מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) את הדו"ח שלו על מערכת הבריאות והכנתה לאירוע חירום. מסקנתו המרכזית: בבתי החולים הכלליים הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון באתרים לפעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות. המשמעות: בעת הסלמה ביטחונית, ובכפוף למדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף ולרמות הכוננות של משרד הבריאות, בתי החולים נאלצים לצמצם פעילות כללית הכרוכה באשפוז, וכן פעילות אלקטיבית (מוזמנת). הפערים הגדולים בין הרצוי למצוי בתחום המיגון בבתי החולים הכלליים ובאשפוז ההמשכי פוגעים ברציפות הטיפול והתפקוד שלהם. לעיתים פעילות מושבתת לפרקי זמן ממושכים, ומחלקות שלמות מועברות למתחמים מוגנים.
יש לכך שתי תוצאות שמשפיעות אחת על השנייה: 1. חשיפת המטופלים ועובדי בתי החולים לאיום ממשי על חייהם בעת התקפות טילים ורקטות על העורף. 2. פגיעה ברציפות הטיפול והתפקוד של בתי החולים, בשירותים הרפואיים הניתנים לאוכלוסייה, ובכלל זה פצועים המובאים משדה הקרב. בנוסף, הצורך לעבוד במתחמים מוגנים שנמצאים במחסור בבתי החולים, מחייבים ציפוף של מטופלים לעיתים לפרקי זמן ממושכים. עניין זה חושף אותם לסיכונים בריאותיים כמו חשיפה לזיהומים והידבקות במחלות. מה שעשוי להיות פגיעה באיכות הטיפול הרפואי במאושפזים, ובייחוד בקרב אוכלוסיות רגישות במערך האשפוז ההמשכי.
עוד כתבות בנושא
המבקר, מתניהו אנגלמן, קבע בדו"ח: טיפול ממשלות ישראל בנושא סגירת פערי המיגון בבתי החולים אינו מבוסס על תוכנית שמתכללת את כלל צורכי המיגון בבתי החולים ברמה הלאומית וקובעת מסגרת תקציבית, לוחות זמנים וסדרי עדיפויות לביצוע. ע"פ הדו"ח, כלל הפעולות שנעשו הן תוכניות חלקיות ונקודתיות לבתי חולים בקו העימות בצפון ובדרום בעיקר, בתקציב כולל של 900 מיליון ש"ח מאז שנת 2007, שאינן נותנות מענה מספק על פערי המיגון המשמעותיים הקיימים. בדצמבר 2023, במסגרת תוכנית לסגירת פערי המיגון במערכת הבריאות, אמד משרד הבריאות את עלות סגירת פערי המיגון ב-4.8 מיליארד ש"ח. התוכנית קבעה סדרי עדיפויות על פי טווחי זמן מוגדרים (קצר, בינוני וארוך). אלא שמשרד הבריאות ומשרד האוצר תקצבו את המיזמים לביצוע בטווח הקצר והבינוני בלבד. יתר עלות השלמת פערי המיגון המיועדת לביצוע בטווח הארוך, והמוערכת בכ-4.3 מיליארד ש"ח, לא תוקצבה.
הכי מעניין
חלק ממתחמי בתי החולים מוגדרים "הכי מוגן שיש" – כלומר, אתרים חלופיים בהם פועלים בתי החולים כאשר ניתנת הנחיה לעבור למרחבים מוגנים אם אין בנמצא מבנה מוגן. הם אינם מוגנים תקנית, אך מותר להשתמש בהם בכפוף למגבלות. האתרים נמצאים באזורים פנימיים בתוך מבנים או באזורים עם קירות חיצוניים ללא פתחים במבנה בית החולים ומתחת לשתי תקרות או יותר, שלפחות אחת מהן מבטון. באתרים אלה נמצאים 17% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה, 14% מחדרי הניתוח ו-7% ממיטות הטיפול הנמרץ וממכשירי הדימות ו-41% ממיטות האשפוז הכלליות.
במהלך מבצע "עם כלביא" חלק מבתי חולים הועברו למתחמים תת-קרקעיים המשמשים לאשפוז בעיתות חירום, בהתאם למלאי המתחמים אשר בבית החולים. מנגד יש בתי חולים שאין להם מתחמים תת-קרקעיים לאשפוז בחירום.
פערי מיגון בשבעה "מרכזי-העל" בישראל
המשמעויות של פערי המיגון ב"מרכזי העל" (מרכז טראומה על אזורי שמסוגל להעביר באופן יעיל פצועים קשים לבתי חולים בעלי יכולות גבוהות יותר) הן, בין היתר, שבמהלך המלחמה, במסגרת מילוי ההנחיה להעביר את כלל הפעילות למתחמים מוגנים בלבד, בית החולים נאלץ להפסיק לפרקי זמן ממושכים את הפעילות באתרים חיוניים שאינם מוגנים, והצוות הרפואי נאלץ לבצע חלק מהפעילויות הרפואיות באתרים שאינם מותאמים לצרכים. באתרים המוגדרים "הכי מוגן שיש" הצוות והמטופלים נותרים חשופים לפגיעה אפשרית כיוון שלא מדובר במיגון תקני. במסגרת מילוי ההנחיה להיכנס למרחב מוגן רק בעת התרעה, הצוותים הרפואיים שעובדים באתרים חיוניים לא-מוגנים כגון חדרי ניתוח, דיאליזה והדמיה, הונחו בזמן אזעקה לצאת מהחדר ולעבור למרחב מוגן קרוב כדי למנוע סכנת חיים. אולם בפועל במקרים רבים המטופלים ושיעור ניכר מהצוות לא יכלו לעזוב את האתר, שכן הם היו בעיצומו של ניתוח או של טיפול דיאליזה.
הקרובים לגבול
ב"מרכזי-העל" הקרובים לגבול קיימים פערי מיגון במתחמים בהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז. חלק ממיטות האשפוז וחדרי הניתוח אינם מוגנים. כך, 56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה, 30% ממכשירי הדימות, 27% ממיטות הטיפול הנמרץ, 18% ממיטות האשפוז הכלליות ו-16% מחדרי הניתוח. עוד עולה כי חלק מהמתחמים במרכזי העל מוגדרים "הכי מוגן שיש", כמו 30% ממכשירי הדימות, 8% ממיטות האשפוז הכלליות ו-6% מעמדות המלר"ד. 86% מעמדות הדיאליזה מועברות לאתר חלופי מוגן בעת חירום.
שאינם קרובים לגבול
ב"מרכזי-על" אלה קיימים פערי מיגון במתחמים בהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות האשפוז הכלליות. מתוך כך עולה חשש שיכולתם של מרכזי-העל לטפל בפצועים רבים ולהמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה ממושכת תהיה מוגבלת. מכשירים, מיטות וחדרי ניתוח נמצאים באתרים שאינם מוגנים. כך, 69% ממכשירי הדימות, 61% ממיטות האשפוז, 64% ממיטות הטיפול הנמרץ, 38% מחדרי הניתוח, 56% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה ו-43% מעמדות הדיאליזה. שיעור לא מבוטל מהמתחמים ב"מרכזי-העל" שאינם קרובים לגבול מוגדרים כ"הכי מוגן שיש", משמע מיגון שאינו תקני כאמור, כמו 21% מעמדות המלר"ד, 14% מחדרי הניתוח, 10% ממכשירי הדימות, ו-11% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה.
פערי המיגון ב-27 בתי החולים הכלליים בישראל
בביקורת נמצא כי עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה "מוגבלת". מלחמת "חרבות ברזל", ומבצע "עם כלביא" בפרט, לימדו שהמדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים.
המבקר קובע כי קיימים פערי מיגון משמעותיים במתחמי בתי החולים בהם מתבצעות פעילויות חיוניות ובמיטות אשפוז כלליות ב-27 בתי החולים. המתחמים שאינם מוגנים הם 56% ממיטות האשפוז הכלליות, 61% ממכשירי הדימות, 41% מחדרי הניתוח, 50% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה, 43% ממיטות הטיפול נמרץ, 33% מעמדות הדיאליזה, 28% מעמדות המלר"ד, ו-18% מעריסות הפגייה. עוד עולה כי שיעור לא מבוטל מהמתחמים בבתי החולים מוגדרים "הכי מוגן שיש", כמו 10% מעמדות המלר"ד, 10% מחדרי הצנתורים והאנגיוגרפיה, 10% ממכשירי הדימות ו-6% ממיטות הטיפול הנמרץ.
בבתי חולים פרטיים יש 253 מיטות אשפוז מוגנות וכן חדרי ניתוח ומכשירי דימות מוגנים כך ששילובם בעיתות חירום יאפשר להגדיל את פוטנציאל האשפוז המוגן בעת חירום, אך משרד הבריאות עדיין לא הסדיר את מודל שילוב בתי החולים הפרטיים במאמץ המלחמתי בעיתות חירום.
בתי חולים גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים
יכולת בתי החולים הגריאטריים להפחית תפוסות בעיתות חירום היא רק 20% בממוצע, בשל מצב המיגון החלקי ואופי הבנייה, חלק מהמאושפזים, ובמקרים רבים גם הצוות, אינם מתפנים לאזורים המוגנים בעת אזעקה בגלל הקושי בנגישות לאזורים אלו.
באחד מבתי החולים הגריאטריים, המאושפזים מועברים למרחב "הכי מוגן שיש", ובכך נחשפים הן החולים והן הצוותים הרפואיים והאחרים לסיכון להיפגעות פיזית. בית החולים הועבר לתקופות מסוימות במהלך מלחמות "חרבות ברזל" ומבצע "עם כלביא" לבית חולים אחר. בבית חולים פסיכיאטרי אחר, בפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" העביר בית החולים שלוש מחלקות לבתי חולים אחרים יחד עם הצוות המטפל. המחלקות הנותרות הועברו למבנה אשפוז מוגן לשעת חירום, ובו אושפזו כ-200 מטופלים בלבד מתוך 300 בחללים פתוחים משותפים, בצפיפות גדולה ועם מרכיב של סיכון הנובע ממצבם הנפשי ומשהייה ממושכת בחלל אחד גדול. אם כך, המבנה המוגן היחיד הזה אינו נותן פתרון לכל המאושפזים שם - יכול להכיל כ-200 מטופלים (כשני שליש ממספר המאושפזים) - ולצוותים המטפלים, ויש להרסו על פי היתר הבנייה שניתן למבנה האשפוז לפני מספר שנים. כך שלמעשה אין בבית החולים פתרון מיגון חלופי לכל המאושפזים ולצוותים המטפלים.
רוב מבני בתי החולים הם מבני בטון ישנים. לכן, פיקוד העורף הנחה את המחלקה הפסיכו-גריאטרית בבית החולים כי נדרש לאתר מקום שהוא מוגן יותר משאר המבנה "בהתחשב ביכולת המטופלים להגיע למקום זה". עקב מגבלות תנועה של המאושפזים, ובייחוד בשעות הלילה, בהתאם להנחיות פיקוד העורף הם הונחו לרדת מהמיטות ולשכב על הרצפה בעת אזעקה.
הכשרת צוותים ומתחמים לחירום
המבקר אנגלמן כתב כי בתי החולים לא נדרשים לקבוע זמנים עבור משכו של כל שלב במעבר משגרה לחירום. כל בתי החולים הכינו תוכניות לפריסת מיטות בעת חירום כפי שנדרשו, אך 6 בתי חולים לא הכינו נהלים מפורטים בנושא, 13 בתי חולים לא קבעו זמן תקן לכל הליך פריסת המיטות בעיתות חירום, כולל הכשרת המתחם המוגן, העברת הציוד והמטופלים, 4 בתי חולים קבעו זמני תקן לחלק מהליך ההעברה בלבד - נקבע זמן תקן להעברת מטופלים אך לא משך הזמן הנדרש להכשרת המתחם המוגן.
בנוסף, האגף לשעת חירום במשרד הבריאות לא מנהל אוסף נתונים לגבי קיומם של נהלים ופק"לים למעבר מעת שגרה לחירום בבתי החולים, כולל תוכניות לפריסת מיטות בעת חירום והתנהלות בתי החולים במתארי חירום שונים. האגף גם לא מנהל אוסף נתונים שמתכלל את הליקויים שעלו בבקרות ובתרגילים בבתי החולים או מקיים הליך מעקב אחר תיקון הליקויים. בשל פערי מיגון והקצאת משאבים לפעילות אשפוזית דחופה, בתי החולים הכלליים הקרובים לגבול הפנו מטופלים לבתי חולים אחרים שמרוחקים ממקום מגוריהם של המטופלים ומשפחותיהם, דבר הפוגע לעיתים ברצף הטיפולי ומקשה את קבלת הטיפול הרפואי הנדרש.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן קבע כי בשל הצורך לשמור על הרציפות התפקודית של בתי החולים במצבי חירום, על משרד הבריאות בתיאום עם משרד האוצר ובתי החולים לגבש תכנית ארוכת טווח, שתקבע סדרי עדיפויות לביצוע המיזמים להשלמת פערי המיגון בבתי החולים, שלפי הערכת משרד הבריאות עומדים על היקף תקציבי של יותר מ-4 מיליארד ש"ח. היקף תקציבי כזה מחייב גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית נוכח לקחי המלחמה הרב-זירתית, ובפרט נוכח לקחי מבצע "עם כלביא". מוצע כי תוכנית זו תהיה חלק מהחלטת ממשלה ייעודית שתכלול תקצוב ייעודי והגדרת סדרי עדיפויות, תוך איזון מול יתר צורכי התקציב הלאומי. על משרד הבריאות בסיוע פקע"ר לבחון אם בוצעה בנייה ללא מיגון בכלל בתי החולים. כמו כן, מומלץ שמשרד הבריאות יגבש דרכי פעולה לפיקוח שלו כמאסדר בנוגע לביצוע פרויקטים בבתי החולים הממשלתיים, וזאת כדי לוודא שהבנייה בבתי חולים אלה מתבצעת בהתאם לחוקים ולתקנות כנדרש.
"חייבים לטפל בפערי המיגון בבתי החולים. פגיעת הטיל האיראני בסורוקה חייבת לטלטל את הממשלה", אמר מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. "פערי המיגון בבתי החולים הכלליים מעלים כי 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח הם ללא מיגון. ב'מרכזי-על' הקרובים לגבול 56% מחדרי הצנתורים ודימות כלי דם ללא מיגון. כך, במהלך מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא נאלצו בתי חולים להוריד מחלקות שלמות לחניונים תת-קרקעיים אך לבתי חולים רבים אין חניונים מוגנים כאלה וגם האתרים המוגדרים 'הכי מוגן שיש', שבהם פועלים בתי החולים - אינם מוגנים תקנית למעשה".
"עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא המחישו כי המדינה כולה נתונה לאיום של רקטות וטילים ולא רק בתי החולים הקרובים לגבולות, ולכן עולה חשיבות המיגון בכלל בתי החולים", סיכם.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה על דו"ח מבקר המדינה:
"מיגון מערכת הבריאות והיערכות כוללת של המערכת לתפקוד בכלל מתארי החירום, גם אלה שאינם דורשים מיגון דווקא, כגון היערכות לרעידות אדמה וכן הערכות להתפרצות מחלות זיהומיות, נמצא מזה שנים רבות על סדר יומו של המשרד, והוא מטופל באופן עקבי ומתמשך. לאורך השנים נעשים מאמצים רבים, רציפים ומתמשכים, לצמצום פערי המיגון, לרבות פניות חוזרות ונשנות בבקשה לתקציבים ייעודיים. העלאת הנושא לסדר היום, הן על ידי המשרד מול הגורמים השונים והן על ידי מבקר המדינה, מסייעת להמשך קידום מיגון המערכת. המשרד מברך על עיסוק המבקר בנושא חשוב זה.
נוכח מגבלות המשאבים הקשות וצרכי המערכת הרבים, נדרש איזון בין כלל התחומים, מטבע הדברים, לא ניתן להסב את כלל התקציבים או כלל תקציבי הפיתוח, לטובת מיגון בלבד. מיותר להבהיר, כי אילו היו ברשותנו המשאבים הנדרשים, היינו מגיעים למיגון בשיעור גבוה הרבה יותר של כלל בתי החולים בישראל.
למרות התקציבים הנמוכים שהתקבלו לאורך השנים, משרד הבריאות דאג לשלב את הנושא בתוכניות הבינוי של בתי החולים על מנת להגדיל את ההיערכות למצב חירום, ובמהלך השנים בוצעו פרויקטי מיגון יעודיים רבים ותוספות מיגון לבניה חדשה. בנוסף לזאת, מאז תחילת הלחימה ב-7 באוקטובר, נעשתה פעילות מואצת לחיזוק המענה המיגוני בבתי החולים:
נוספו 585 מיטות ממוגנות קבועות.
נוספו 1,649 מיטות באזורים ממוגנים דו-שימושיים (כגון חניונים ומתחמים תת-קרקעיים), אשר הוסבו לשעת חירום.
בוצעו שיפורי מיגון לאלפי מיטות קיימות.
הועברו חדרי ניתוח, מיונים, פגיות, חדרי לידה, מעבדות, בנקי דם ודיאליזות לאזורים ממוגנים או מוגנו בהתאם.
שופרו התווספו ומוגנו תשתיות קריטיות לשמירה על רציפות תפקודית במוסדות הבריאות.
מיזמים אלה, שבוצעו מתחילת "חרבות ברזל" הביאו לתוספת כוללת של 2,234 מיטות ממוגנות בעלות של מעל 550 מיליון ₪. כמו כן, במהלך מבצע "עם כלביא", נוספו 1408 מיטות בעלות של מעל 120 מיליון ₪, וכן התאמת המענה המיגוני לאחר שינוי ההנחיות של פיקוד העורף עבור מרחב מוגן באיום בליסטי. סך הכל מתחילת חרבות ברזל עד לזמן זה נוספו 3,642 מיטות בעלות של מעל ל-670 מיליון ₪. פרויקטים נוספים נמצאים בהליכי בינוי ועם השלמתם בשנים הקרובות, נגיע ליעד המיגון אותו הצבנו למערכת.
לצד המחסור החמור במיגון, משרד הבריאות שם לעצמו כמטרה הן במהלך "חרבות ברזל" והן במבצע "עם כלביא" לשמור על רציפות תפקודית בבתי החולים לטובת רפואת שגרה דחופה וכן על יתירות וגמישות כמענה לאירוע רב נפגעים. בהתאם, כחלק מפעולות החירום, נקט המשרד צעדים כמו רידוד הפעילות והפסקת הפעילות האלקטיבית, מתוך מטרה לשמר קיבולת מספקת בבתי החולים לאירועי ם רבי נפגעים ולצמצם את תנועת המטופלים למוסדות הרפואיים, כאשר מדובר בטיפולים שניתן לדחותם. זאת, לצד הגברת המענים הקהילתיים והמענים הניתנים בבית המאושפז.
באופן מעשי, עם תחילת מבצע "עם כלביא", הנחה משרד הבריאות על רידוד של עשרות אחוזים בהיקף המטופלים במרכזים רפואיים וכן על הורדת המטופלים למרחב ממוגן. הנחיות אלו, לצד הנחיות לרידוד נוסף שניתנו, גם למרכז הרפואי סורוקה, סייעו בהצלת חיים של מטופלים ואנשי צוות עם פגיעת הטיל האיראני ישירות במחלקה שפונתה רק שעות קודם לכן, בהנחיית משרד הבריאות.
במסגרת דיוני התקציב סכמו משרדי הבריאות והאוצר כי בשנת 2026 יינתנו התקציבים הנדרשים לטובת מכרזי התכנון של סורוקה. בנוסף סוכם על תקצוב של כ-200 מלש"ח לטובת פרויקטי מיגון בבתי חולים בישראל, ואלו יינתנו בדגש על אזורים בהם הפער המיגוני משמעותי ביחס לקיים, וכן לטובת הכשרת חניוני חירום ומיגון תשתיות קריטיות.
משרד הבריאות ממשיך ופועל באופן שוטף לצמצום פערי המיגון ולהגנה מרבית על המטופלים והצוותים הרפואיים, בהתאם ליכולות ולתיעדוף הנדרש במציאות מורכבת זו".