מערכת הבריאות בישראל מתמודדת בשנים האחרונות עם מגמה מדאיגה של ירידה מתמדת בהשתלות האיברים. בשנת 2025 חלה ירידה של כ־5 אחוזים במספר השתלות האיברים בישראל, 622 השתלות בלבד לעומת 656 בשנה הקודמת. מספר המשפחות שהסכימו לתרומת איברים לאחר מוות מוחי נשימתי של יקירן צנח ביותר מ־10 אחוזים, מ־107 משפחות ב־2024 ל־96 משפחות ב־2025.
רגע האמת הקשה והמטלטל במסדרונות בתי החולים מתגלה בתור אחד המחסומים הבעייתיים ביותר. המשפחה שמקבלת את הבשורה המרה כי יקירה מצוי במצב של מוות מוחי נשימתי צריכה לקבל החלטה אם לתרום את איבריו. "הסיבה הראשונה במעלה לחוסר היענות לתרומת איברים בישראל היא דתית", אומרת ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות. הלבטים ההלכתיים אינם נחלתם של המגזר הדתי בלבד, לדבריה: גם משפחות מסורתיות וחילוניות מתמודדות עם שאלות מורכבות של אמונה, פחדים סביב שלמות הגוף, תפיסות בנוגע לקבורה ופערי ידע מקצועיים.
"יש לנו מוקד שמאייש הרב בועז גנוט מצהר, שבתי החולים פונים אליו אם המשפחות דורשות ייעוץ הלכתי בנושא תרומת איברים", מספרת אשכנזי. "אבל הרבה פעמים המשפחה רוצה להתייעץ עם הרב שלה. אם המשפחה מסכימה, הרב גנוט מדבר עם הרב שלהם. לפעמים זה עוזר ולפעמים לא. אנחנו אוהבים את השירות הזה. הוא זמין ועוזר לנו - בחלק מהמקומות מספיקה תמיכה טלפונית, ובחלק מהמקומות הרב מגיע בעצמו ומלווה את התרומה עם המשפחה. השירות בהחלט מגדיל את שיעור ההסכמות".
הכי מעניין
מהשטח עולה שוב ושוב הצורך בדמות בעלת סמכות רוחנית המחזיקה בידע רפואי והלכתי מעמיק, ומסוגלת לנהל שיחה רגישה ומותאמת תרבותית עם המשפחה ברגעי השבר הקיצוניים. בעשור האחרון ניהל ארגון צהר את המוקד ההלכתי במרכז הלאומי להשתלות, ורבניו ליוו מאות מקרים של תרומות איברים, אך כעת הם הבינו שכדי לחולל שינוי יש להרחיב את המענה. הפתרון שנמצא הוא לבנות מערך רבנים ארצי שיפעל בבתי החולים, וידע לפנות למגוון קהלים בחברה הישראלית - ממשפחות מסורתיות ודתיות, דרך דוברי רוסית ועד למשפחות שאינן דתיות כלל.
עוד כתבות בנושא
"לפעמים יש לנו חלון הזדמנויות קצר שאפשר לדבר בו עם המשפחה לפני שיהיה מאוחר מדי ותרומת האיברים תאבד", מסביר הרב ירון מושקוביץ, מנהל מרכז האתיקה בארגון רבני צהר. "המטופל מונשם בטיפול נמרץ, רוצים להתחיל תהליך של קביעת מוות מוחי. יכול להיות שהוועדה כבר התכנסה, ויש שעתיים־שלוש בלבד שאפשר לקבל בהן את ההסכמה מהמשפחה. אם זה לא יקרה בחלון הזמן הזה, זה לא יהיה. גילינו שהרבה פעמים לא מספיקה ההתייעצות בטלפון: המשפחה צריכה לפגוש את הרב כדי לראות בו בעל סמכות. הוא צריך לדבר אל לב בני המשפחה בחמלה, בנחמה, להבין אותם בשעה הקשה הזו, כשעולמם חרב עליהם.
"הבנו שאם בנקודה הזאת יבוא לשוחח איתם אדם בעל סמכות שמבין את הנושא, שעבר הכשרה רפואית, רבנית, תורנית, סוציאלית, פסיכולוגית, ושגם מדבר את השפה התרבותית שלהם, הסיכוי לקבלת החלטה בעד תרומת איברים יהיה גבוה יותר. לכן הבאנו רבנים מכל העדות - רוסים, אתיופים, בני עדות המזרח, אשכנזים, חרדים. צריך להבין שעד היום העדה הרוסית הייתה לגמרי מחוץ למשחק מבחינת תרומות איברים, וכך גם האתיופים".
מרכז האתיקה בארגון רבני צהר יחד עם המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות הקימו קורס ייחודי וראשון מסוגו לרבנים שיצטרפו למערך. ההכשרה כוללת השתלמויות רפואיות והלכתיות מקיפות, סיורים ביחידות טיפול נמרץ ופגישות עם רופאים, אנשי בריאות הנפש ומשפחות שחוו את התהליך על בשרן.
המערך החדש כבר פועל בשטח. כאשר אחות מתאמת השתלות מזהה בחדר הטיפול הנמרץ משפחה שמתלבטת או חווה "חסם רוחני", היא מזעיקה מיד את אחד מרבני המערך. הרב נכנס אל חדר ההמתנה או למחלקת הטיפול הנמרץ, ופוגש את בני המשפחה בדיוק ברגעים המכריעים. הוא מעניק להם תמיכה רוחנית והלכתית, מנפץ מיתוסים, מסיר את החששות ההלכתיים והאישיים, ובכך סולל את הדרך להחלטה שמקדמת תרומת איברים ומצילה חיים.