כשרובינו חושבים על מערכת הבריאות הציבורית, אנחנו מדמיינים את הרופאה המסורה במיון, את האח שמחליף אינפוזיה בלילה, או את התורים הארוכים בקופת החולים. אלא שבדו"ח שמפרסם היום (חמישי) הממונה על השכר במשרד האוצר, מתברר כי מאחורי המדים הלבנים והסטטוסקופים מסתתרת דרמה ענקית של כסף, פערי ענק, ואפליה מגדרית. דוח חדש ומקיף של משרד האוצר חושף את כל מה שקורה מאחורי הקלעים של בתי החולים הציבוריים, והנתונים, די מטלטלים.
בדו"ח, משרד האוצר שוטח חמישה נושאים עליהם יש לתת את הדעת, ושיגרמו לנו להסתכל אחת לגמרי על מערכת הבריאות בישראל.
עוד כתבות בנושא
פערי השכר
להיות רופא מומחה בישראל זו עבודה קשה ויוקרתית, אבל מסתבר שלא כל המומחים נולדו שווים. הנתונים מראים פערים בלתי נתפסים: בעוד שרופא מומחה אחד (זה שנמצא בעשירון התחתון) מרוויח כ-17,300 שקלים בחודש, חברו שנמצא בעשירון העליון מגיע לשכר חודשי מטורף של 104,650 ₪. איך זה קורה? הכל תלוי בוותק, בתפקידי ניהול, ובכמות השעות הנוספות והתורנויות שהם עושים.
שעת הכסף, או: מה קורה אחרי השעה ארבע?
בתי החולים הציבוריים הגדולים מסיימים את יום העבודה הרגיל שלהם בשעה 16:00. כדי שחדרי הניתוח היקרים לא יעמדו ריקים, הקימו את "תאגידי הבריאות" ותוכניות לקיצור תורים שפועלות בערב. העבודה הזו בשעות אחה"צ היא מכונת כסף עבור העובדים: כמעט שליש (31%) מהשכר של רופאים מומחים ויותר משליש (36%) מהשכר של המהנדסים בבתי החולים מגיעים מהמשמרת השנייה הזו. בניגוד לבתי החולים ששמחים מההסדר, באוצר פחות מרוצים ומציינים שהכסף הזה מחולק לפעמים בלי מספיק פיקוח וקריטריונים ברורים.
הכי מעניין
עוד כתבות בנושא
נשים מחזיקות את בתי החולים, הגברים לוקחים את הקופה
אם יצא לכם לבקר לאחרונה בבית חולים, בטח שמתם לב שמרבית אנשי הצוות סביבכם הן נשים. הנתונים הרשמיים מאשרים: נשים מהוות שני שלישים (65%) מכוח האדם בבתי החולים. למרות זאת, בממוצע, אישה במערכת הבריאות מרוויחה 19% פחות מגבר. חלק מהפער נובע מכך שנשים בוחרות יותר במקצועות עם שכר בסיס נמוך כמו עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, אבל האפליה קיימת גם באותו תפקיד בדיוק: רופאות מומחיות מרוויחות 15% פחות מגברים, ובקרב אקדמאים הפער מזנק ל-34%. המקום היחיד שבו נשים מרוויחות יותר הוא בעבודה סוציאלית, ב-4% יותר מגבר.
למרות התמריצים: הפריפריה עדיין חסרה ברופאים
כדי לשכנע רופאים לעזוב את המרכז השוקק והעשיר ולעבור לבתי חולים בצפון או בדרום, המדינה מציעה להם מענקים כספיים גדולים ותוספות שכר משמעותיות. השכר של רופאים בפריפריה אכן גבוה יותר, אבל הדו"ח חושף מציאות כואבת: זה לא מספיק טוב. מחקר פנימי של האוצר מודה שההשפעה של המענקים הללו הייתה מוגבלת. רופאים מעדיפים להישאר קרוב למרכז, ובמשרד האוצר מבינים שצריך פתרונות עמוקים יותר ולא רק 'לזרוק כסף' על הבעיה.
עוד כתבות בנושא
העתיד הרפואי לוט בערפל
הנתון המדאיג ביותר בדו"ח הוא לא על כסף, אלא על העתיד הרפואי של כולנו: רבע מהרופאים המומחים בישראל נמצאים כיום לקראת גיל פרישה. המשמעות היא שבשנים הקרובות המערכת הולכת לאבד כמות אדירה של ידע וניסיון. אם ראש מערכות הבריאות במדינה לא יתעוררו, לא יגדילו דרמטית את מספר הסטודנטים לרפואה בארץ ולא יתכננו נכון את דור העתיד, התורים הארוכים שאנחנו מכירים היום יהיו רק הקדימון למשבר כוח אדם חסר תקדים.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, אפי מלכין: “מערכת הבריאות זוכה בשנים האחרונות להשקעה משמעותית בשכר עובדיה, בהיקף של כ-3 מיליארד שקל בשנה, והנתונים בדו”ח כבר משקפים חלק מהשינוי.
לצד זאת, הדו”ח מציף פערים, אתגרים וצרכים לאומיים שמחייבים אותנו לדייק את מדיניות השכר ולהפנות את המשאבים למקומות שבהם הם נדרשים ביותר – בבריאות הנפש, בפריפריה ובתחומי ההתמחות שבהם קיים מחסור. במקביל, עלינו לפעול להפחתת העומסים והשחיקה באמצעות ריבוד ושינוי תמהיל המקצועות במערכת, לרבות שילוב תפקידים נוספים כמו טכנאי בתי מרקחת ועמיתי רופא. כך נביא ליעילות ונוכל לאפשר לצוותים הרפואיים להתמקד בעבודה המקצועית והחיונית שלשמה הוכשרו, להרחיב את זמינות השירות, ולחזק את מערכת הבריאות הציבורית לאורך זמן".
מאיגוד הנוירולוגים בישראל נמסר: