ש' חשבה שהחלק הקשה כבר מאחוריה. לאחר שאובחנה עם גידול ממאיר בבלוטת התריס, היא עברה ניתוח מורכב להסרתו וקיוותה להתחיל בתהליך ההחלמה. אלא שזמן קצר לאחר מכן התברר כי במהלך הבדיקות המקדימות הוחמץ ממצא משמעותי: מה שנראה בתחילה כציסטה שפירה היה למעשה גרורה של הגידול.
המשמעות הייתה קשה. במקום לחזור לשגרה, נאלצה ש' להיכנס שוב לחדר הניתוח ולעבור הליך כירורגי נוסף. לדברי ד"ר גנדי שנדלר, מומחה ברדיולוגיה אבחנתית וברפואה גרעינית, בעל תת-התמחות בדימות ראש וצוואר ומערכת העצבים ממרכז מליקוב לנוירולוגיה ורפואה מתקדמת, בדיקת אולטרסאונד יסודית יותר לפני הניתוח הייתה עשויה לאפשר לרופאים לזהות את הגרורה ולטפל בשני הממצאים במסגרת ניתוח אחד.
בדיקת אולטרסאונד. | צילום: שאטרסטוק
"המקרה הזה ממחיש עד כמה בדיקת אולטרסאונד יסודית לפני התערבות כירורגית היא קריטית", הוא מסביר. "כאשר מבצעים בדיקה מקיפה ומדויקת, ניתן לעיתים לזהות ממצאים נוספים ולהיערך אליהם כבר בניתוח הראשון".
הכי מעניין
אולטרסאונד נחשב לבדיקה פשוטה ונפוצה, אך לדברי ד"ר שנדלר, קיים הבדל משמעותי בין בדיקה כללית לבין בדיקה ממוקדת המבוצעת בידי מומחה בתחום האנטומי הרלוונטי. איכות הבדיקה תלויה בין היתר בניסיון הבודק, בהיכרותו עם האזור הנבדק ובאיכות הציוד.
"לא מדובר רק בזיהוי של ממצא, אלא בהבנה של מהו בדיוק, היכן הוא ממוקם, האם קיימים ממצאים נוספים ומה המשמעות הקלינית שלהם", הוא מסביר. "המידע הזה משפיע על המשך הטיפול, החל מעצם הצורך בניתוח ועד לאופן שבו יש לבצע אותו".
הגידול שהתברר כחומר מילוי אסתטי
במקרה אחר, מטופלת כבר הייתה מיועדת לניתוח מורכב בעקבות גוש שהתגלה בבלוטת הרוק שלה. אלא שחוות דעת שנייה על בדיקת ה-MRI העלתה ספק בנוגע לאבחנה המקורית, והיא הופנתה לבדיקת אולטרסאונד ממוקדת.
במהלך הבדיקה התברר כי הממצא החשוד כלל אינו גידול. "גילינו שמדובר בהצטברות של חומרי מילוי אסתטיים שחדרו עמוק לתוך רקמת הבלוטה ויצרו ממצא שנראה כמעט כמו גידול", מספר ד"ר שנדלר.
מכשיר MRI | צילום: פלאש 90
בעקבות האבחנה החדשה בוטל הניתוח המתוכנן, והמטופלת נחסכה מהסיכונים ומההשלכות הכרוכים בהתערבות כירורגית באזור רגיש.
לדברי ד"ר שנדלר, מקרים כאלה ממחישים מדוע לעיתים כדאי להעמיק את הבירור לפני קבלת החלטה על ניתוח. עם זאת, הוא מדגיש שלא בכל מקרה בדיקה נוספת תשנה את מסלול הטיפול.
מלבד מניעת ניתוחים מיותרים, לפענוח מדויק עשויה להיות השפעה גם על תחושותיהם של המטופלים. "אני נתקל בלא מעט מקרים שבהם ניסוח מעורפל או שגוי של פענוח יוצר בהלה של ממש ללא סיבה מוצדקת", הוא מספר.
כך למשל, קשרי לימפה מוגדלים בצוואר עשויים לעורר חשש למחלה ממארת, אף שבמקרים רבים מדובר בתגובה שפירה של מערכת החיסון. פענוח מדויק, המתחשב במאפייני הממצא ובהקשר הרפואי, עשוי לסייע בהבחנה בין מצבים הדורשים בירור נוסף לבין כאלה שאינם מעוררים חשד משמעותי.
במקום ניתוח חזה: ביופסיה במחט דקה
האולטרסאונד אינו משמש רק לאבחון ממצאים, אלא גם להכוונת פעולות רפואיות ממוקדות, ובהן נטילת דגימת רקמה או תאים לצורך בדיקה.
כך אירע למטופלת מבוגרת, שבעברה התמודדה עם מחלת הסרטן. במהלך בדיקה שגרתית התגלה אצלה קשר לימפה חשוד סמוך לבית החזה, והיא הופנתה להערכה לקראת ניתוח מורכב בכירורגיית חזה.
עוד כתבות בנושא
לאחר בחינה מחודשת של המקרה, החליט ד"ר שנדלר לבצע ביופסיה בהכוונת אולטרסאונד. באמצעות מחט דקה הצליח להגיע לממצא ולקבל דגימה לבדיקה פתולוגית, ללא צורך בניתוח פתוח.
"הצלחנו להגיע לממצא המדויק באמצעות ביופסיה עם מחט דקה בלבד, הליך שאינו דורש אשפוז או הרדמה מלאה", הוא מספר. "קיבלנו את התשובה הפתולוגית הנדרשת וחסכנו למטופלת ניתוח חזה מיותר".
לדבריו, בדיקות כאלה מאפשרות לעיתים לקבל את המידע הדרוש להמשך הטיפול באמצעים פחות פולשניים, תוך צמצום הסיכונים הכרוכים בהליכים כירורגיים מורכבים.
מה חשוב לבדוק לפני שמחליטים על ניתוח?
ד"ר שנדלר מציין כי מנתחים רבים מכירים בחשיבות של בדיקת אולטרסאונד ממוקדת לפני ניתוחים מסוימים באזור הראש והצוואר.
"יש מנתחים שאומרים לי באופן חד-משמעי: 'אני לא מוכן להכניס מטופל לחדר ניתוח לפני שבוצעה בדיקת אולטרסאונד ברמה הגבוהה ביותר'", הוא מספר. "המטרה אינה רק לאשר שקיים ממצא, אלא להבין בדיוק מול מה עומדים, כדי להתאים את הגישה הניתוחית הטובה והבטוחה ביותר".
לדבריו, יש שלושה דברים שכדאי למטופלים לברר לפני קבלת החלטה על ניתוח.
ראשית, כאשר מתגלה ממצא רפואי ונשקלת התערבות כירורגית, כדאי לשאול את הרופא המטפל אם יש יתרון בבדיקת אולטרסאונד ייעודית נוספת. לעיתים בדיקה כזו עשויה לגלות מידע שלא היה זמין קודם לכן ולהשפיע על תוכנית הטיפול.
אחים בבית החולים איכילוב | צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90
שנית, חשוב לוודא שהבדיקה מותאמת לשאלה הרפואית. יש משמעות לכך שהגורם המבצע מכיר את ההיסטוריה הרפואית של המטופל, את מטרת ההפניה ואת האזור המדויק שיש לבדוק.
שלישית, במקרים שבהם הרופא ממליץ על בדיקה ממוקדת אצל מומחה, ניתן לברר אם היא זמינה במסגרת קופת החולים או הביטוח המשלים, ואם קיימת אפשרות להשתתפות בעלויות במסגרת ביטוח בריאות פרטי.
"כשעולה חשד לממצא באזור הראש והצוואר, בבלוטת התריס או בבלוטות הרוק, חשוב שהרופא המטפל יקבל מידע מדויק ככל האפשר", מסכם ד"ר שנדלר. "בחלק מהמקרים המידע הזה ישפיע על אופן ביצוע הניתוח, ובמקרים אחרים הוא עשוי לייתר אותו לחלוטין".
המקרים הללו ממחישים כי בדיקת אולטרסאונד אינה רק שלב טכני בדרך לאבחנה. כאשר היא מבוצעת בהתאם לצורך הרפואי ובידי גורם מיומן, היא עשויה לסייע בקבלת החלטות מושכלות, למנוע טיפולים מיותרים ולשפר את ההיערכות לניתוח כאשר הוא אכן נחוץ.
עוד כתבות בנושא
