פרסום ראשון: "הדסה" מודיעה על קושי כלכלי - משכורות ינואר עלולות להיפגע

מנכ"ל בית החולים, פרופ' יורם וייס, מזהיר כי חוב של יותר מ־700 מיליון שקלים מהמדינה לבתי החולים בירושלים יוצר קושי תזרימי חמור, ומאשים "אפליה חריגה ובלתי נתפסת" מצד האוצר ומשרד הבריאות

המרכז הרפואי הדסה עין כרם. | יונתן זינדל, פלאש 90

המרכז הרפואי הדסה עין כרם. | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

תוכן השמע עדיין בהכנה...

לפני שעה קלה, מנכ"ל "הדסה", פרופ' יורם וייס, הוציא הודעה לעובדי המרכז הרפואי ובו הכריז כי המרכז עומד בפני קושי תזרימי שימנע ממנו לשלם את משכורות ינואר במועד ובאופן מלא. לדברי וייס, העניין שהביא למצב הזה הוא תולדה של חוב המדינה לבתי החולים של הדסה שעומד על יותר מ-700 מיליון שקלים.

"אני מבקש לעדכנכם בשקיפות מלאה, כי בימים האחרונים הודעתי לראשי הוועדים במרכז הרפואי, כמו גם לראשי האוצר ומשרד הבריאות, כי עקב הגזירות הכלכליות והסחבת בטיפול בבעיות התקציב והתזרים ע"י המדינה, ובהמשך לאפליה חריגה ובלתי נתפסת שהיא מבצעת כלפי בתי החולים בירושלים, אנו עומדים בפני קושי גדול לממש את חובת תשלום מלוא משכורות ינואר לעובדינו. נוכח חומרת המצב, הבהרתי כי אני מצפה מכל הגורמים להתגייס מיידית לפתרון המצוקות של בתי החולים בירושלים", לשון המכתב.

וייס הוסיף כי למאבקו שותפים ועדי העובדים ויו"ר מרחב ירושלים בהסתדרות, שהודיע השבוע למשרד האוצר ולמשרד הבריאות כי ישקול צעדי מחאה חריפים מטעם עובדי הדסה יחד עם המרכז הרפואי שערי צדק.

מנכ"ל הדסה בפועל, פרופ' יורם וייס, בדיון בוועדת הבריאות. | מסך, ערוץ הכנסת

מנכ"ל הדסה בפועל, פרופ' יורם וייס, בדיון בוועדת הבריאות. | צילום: מסך, ערוץ הכנסת

יש לציין כי איומים מסוג זה חוזרים על עצמם מדי מספר שנים. בפעם האחרונה היה זה בשנת 2021, שיא גל הקורונה הרביעי בישראל, אז שבעת בתי החולים הציבוריים בישראל, הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ושלושת בתי החולים בנצרת, עברו למתכונת שבת בשל מחאה. הסיבה היא קבועה: כיוון שבתי החולים הציבורים אינם מקבלים מימון מלא מהמדינה, בניגוד לבתי החולים הממשלתיים בישראל, הם תלויים בהסכמים שנחתמים עם משרדי האוצר והבריאות שפעמים רבות מעוכבים או לא מקוימים.  

הכי מעניין

גם הפעם, נטען שהחוב להדסה מורכב מתקציב הסכמי השכר שטרם הועבר לבתי החולים הציבוריים בירושלים, פיצוי על הירידה בהכנסות במהלך תקופת הלחימה, ובעיקר בימי "עם כלביא", בהם הדסה שילמה שכר מלא למרות צמצום הפעילות, וכן עיכוב בתשלומי קופות החולים להדסה בגין שירותים למבוטחים.

הדסה הר הצופים. | הדס פרוש, פלאש 90

הדסה הר הצופים. | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

מנכ"ל בית החולים טוען כי פנה אל כל הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים – שרים, חברי כנסת, וגורמי מקצוע, כדי לפתור את המצוקה, אלא שהוא לא נענה. "כמי שמובילים את הארגון, הנהלת המרכז הרפואי והדירקטוריון מרימים דגל אדום בשעה קריטית זו שיסודותיה בהתעלמות והזנחה ארוכת שנים מצד רשויות המדינה", כותב וייס במכתבו.

"עוד אדגיש, כי הנהלת המרכז הרפואי פועלת בשנים אלה באופן שמרני בכל האמור לגבי תקציבים והוצאות, תוך הקפדה יתרה על שימוש מושכל בתקציב השנתי מחד, ועל הימנעות משימוש בכספי תורמים לניהול שוטף, מנגד. ברור לחלוטין, כי התמיכה השוטפת של המדינה בבית החולים שלנו, צריכה להתבצע באותו האופן בו המדינה תומכת בבתי החולים בבעלותה, ללא שום אפליה בחלוקת תקציבים או סבסוד מימון בלתי הוגנים ובלתי ראויים. אילו המדינה הייתה מתנהלת באופן זה, המצב הנוכחי היה נמנע מלכתחילה", סיים וייס.

תגובות המרכז הרפואי הדסה, משרד הבריאות ומשרד האוצר יפורסמו כשיתקבלו.

עוד כתבות בנושא

עוד כתבות בנושא