יותר ממאה איש התכנסו ביום חמישי שעבר בפתח המרכז הרפואי החדש הדסה בנתיבות. מעבר לתושבי נתיבות הנרגשים, הגיעו לאירוע גם רבים מאנשי בית החולים הדסה בירושלים. בזמן שסיירנו במסדרונות המרכז הרפואי, בין חדרי הדימות החדשים ומרפאות המומחים, הוזמנו האורחים שהגיעו מחוץ לעיר לסיור ברחבי נתיבות המתפתחת. בשנה הקרובה, רבים מהרופאים הירושלמים של הדסה יגיעו לעיר הזאת מדי שבוע כדי להעניק שירות רפואי במרכז החדש לתושבי הנגב המערבי. למעשה, זו אמורה להיות אחת הבשורות של הקמת המרכז החדש בנתיבות. מעבר להנגשת שירותי רפואה מקצועיים לתושבי נתיבות והאזור, נכנס כעת לנגב המערבי גורם רפואי ותיק ובעל מוניטין שלא נכח בו עד היום. כניסתו עשויה להכניס לאזור קצת תחרות בתחום הבריאות, שתיטיב עם המטופלים.
אם לדייק, הדסה כבר רשמה פרק קצר בהיסטוריה הרפואית של הנגב. זקני באר־שבע יודעים לספר על בית החולים הדסה שפעל בבירת הנגב החל משנת 1949. כשעלה הצורך להרחיב את בית החולים, פנה ראש העיר דוד טוביהו לנשות הדסה, אך הן הבהירו לו שהעבודה על הקמת המרכז הרפואי הדסה בעין־כרם, מונעת את המשך ההשקעה בבאר־שבע למשך עשר שנים לפחות. בסופו של דבר הקימה קופת חולים כללית את בית החולים המרכזי שנקרא לימים על שם משה סורוקה, גזבר הקופה, ובית החולים הדסה בבאר־שבע נסגר בשנת 1960.
יחיאל זוהר | צילום: אריק סולטן
65 שנה אחרי, הדסה חוזרת לנגב. סמוך לתאריך פטירתה של הנרייטה סאלד, מייסדת הארגון, שחל השבוע בראש חודש אדר, נחנך המרכז הרפואי "הדסה־הלמסלי נתיבות". נשיאת ארגון נשות הדסה העולמית, קרול אן שוורץ, דיברה בטקס על חנוכת המבנה כרגע של התחדשות, תקווה וביטוי מובהק לחזון שמלווה את הארגון – הנגשת רפואה איכותית, מתקדמת ושוויונית לכל אזרח, בכל מקום בישראל. "הרחבת שירותי הבריאות לפריפריה אינה מהלך נקודתי", אמרה שוורץ, "אלא חלק ממחויבות עמוקה לחברה הישראלית כולה, לחיזוק הדרום ולצמצום הפערים. המהלך משקף את האמונה שלנו שבריאות, חוסן ועתיד טוב יותר מתחילים בנוכחות רפואית חזקה ואיכותית בקהילה".
הכי מעניין
היוזמה להקים את המרכז הרפואי הדרומי החלה עוד לפני שפרצה מלחמת חרבות ברזל, מתוך הכרה בצורכי האזור הדרומי ובחוסר בצוותים מיומנים ומנוסים. הפרויקט הוא יוזמה משותפת של עיריית נתיבות וראש העיר יחיאל זוהר, הנהלת המרכז הרפואי הדסה, ארגון נשות הדסה, קרן הפילנתרופיה הלמסלי, ובשותפות כלל קופות החולים בישראל. המרכז החדש אמור להנגיש לתושבי העיר והאזור שורת מומחים ומכשור רפואי מתקדם, שיאפשרו למטופלים לקבל שירותי רפואה במגוון תחומים: עיניים, אורתופדיה, נוירולוגיה, גסטרו, נשים, פה ולסת ודימות. בתחום הדימות, המרכז הרפואי החדש עומד להציע שירותי סי־טי, אם־אר־איי, אולטרא־סאונד, רנטגן ושיקוף עם טכנולוגיות דימות מתקדמות המשלבות בינה מלאכותית. בהמשך צפוי להיפתח במרכז גם חדר מיון קדמי. השאיפה היא ליצור במקום מערך כוללני שיוכל להעניק גם אשפוזי בית, טיפולי יום אונקולוגיים והמטולוגיים, ויחסוך לתושבים הזקוקים לכך את הקושי הרב בנסיעות למרכזים מרוחקים.
בין המשתתפים בחנוכת המרכז הרפואי החדש היו גם סימה משה ואימה, רחל מדינה, שתיהן תושבות נתיבות. סימה המחישה לי כיצד המרכז הרפואי החדש עתיד לשפר את איכות חייהם של תושבי האזור. "עד היום נאלצנו לנסוע לשירותי רפואה מסוימים ולהתייעצות עם מומחים לאסותא באשדוד, לסורוקה בבאר־שבע ולפעמים גם לאיכילוב בתל־אביב", תיארה. "כאשת חינוך בעיר אני רואה את הקושי של משפחות רבות שנאלצות להיעדר ימים שלמים מהעבודה בגלל נסיעות מחוץ לעיר לטיפול רפואי הולם. הפתיחה של המקום הזה היא בשורה גדולה. מעבר לזמן שנחסך לנו, המרכז הזה, שאמור לכלול בעתיד גם חדר מיון קדמי, משרה ביטחון וזה חשוב מאוד באזור שלנו".
את המרכז החדש ינהל ד"ר אייל מזרחי, מומחה ברפואה פנימית וגריאטריה, ותושב היישוב תקומה הסמוך לנתיבות. מזרחי, שעבד בבית החולים הדסה עין־כרם ב־12 השנים האחרונות, שימש כרופא בכיר במחלקה פנימית, ניהל את היחידה הגריאטרית בבית החולים, וגם הוביל פרויקט של אשפוזי בית. כשלושה חודשים לפני המלחמה עברו הוא ואשתו, רופאה גם היא, דרומה. במהלך המלחמה הוא שירת כ־280 ימי מילואים כרופא קרבי בגדודים מתמרנים, ובעקבות המלחמה החל להתמחות כרופא ברפואה דחופה בחדר מיון בעין־כרם. ההתמחות תסייע לו בעתיד בניהול חדר המיון הקדמי, שאמור להיפתח במרכז החדש.
מימין: ד״ר אייל מזרחי, חגית גניש ונטע שטיין | צילום: דוברות הדסה
את ההצעה לנהל את המרכז הרפואי קיבל מזרחי ממנכ"ל הדסה, פרופ' יורם וייס, תוך כדי המלחמה. "בעקבות המלחמה, הפרויקט הזה היה נראה לי חשוב במיוחד", הוא אומר. "רציתי לחזור לקצב של בית חולים, וראיתי גם את המשמעות החשובה של הקמת המרכז הזה. מבחינתי, המטרה בסופו של דבר היא הקמת מוקד של רפואה דחופה שיהיה קרוב באופיו לחדר מיון של בית חולים". בשלב הראשון, מסביר מזרחי, ייפתחו מרפאות המומחים, ולאחר מכן עתידים להיפתח שירותי אשפוז יום לילדים ומבוגרים עם טיפולים מתקדמים. נבחרת הרופאים המומחים שעתידה להגיע מירושלים למרכז בנתיבות תאפשר למטופלים מורכבים לקבל שירות באותו יום גם מרופא גסטרו, רופא ריאות ומרופאים נוספים. "היעד הוא להעניק למטופלים רפואה של בית חולים בקהילה", אומר מזרחי.
האחות הראשית של המרכז החדש היא נטע שטיין, תושבת המושב זרחיה הסמוך לקריית־מלאכי. שטיין, שגדלה במושב אבני־איתן שבגולן, מספרת שבמשך שנים חלמה להקים מרכז רפואי מקצועי בפריפריה. הקמת המרכז בנתיבות היא עבורה הגשמת חלום. גם המנהלת האדמיניסטרטיבית של המרכז החדש היא תושבת הדרום: חגית גניש, תושבת היישוב אבן־שמואל הסמוך לקריית־גת.
ראש עיריית נתיבות הציב בחנוכת המרכז החדש את היעד הבא: הקמת בית חולים בעיר. הוא סיפר על 32 אלף יחידות דיור נוספות שייבנו בשנים הקרובות בנתיבות, ושיביאו את מספר תושביה ל־150 אלף. "בעוד כמה שנים יחיו בנגב המערבי 300 אלף איש, ומגיע לנו בית חולים", אמר זוהר לשר חיים כץ, המחזיק כעת בתיק הבריאות. הוא סיפר שהעירייה כבר הקצתה 120 דונם לצורך בית החולים העתידי, ועוד 14 דונם למנחת מסוקים. "תושבי נתיבות והסביבה זכאים לרפואה מתקדמת, למומחים מהשורה הראשונה ולטכנולוגיות חדשניות – בדיוק כפי שמקבלים במרכז הארץ".