בין צניעות לטכנולוגיה: המאבק על נגישות בריאות לנשים חרדיות

בישראל אנו נהנים משירותים דיגיטליים והנגשה טובה של שירותי בריאות, החל משיחות וידאו עם הרופאים, דרך התכתבות עם המטפלים וכלה בהדפסת הבדיקות שלנו בכל עת בה הן דרושות לנו. אלא שהאוכלוסייה של הנשים החרדיות המטפלות בבריאות של המשפחה החרדית, לא יכולה ליהנות מהשירותים הללו בשל הסטיגמה החברתית סביב הטלפון החכם.

מחקר איכותני שבוצע על ידי ד"ר אירית צ'ודנר מהמכללה למנהל, פרופ' ענת דרך־זהבי מאוניברסיטת חיפה, בתיה מג'ר וד"ר סוניה חביב ממשרד הבריאות ולאה גלמן מאוניברסיטת חיפה, בחן כיצד נשים חרדיות בישראל מתייחסות לשימוש בשירותי רפואה מרחוק - שיחות וידאו עם רופאים ושירותים רפואיים דיגיטליים - ומה מעודד אותן או מונע מהן להשתמש בהם.

מהמחקר עולה שלמרות שבחברה החרדית קיימות מגבלות על סמארטפונים ואינטרנט, רבות מהנשים כבר משתמשות בטלפון חכם מסונן או במכשיר נוסף וייעודי לצרכים חשובים. "ארגוני בריאות ברפואה ציבורית קצת חלשים בלהנגיש את שירותי הבריאות לאוכלוסייה החרדית", אומרת ד"ר אירית צ'ודנר בריאיון למקור ראשון, "עד היום חשבנו שיש להם רק טלפונים כשרים אז הם לא יכולים להשתתף בכל ה'חגיגה' הזאת. אבל אחרי הקורונה הרבה דברים השתנו ולא מדברים על זה מספיק. היום לרוב האוכלוסייה החרדית, שני שליש על פי עיתונות החרדית, יש טלפונים ניידים בכל מיני קונסטלציות. בסוף לכל משפחה יש דרך להתחבר לאינטרנט". חלק מהשימוש מתבצע בצנעה בגלל הרגישות החברתית, מעלה המחקר, אך בפועל הטכנולוגיה הפכה לכלי כמעט חיוני בחיי היום־יום החרדים.

המחקר מצביע על כך ששירותי רפואה מרחוק מתאימים במיוחד למציאות החיים של נשים חרדיות. רבות מהן משלבות עבודה מלאה עם ניהול בית וטיפול במספר רב של ילדים, ולכן האפשרות לדבר עם רופא מהבית חוסכת נסיעות, המתנה בתורים, והתרוצצות עם ילדים. נשים רבות מתארות את שעות הערב כזמן היחיד שבו הן יכולות לטפל בענייני בריאות, ושיחה מרחוק מאפשרת להן לעשות זאת בצורה רגועה ויעילה. נוסף על כך, יש יתרון משמעותי של פרטיות וצניעות: שיחה מהבית מונעת מצב שבו הן יפגשו במרפאה שכנים או דמויות מהקהילה, ומפחיתה את אי הנוחות הכרוכה בבדיקה פיזית מול רופא גבר. "מה שגילינו במחקר היה שלא רק שיש היום גישה לאינטרנט לרוב האוכלוסייה החרדית, שאישה חרדית רוצה להשתמש ואפילו כבר בשירותים הרפואיים הדיגיטליים. יש לנו נתונים של נשים שמספרות שהן מוצאות את הדרכים שלהן גם להוציא בדיקות וגם לכתוב באל-תור לרופאים באפליקציה, רק שזה לא מוסדר".

הסיבה לכך היא חסמים שמקשים על אימוץ רחב של רפואה מרחוק: חלק מהנשים חוששות מהסטיגמה הקהילתית סביב שימוש בסמארטפון, גם כאשר מדובר במכשיר מסונן המאושר על ידי גורמי רבנות. אחרות חוששות מחשיפה של הילדים למסכים או מהשפעה חינוכית לא רצויה. יש גם קהילות שבהן עדיין נהוג להגיע למרפאה ללא תור, ולכן המעבר לדיגיטל מרגיש פחות טבעי. "יש להן כל מיני תנאים שאם הרפואה הציבורית שלנו תטמיע אותם עבורן, הן ישתמשו בשירותים הללו בגלוי. למשל, הן רוצות מכשיר כשר וייעודי לתקשורת עבור שירותי רפואה, שיהיה תלוי במטבח ולא נראה כמו פלאפון, ושיהיה מאושר על ידי רבנים", מספרת צ'ודנר. מכשיר כזה, לטענתן, היה מאפשר להן לקבל טיפול רפואי נגיש ונוח, בלי להתפשר על העקרונות ועל גבולות הקהילה שבה הן חיות.

החוקרות החליטו לייצר אב טיפוס למכשיר ייעודי עבור חרדיות על בסיס המחקר שביצעו, "אנחנו יודעות מה צריך להיות במכשיר הזה כדי שיותאם לאוכלוסיית היעד הזו. אב הטיפוס מתואר ומסודר עם מכשיר שהוא כבר מאופיין - אנחנו יודעים איך הוא צריך להיראות. הוא חס וחלילה לא צריך להיות דומה לפלאפון, בגלל העניין של של מראית עין, הוא צריך להיות גדול יותר מפלאפון סטנדרטי, מעין אייפד שיהיה תלוי על הקיר. הוא יהיה סגור לכל הרשת, וישמש אך ורק לשם תקשורת עם גופי בריאות. יהיה לו 'הכשר', וניתן יהיה לעשות בו שימוש רק בשעות הערב".

החוקרות מוסיפות כי "כרגע עובדים על פיילוט במשרד הבריאות שבו השעות יותאמו לנשים. אחד הדברים שמצאנו היה שאם נאפשר להן שירותים אחרי שמונה בערב, אחרי שעת ההשכבה של הילדים, יש יותר סיכוי שהן יתקשרו וישתמשו בווידאו, ויתקשרו למטפלים ויבצעו את הבדיקות. בנוסף , יהיו עליו שתי אפליקציות בלבד: אפליקציה של משרד הבריאות כדי לדבר עם אחות בווידאו מטיפת חלב, ואפליקציה של הקופה, אליה שייכת את הלקוחה". אב הטיפוס כבר יצא לדרך, והחוקרות בתהליך של רכישת 50 מכשירים ראשוניים שמיועדים לפיילוט בבתים של האוכלוסייה החרדית כדי ללמוד על אופן ויעילות השימוש בו בחצי שנת התצפית. המכשיר הוצע לבחינתן של מספר פלטפורמות שונות לשם פיתוח כגון משרד הבריאות ומשרד החדשנות. בנוסף למכשיר, החוקרות מספקות מידע מעניין על המוטיבציות של הנשים לשימוש באפליקציות במכשיר.  

"כחוקרת במדיניות בריאות אני יכולה להגיד שזה לא הוגן. לא פייר שרפואה ציבורית אומרת, שלמרות שיש קבוצה שלמה עם צרכי בריאות, לא ננגיש להם שירותי בריאות דיגיטליים. כמובן שזה לא מכוונה רעה, רק מעצם העובדה שאנחנו לא מספיק מכירים את האוכלוסייה הזו, שבסופו של דבר דווקא מחוברת לסמארטפונים. צריך להנגיש להם את השירותים בדרך ראויה ומתאימה, לאפיין את הצרכים שלהם כמו שאנחנו מתאימים לאוכלוסיות אחרות. בסופו של דבר נשים חרדיות רוצות להשתמש בכלים החכמים האלה. אישה חרדית היא אישה עמוסה, אז כל דבר שמקצר לה את הזמנים ומייעל אותם היא לוקחת בשתי ידיים. חוץ מזה, יש פה הזדמנות ברמה הלאומית של לייצר אמון בין האוכלוסייה החרדית למוסדות המדינה. להבדיל אולי ממוסדות משפט משטרה או ביטחון, דווקא הדיגיטציה הזו של הבריאות יכולה להוות גשר להגברת אמון ושיתוף פעולה באוכלוסייה החרדית עם עוד גופים במדינה", מסכמת צ'ודנר.