה לחלוטין.
במכתבם כתבו השופטים כי הם דורשים לכנס את הוועדה כ"יריית הפתיחה" של תהליך בחירת השופטים, "בכדי לאייש תקני שופטים פנויים וכאלה שיתפנו במהלך 2025". לדבריהם, "כפי שנמסר לנו מחטיבת השופטים, מדובר על יותר מ-30 תקני שופטים, ואף יותר מ-50 בהתחשב ב"שרשורי" תקנים".
השופטים נועם סולברג ודפנה ארז ברק אחרי ישיבת הוועדה שבה נבחר יצחק עמית לנשיאות העליון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
השופטים המשיכו והסבירו: "מדובר בתהליך ארוך, שנמשך חודשים, ורק בסופו ישיבת הבחירה עצמה. יש לעיין ולסקור ביסודיות את המועמדים במאגר ולהציע לחברי הוועדה להעלות שמות שיפורסמו ברשומות. יש לפרסם ברשומות את שמות המועמדים 45 ימים לפחות מישיבת הוועדה שבה תידון מועמדותם. על מנת לא לפגוע בשירות הרשות השופטת לציבור, יש לפעול בהקדם האפשרי לקביעת מועדים לישיבות ועדה".
הכי מעניין
בריאיון ל"מקור ראשון" לפני מספר שבועות, הבהיר השר לוין שאין בכוונתו לסגת מהחרם על השופט יצחק עמית ומאי ההכרה במינויו כנשיא בית המשפט העליון. "זו ממש לא סתם הצהרה", הוא קבע אז. "לאי־ההכרה ולהפסקה המוחלטת של שיתוף הפעולה יש משמעויות רבות. כמעט כל הנושאים המנהליים שנוגעים לעבודת בתי המשפט מחייבים שיתוף פעולה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון. לדוגמה, מינוי של שופטים בכירים, סגני נשיאים בבתי המשפט, מינוי של שופטים עמיתים שיצאו לפנסיה ומאפשרים להם להמשיך לשמוע תיקים – כל הדברים הללו פשוט לא מתקיימים".
עוד אמר לוין בריאיון כי "אין גם קבלת החלטות משותפת בנושאים שנוגעים לתקציב ולנושאים מנהלתיים שונים". הוא המשיך והסביר: "הדבר הזה בהחלט לא טוב ולא רצוי, אבל זו תולדה של מהלך כוחני של שופטי בית המשפט העליון. היום אין לבית המשפט העליון נשיא שמוכר על ידי ציבור עצום. שני ראשי רשויות השלטון האחרות לא השתתפו בטקס ההשבעה שנערך לעמית בבית הנשיא. הלקח ששופטי בית המשפט העליון צריכים ללמוד מזה הוא שיש גבול גם לכוח שלהם. אי אפשר לרמוס לא את הדמוקרטיה וגם לא את שר המשפטים".