"מענים שלא ידענו לייצר לפני כן": מערכת הבריאות מסכמת את המלחמה

על רקע התרעות למערכה שנייה מול איראן שהולכות וגוברות, משרד הבריאות פרסם היום (רביעי) את סיכום התמודדות מערכת הבריאות למלחמת חרבות ברזל מאז טבח 7 באוקטובר.

במסיבת עיתונאים שהתקיימה בחמ"ל התת-קרקעי של משרד הבריאות, שנפתח ימים ספורים לפני המלחמה, פרשו המנכ"ל משה בר סימן טוב ובכירי המשרד, את הלקחים מהמלחמה ואופן ההיערכות של מערכת הבריאות באירוע שלא היה לו אח ורע בתרחישים הגרועים ביותר. עצם האפשרות לעבור במהירות למבנה החמ"ל החדש עם פרוץ הטבח, הוא הסביר, תרמה במיוחד לתפקוד המטה בצורה מיטבית.

תחקור הפעילות משמש את המערכת כולה להטמעת הלקחים על מנת לשפר את ההיערכות בחירום. בין היתר, ניתן דגש על יכולתם של בתי החולים להתמודד עם פגיעה בתשתיות במקביל לעומסים חריגים של מטופלים. כחלק מחיזוק ההיערכות ושיפור היכולות במתן מענה לציבור באירועי קיצון, כבר הוסיף המשרד 3,642 מיטות ממוגנות בבתי החולים. עבור המשימה הזו לבדה הקצה משרד הבריאות שבע מאות מיליון שקלים, ושם לעצמו כיעד להגיע ל-70% של מיטות ממוגנות בבתי החולים בתוך שלוש שנים. עניין זה יתרום לתחושת הביטחון של אזרחי המדינה כבר לנוכח מערכת עתידית שעשויה להתרחש מול איראן.

"קשה לצמצם את כל המלחמה הזו למספר נתונים, אבל במהלך השנתיים וארבעה חודשים האלה, למעלה מ-24,000 בני אדם קיבלו טיפול, מרביתם חיילים פצועים, מרביתם פצועים קל, אבל כמובן גם הרבה מאוד פצועים קשה", פתח בר סימן טוב את מסיבת העיתונאים, ופרט את המענים המורכבים שנאלצה מערכת הבריאות לתת במהלך המלחמה.

"קופות החולים פרסו שירותי בריאות באופן מאוד מהיר ובאינטנסיביות גדולה", הוסיף בר סימן טוב, "במקומות שהם כמעט בלי שירותי בריאות בכלל, אם בים המלח, אזור שלא גרה בו אוכלוסייה דרך קבע, שנפרסו שם עשרות נקודות שירות של קופות החולים, ובין אם באילת. בהמשך היה אפילו סי.טי בים המלח, ו-MRI באילת, וגם מעבדות, ובית מרקחת, זו הייתה פעילות מקצועית, מסורה, ומאוד מהירה של קופות החולים שבשיא טיפלו ביותר מ-200 איש שפונו בהנחיית המדינה או על דעת עצמם. בסבב של 'עם כלביא', נוספו בין 11 ל-15 אלף איש שפונו מבתיהם".

במהלך מלחמת חרבות ברזל, כאמור, כ- 24,000 אנשים קיבלו טיפול בבתי החולים, מערכת הבריאות טיפלה ב-151,200 מפונים ועשרות אלפים נוספים שהתפנו עצמאית, יותר מ-100 נקודות שירות קופות חולים הוקמו במלונות וריכוזי מפונים, ו-362 נקודות מתן שירות של המרכזים לבריאות הנפש בריכוזי המפונים. 168 שבים טופלו וממשיכים להיות מטופלים במערכת הבריאות תוך תמיכה במשפחותיהם.

שלשום, עם זיהויו של החלל החטוף האחרון ששב לישראל, סיכם המרכז לרפואה משפטית את מספר הגופות שעברו זיהוי ובדיקה. יותר מ- 1,765 גופות עברו זיהוי פורנזי וקביעת סיבת המוות במרכז הלאומי לרפואה משפטית, מתוכם 86 חטופים חללים."המספר בפועל הוא הרבה יותר גבוה", הסביר בר סימן טוב. "במהלך התקופה הזו הגיעו מאות גופות של מחבלים ועזתים למכון מתוך מחשבה שאולי יהיה שם מידע נוסף או שריד של חלל חטוף. המכון עמד במשימה הזאת במסירות ובגבורה. חוויות מאוד מורכבות, היו פעמים של סריקות עשרות ומאות גופות שבסופן לא היה אף שריד ישראלי, ובכל זאת המשימה הזו נעשתה שוב ושוב".

הפקת לקחים

פרופ' ארנון אפק עמד בראש הצוות לניהול ולריכוז תהליכי הפקת לקחים במערכת הבריאות בעקבות המלחמה. לאחר עבודה יסודית שכללה ראיונות עם גורמים שונים במשרד ובמערכת הבריאות כולה ועבודת תחקיר של חברי הצוותים עצמם, הוגשו מסקנות והמלצות של שישה צוותי בדיקה למנכ"ל המשרד.

למרות מערכת שתיפקדה באופן ראוי, הסביר אפק, התמונה היא מורכבת ויש לשפר את ההתנהלות על מנת להציע מענה טוב יותר לאזרחים. מעבר למערכות השליטה של משרד הבריאות שמחייבות שיפור וכן שיפור המיגון והלוגיסטיקה כגון מלאי החירום, רכש ושרשרות אספקה, המלחמה הציבה למערכת אתגר משמעותי נוסף: "לראשונה במערכת הבריאות התמודדנו עם פצועים מאוד קשים, שבעבר היו מתים בשטח ולצערנו לא היו מגיעים לבתי החולים. פצועים קשים קיבלו מענה בתוך המערכת".

זה גורם לכך, טען אפק, שמערכת הבריאות מתמודדת כיום עם היקפי ניתוח ושיקום שלא הכירה בעבר. חלקם הם טיפולים שאמורים להימשך לאורך כל החיים, ובהם גם 10,15 ו-20 ניתוחים במטופל אחד. לשם כך, הוא אמר, יש צורך ברשם שיקום, גוף שיתכלל את עולם השיקום, וכן להוסיף ולשפר את כוח האדם המקצועי בתחום השיקום.

אפק הוסיף כי יש לשים דגש בסוגיית השוויוניות - פיזור מרכזי השיקום לא קיים בכל הארץ, והוא חסר מאוד בפריפריה. משיכת כוח אדם טוב, איכותי ומנוסה למערכת, הוא מדגיש, יהיה אתגר אמיתי למשרד.

"לייצר מענים שלא ידענו לייצר"

במשרד הבריאות מודעים לכך שהדבר הראשון שיש לשים עליו דגש לנוכח אירועי 7 באוקטובר ועל רקע תקופת הקורונה, הוא סוגיית בריאות הנפש שהעמידו את החוסן והבריאות הנפשית של החברה הישראלית בפני אתגר שאותותיו עוד ייראו בהמשך. עבור התוכנית הלאומית לבריאות הנפש הוקצה תקציב של יותר מ-1.4 מיליארד ₪ לשם הרחבת היצע המענים, גיוון המענים ומיצוי משאבי המערך. התקציב הגדול ביותר שניתן אי פעם לתחום בישראל ומהווה נקודת מפנה בסדר העדיפויות הלאומי.

"היה פער גדול בין היצע השירותים לבין היקף הצרכים. זה התחדד עוד יותר עם הצרכים של בריאות הנפש שגדלו בתקופת הקורונה, ועמדנו לנוכח מחסור לאומי ברופאים פסיכיאטרים, בקושי מאוד גדול לגייס פסיכותרפיסטים ולשמר ולעודד אנשים להגיע לתוך המערכת הציבורית", סיפר ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. "אחרי 7 באוקטובר היה ברור לכולנו שאנחנו עומדים בפני אירוע רב-נפגעים במובן הנפשי ובמעגלי פגיעה רחבים הרבה יותר שדורש מאיתנו לייצר מענים שלא ידענו לייצר לפני 7 באוקטובר. בשבועות הראשונים למלחמה ייצרנו מענים שלא ידענו ולא הבנו עד כמה נצטרך להם עוד בעתיד".

כבר ביום הראשון למלחמה נפתחו קווי החירום למענה המיידי בקופות, במרכזי החוסן ובעמותות המתמחות. בשבוע הראשון הוקם מרכז חוסן ארצי וקופות החולים הרחיבו את שירותי שלוש השיחות שלהם שהוקמו בקורונה, לשם מענה קצר ומיידי לסיוע לאזרחים במצוקה. בנוסף, נפתח מוקד 105 לתמיכה במשפחות הנעדרים, וצוות מיוחד הוכשר על מנת ללוות משפחות שנאלצו לזהות גופות במחנה שורא, והוקם קו של פנייה יזומה לכל תושבי העוטף ולנפגעי הנובה על מנת לספק טיפולים נפשיים לאלה שזקוקים להם.

בהשוואה לשנת 2022, 30% יותר אזרחים מטופלים כיום במרפאות בריאות הנפש בקהילה, עוד נוספו 128 מרפאות בריאות הנפש בקהילה בפריסה ארצית והמגעים הטיפוליים הורחבו ב-42%. עם זאת, הדגיש ד"ר בודנהיימר, המספרים הללו לא מבטאים את הצורך של האוכלוסייה שגדולים פי כמה. הוא מבטא אך ורק את היכולת של המערכת שגדלה.

משרד הבריאות השקיע במהלך המלחמה בתוספת כוח אדם מקצועי בתחום הזה על מנת לשפר את המענים. על מנת לשמר את כוח האדם במערכת הקיימת, חתם על הסכמי שכר חדשים ומיטיבים לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, הכוללים עליות שכר משמעותיות ושיפור תנאי העסקה למען עתידה של המערכת.

במקביל, יותר מ-700 מטפלים חדשים נוספו למערכת, מתוכם יותר מ-350 תקנים מלאים למרפאות הציבוריות בקופות החולים, חיזוק ניכר של היכולת הטיפולית. המשרד גם יצא בקמפיין לגיוס מתמחים בפסיכולוגיה ונוספו עוד 1,000 מתמחים בשנתיים האחרונות, הודות להכפלת תקציב המלגות ל-90 מיליון ₪. כמו כן, התרחש גידול של כ-100 מתמחים בפסיכיאטריה.

"אלה נתונים של מערכת שהולכת וצומחת, ויחד עם זה המצב עדיין אינו מצוין, ואנחנו צריכים להמשיך ולפעול כדי להמשיך ולשפר את השירותים שאנחנו נותנים, את הזמינות והנגישות שלהם", הודה בודנהיימר. "המערכת כולה מלאה באנשים שהם חדורי רוח נכונה להתייצב ולסייע לאזרחי ישראל בתוך המצוקה הקשה שאנחנו נמצאים בה. ומה שנדרש מאנשי הטיפול זה לא רק לתת את המענה הנדרש, אלא גם להיות מסוגלים לספק תקווה לאזרחי ישראל, ואני מקווה שזה מה שאנחנו גם מצליחים לעשות".