לפני כשנתיים, הפיץ פרופ' יהודה כרמלי, מנהל המרכז הארצי למניעת זיהומים במשרד הבריאות מכתב אזהרה לכלל מנהלי בתי החולים בישראל ובו התריע מפני שכיחות גבוהה של זיהום חיידקי. במכתבו הזכיר כרמלי נתון מזעזע לפיו בשנים 2018 ו-2019 מתו כ-7,600 בני אדם כתוצאה מחשיפה לזיהום בבתי החולים. רבע מהם בתוך 30 יום מרגע החשיפה, האחרים בתוך שנה.
אנשי המקצוע פסימיים ומעריכים שכיום הנתונים עשויים להיות גרועים אף יותר, לאור העובדה שקיים מחסור חמור ומתמשך בעובדי ניקיון בבתי החולים. האחריות על בריאותם של מאות אלפי מטופלים מוטלת על מעט מדי ידיים עובדות והעומס שוחק את העובדים שנוטשים את המשרה במהירות. מאז ה-7 באוקטובר, הם אומרים, מצוקת כוח האדם בענף הניקיון הגיע לשיא, ומזהירים: המחסור יוביל להפקרת מערכת הבריאות ולתחלואה עודפת.
"האמת היא שמעט מבתי החולים משתפים בנתונים ובעובדות המשקפות את המחסור, כי רוב בתי החולים לא מצהירים על זה בקול רם. הם לא רוצים לעשות לעצמם יחסי ציבור שליליים. אבל ברור שאם אין לי עובדי ניקיון, משמע שבית החולים לא נקי, ומשמע שמסוכן להגיע אל בין כותלי בית החולים", אומרת עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון שמובילה במשך שנים את המאבק בכנסת על תדמית הענף וחשיבותו.
הכי מעניין

עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון | צילום: עופר חג'יוב
רוזנברג הוסיפה כי "קופת חולים הכללית שמנהלת 14 בתי חולים במדינת ישראל, אמרו בדיון שחסרים לו כ-400 עובדי ניקיון. הוא סיפר שכ-25% מכלל המועסקים בבתי החולים הם עובדי ניקיון, והתריע על ההשלכות וסכנות בחיי אדם שיש במחסור כזה. בית החולים ברזילי שיתף שהוא צריך לנקות את חדרי הניתוח כל 20 דקות אבל יש לו רק שני עובדי ניקיון, והם לא מספיקים לעמוד בעומס".
בפתח הוועדה המיוחדת לעובדים זרים שהתקיימה לפני שבועיים בכנסת צוין כי מדי שנה מתים בישראל כ-6,000 בני אדם כתוצאה מזיהומים בבתי החולים ו-40 אלף נוספים נפגעים. נוכח ההליכים הבירוקרטיים המורכבים ביבוא עובדים, קראו נציגי הוועדה להגדיל את המכסות ולתעדף את בתי החולים בקבלת עובדים זרים כיוון שהניקיון הוא קו ההגנה הראשון מפני זיהומים קטלניים.
בוועדה הופיע גם נציג בית החולים שערי צדק, דניאל דוברין, שאמר כי לפני שלושה שבועות הייתה התפרצות במיון של חיידק CPE (חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שעשוי לגרום לזיהומים קשים במיוחד אצל אנשים עם מערכת חיסונית ירודה או מחלות רקע, ולהביא לסכנת חיים, א"פ). "היה לנו קשה לתת מענה לניקיון של זה. אנחנו בחוסר מתמשך עם קושי מאוד גדול בלגייס עובדים ועומדים בפני עזיבות מרובות של עובדים. יש לי רשימה של 33 עובדי ניקיון שגייסנו בחודשים האחרונים ששבעה מהם כבר לא עובדים אצלנו".
לדבריו, יותר מ-10% מעובדי הניקיון עוזבים את בית החולים בכל שנה. אלא שזהו לא האתגר היחיד העומד בפני בית החולים. "רוב העובדים שלנו ממזרח ירושלים, במקרה של אירועים ביטחוניים יש סגרים ויש קושי בבית החולים. ב'שומר חומות' לא היו לנו עובדי ניקיון, ב'עם כלביא' הייתה לנו בעיה, כך גם ב-7 באוקטובר. בבית חולים, יותר מכל מקום אחר, ניקיון הוא מקצוע. אנחנו מלמדים את העובדים שלנו לנקות כי מניעת זיהומים משמעו חיי אדם".
גם נציגי הכללית שהגיעו לדיון התריעו כי חסרים כיום 400 עובדי ניקיון רק לסגירת הפער המיידי, ונדרש גיוס של 600-700 עובדים נוספים מדי שנה כדי להתמודד עם התחלופה הגבוהה.
נכון להיום בכל ענפי השירותים יש מחסור בעובדים זרים, על כן יש לחלק את ההקצאות של העובדים הזרים לענפים השונים. לפני שנה ענף הניקיון קיבל מכסה מזערית של 450 עובדים בלבד. בספטמבר 2025, הפעימה השנייה של הבאת העובדים הזרים, קיבל ענף הניקיון מכסה של 3,000 עובדים. אלא שרוזנברג אומרת כי מדובר בטיפה בים במציאות בה קיים מחסור של 45,000 עובדי ניקיון בישראל. "מעסיק שהוא חברת ניקיון אין לו רק את בתי החולים, והמחסור הוא כללי. הוא צריך להקצות עובדים למזמיני שירות שונים. מדינת ישראל צריכה לחשוב איך היא נותנת תעדוף לבתי החולים".

