מחדל האכיפה המתמשך של חוקי העישון בישראל מגיע בימים אלה לנקודת רתיחה דרמטית בבית המשפט העליון. מידע חדש ורגיש שנחשף על ידי המיזם הרב-מגזרי למיגור העישון, מעלה סימן שאלה מטריד במיוחד: האם הצוות הבין-משרדי המיוחד, שבגללו הסכים בג"ץ לעכב את בירור העתירה בנושא, פועל כהסחת דעת ועוסק בנושא שונה לחלוטין מזה שלשמו הוקם?
עוד כתבות בנושא
לפני כשנה וחצי הגיש המיזם למיגור העישון עתירה עקרונית לבג"ץ נגד שר הבריאות, השר לביטחון לאומי ומשטרת ישראל. העותרים לא ביקשו מהמדינה שום דבר חדש כגון לחוקק חוקים חדשים או להרחיב סמכויות, הטענה שלהם הייתה פשוטה ונוקבת: כנסת ישראל כבר העניקה למדינה סמכויות אכיפה נוקשות מכוח החוק לאסור פרסומת ולהגביל את השיווק של מוצרי טבק ועישון. הכשל הגדול, כך נטען, הוא שבמשך שנים ארוכות חלקים משמעותיים מהחוק הזה פשוט לא נאכפים בפועל. העתירה ביקשה מבית המשפט להכריע בשאלה עקרונית אחת: האם המדינה יכולה להימנע מהפעלת הסמכויות שהמחוקק הפקיד בידיה, או שהיא מחויבת לממשן באופן מיידי?
בתגובה לעתירה הזו, מיהרה המדינה לבקש מבית המשפט לעכב את בירור התביעה. הנימוק הרשמי לפסק הזמן היה הקמתו של צוות בין-משרדי מיוחד בראשות משרד הבריאות, שאמור לבחון לעומק את סוגיית האכיפה. שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת המדינה, העניקו לה ארכה ממושכת וקבעו כי יש להמתין להשלמת עבודת הצוות ולהודעת העדכון הרשמית שתוגש בעקבותיה. אלא שכעת, לאחר חודשים ארוכים של דיונים, התמונה שנחשפת מאחורי הקלעים מדאיגה ביותר ומגלה פער בלתי נתפס בין מה שהובטח לשופטים לבין מה שקורה בוועדה בפועל.
הכי מעניין
למה לא אוכפים את החוק?
המידע המדאיג שהצטבר בידי המיזם למיגור העישון, המבוסס על השתתפות נציגי המיזם בדיונים, החומרים שהוצגו והודעות העדכון שהוגשו לבג"ץ, מגלים כי בעוד שהעתירה עוסקת בשאלה הספציפית מדוע הרשויות אינן מפעילות כיום את סמכויות האכיפה הקיימות, עבודת הצוות מתמקדת בעיקר בעיצוב העתיד הרחוק. כלומר: במקום לפתור את המחדל העכשווי, הוועדה משקיעה את זמנה בגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה, יצירת מנגנוני פיקוח חדשים והרחבת סמכויות רגולטוריות עתידיות. בפועל, כמעט שלא ניכר עיסוק בשאלות הקריטיות שלשמן התכנסו: האם המשטרה ומשרד הבריאות מנצלים את מה שיש להם ביד, מהם החסמים שמונעים מהם לפעול, ואילו צעדים מעשיים ניתן לנקוט כבר מחר בבוקר, ללא שום שינוי חקיקה, כדי להביא לאכיפה אפקטיבית שתציל חיים.
מבחינת המיזם למיגור העישון, מדובר במצב חמור במיוחד שבו הוועדה שבגינה הסכים בג"ץ לעכב את ההליך עוסקת בכלל בשאלה אחרת מזו שהונחה על שולחנו של בית המשפט. במקום להתמודד עם השאלה האם המדינה ממלאת את חובותיה החוקיות כיום, הרשויות מעדיפות לפזר הבטחות על מנגנונים עתידיים.
עישון | צילום: שאטרסטוק
על רקע הממצאים המקוממים הללו, שיגר המיזם בימים האחרונים מכתב דחוף לפרקליטות המדינה, באמצעות עו"ד אפי מיכאלי, ובו דרישה חד-משמעית: סוגיית אי-אכיפת הדין הקיים חייבת לעמוד במרכז עבודת הצוות ובהודעת העדכון הקרובה שתוגש לבג"ץ, שכן הציבור אינו יכול להמשיך לשלם בבריאותו בזמן שהרשויות מייצרות "מסכי עשן" משפטיים כדי לחמוק מאחריות.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "יש לפנות למשרד הבריאות".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות פועל יחד עם משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים לגיבוש פתרונות שיאפשרו אכיפה אפקטיבית יותר של הוראות חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון. לצורך כך הוקם צוות בינמשרדי, המונה כ-12 נציגים מגופים ממשלתיים שונים, ובהם משרד האוצר, משרד המשפטים והרשויות המקומיות. עד כה התקיימו ארבעה מפגשים של הצוות וכן מספר מפגשי עומק עם גורמים רלוונטיים".
"עבודת הצוות מתמקדת בשני מישורים: בחינת כלים ומענים שניתן ליישם כבר כיום במסגרת המשפטית הקיימת, לצד גיבוש המלצות לשינויי חקיקה שיחזקו את יכולות האכיפה בהמשך, כאשר צוות צפוי להתכנס ולסכם את המלצותיו לאחר החגים. חשוב לציין כי סמכויות האכיפה הקבועות כיום בחוק נתונות בידי משטרת ישראל. בניגוד לנטען, המדינה לא ביקשה לעכב את בירור העתירה, ועבודת הצוות נועדה לקדם פתרונות מעשיים ולחזק את האכיפה", נכתב.
עוד כתבות בנושא
