אפקט המלחמה: עלייה חדה בסיבוכי ניתוחי תוספתן 

לצד הפגיעות הישירות של המלחמה, נתוני מחקר חדש מקפלן חושפים מחיר בריאותי נוסף: מטופלים שהתמהמהו בפנייה למיון בשל המצב הביטחוני הגיעו במצב מתקדם יותר של דלקת תוספתן ונזקקו לניתוחים מורכבים ומסובכים

בית חולים, אילוסטרציה | הדס פרוש, פלאש 90

בית חולים, אילוסטרציה | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

חוקרים במחלקה הכירורגית במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית השוו את נתוני חצי השנה הראשונה של "חרבות ברזל" לתקופה המקבילה אשתקד ומצאו: זינוק של פי 4 בסיבוכים רפואיים משמעותיים ועלייה דרמטית באיחור בפנייה למיון במקרי דלקת בתוספתן. 

מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי קפלן מקבוצת כללית ובשיתוף האוניברסיטה העברית, שופך אור על ההשלכות הבריאותיות העקיפות של מלחמת "חרבות ברזל". המחקר מצא כי בתקופת המלחמה חלה עלייה מובהקת בשיעור המטופלים שהגיעו לחדר המיון באיחור ניכר מרגע הופעת התסמינים של דלקת תוספתן (אפנדציט), דבר שהוביל להחמרה בחומרת המחלה ובסיבוכים הנלווים לה. המחקר הוצג לפני כחודש, בכנס האחרון של איגוד הכירורגים הישראלי. 

דלקת תוספתן חריפה היא הסיבה השכיחה ביותר לניתוחי חירום בחלל הבטן בישראל. עיכוב באבחון ובטיפול עלול להוביל לנקב במעי, זיהום בטן קשה וסיבוכים מסכני חיים. במסגרת המחקר, בהובלתם של ד"ר גיא גוזני, ד"ר יוליה בלמקוב, ד"ר ברק בר זכאי וד"ר גיא פינס מהמערך לכירורגיה כללית בקפלן, נותחו נתוניהם של 264 מטופלים (גילאי 18-90). החוקרים השוו בין מטופלים שהגיעו בחצי השנה הראשונה למלחמה (אוקטובר 23-אפריל 24) לבין קבוצת ביקורת מהתקופה המקבילה שנה קודם לכן. 

הכי מעניין

"אפקט הפחד" והאיחור בהגעה למיון 

עלייה דרמטית נרשמה במספר המטופלים שהמתינו בין 24 ל-72 שעות מרגע הופעת הכאב ועד להגעה למיון. בזמן המלחמה, 34.1% מהמטופלים הגיעו באיחור בפרק הזמן הזה, לעומת 18.9% בלבד בימי שגרה. מחיר ההמתנה היה כבד וניכרה עליה משמעותית בשיעור הסיבוכים הניתוחיים כתוצאה ממנה. נרשם זינוק בשיעור הסיבוכים בדרגת חומרה בינונית (Clavien-Dindo II) שעלה מ-4.4% בימי שגרה ל-16.5% בזמן המלחמה - פי ארבעה יותר מקרים בהיקף הסיבוכים. הממצאים הפתולוגיים הראו עלייה במקרי נמק (Necrosis) של התוספתן (23.9% במלחמה לעומת 18.3% בשגרה) ועלייה במקרי התנקבות של התוספתן. 

אלא שלמרות חומרת המקרים, משך האשפוז לאחר הניתוח היה קצר יותר בתקופת המלחמה. החוקרים מייחסים נתון זה ללחץ על המערכת ולרצון של המטופלים והצוותים לשחרר חולים הביתה במהירות האפשרית בצל המצב הביטחוני. 

ד"ר גיא פינס, מנהל כירורגית בית החזה והושט, שהוביל את המחקר: "סוגיות של גישה לטיפול רפואי הן בזמן מלחמה והן בעיתות משבר, כגון מגיפה הקורונה, נחקרו בעבר, וכעת הצגנו במחקר נתונים נוספים אשר מראים בבירור את המחיר הבריאותי של מלחמת 'חרבות ברזל' שחורג מפגיעות ישירות של טילים או ירי. הלחץ הנפשי, האזעקות והחשש לצאת מהמרחב המוגן גרמו לאנשים רבים להתעלם מכאבי בטן ולהמתין בבית בתקווה שהכאב יחלוף. לצערנו, במקרים של דלקת בתוספתן, הזמן הוא גורם קריטי. ראינו מטופלים שמגיעים עם דלקות במצב מתקדם הרבה יותר מאשר בימי שגרה, מה שהפך את הניתוחים למורכבים יותר והעלה את שיעור הסיבוכים. המסר שלנו לציבור הוא חד משמעי: גם בזמן מלחמה, אין להזניח אירועים רפואיים דחופים. אם יש ספק – פנו לבדיקה רפואית".