הבוקר תתכנס לראשונה ועדת סל התרופות לשנת 2026. במסגרת עבודתה, הוועדה תבחן מאות טכנולוגיות ותרופות חדשות, ותמליץ על שילובן בסל בהתאם לקריטריונים מקצועיים, קליניים וכלכליים. למרות חשש שעלה לאחרונה לגבי קיצוץ בתקציב התרופות החדשות בסל, הוא נותר כשהיה ועומד על 650 מיליון ש"ח. השנה הוגשו לוועדה להרחבת שירותי סל הבריאות יותר מ-1,000 בקשות לתרופות וטכנולוגיות בעלות כוללת של יותר מ-3 מליארד ש"ח.
עוד כתבות בנושא
ללא שר בריאות מכהן, מונתה ועדת הסל לשנת 2026 בעיכוב משמעותי, ביום ראשון השבוע, באמצעות החלטת ממשלה. למעשה, ממני הוועדה הם שר הבריאות ושר האוצר, אך האילוצים הפוליטיים דרשו חריגה נקודתית מהחלטת הממשלה לאחר שארגוני בריאות לחצו על מינוי ועדה והתחלת הדיונים בנושא הרכב סל התרופות. ההחלטה לאשר את הרכב הוועדה אפשרה את תחילת עבודתה של ועדת הסל שתכריע אילו תרופות וטכנולוגיות ימומנו באופן ציבורי מבין כ-570 תרופות ועוד עשרות טכנולוגיות שהוגשו לשנה זו.
ישיבת ממשלה, ארכיון. | צילום: מעיין טואף, לע"מ
זו אינה הפעם הראשונה שמתרחש עיכוב בעבודת הוועדה. בשנים קודמות ההמלצות הוגשו באיחור בשל אילוצים שונים. כך לדוגמא, עבודת הוועדה נמשכה אל תוך שנת 2025 בשל המלחמה המתמשכת. העדכון והתוספת לסל ניתנו רק ב־6 בפברואר..
הכי מעניין
בראש הוועדה תעמוד פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת האגף ההמטולוגי בבית החולים הדסה, בפעם הרביעית ברציפות.
הוועדה מורכבת מחברים מתחומים שונים אנשי מערכת הבריאות (נציגי משרד הבריאות, קופות החולים, בתי החולים); נציגי משרד האוצר, ונציגי ציבור הכוללים: מומחים מתחומי הרפואה השונים, מתחומי האתיקה, הכלכלה, הרווחה ומתחומים נוספים. מבנה זה של ועדת הסל, הכולל הן אנשי רפואה ואנשי מערכת הבריאות, והן נציגי ציבור מתחומים שונים ומגוונים, נקבע על מנת להבטיח כי החלטות הועדה יתקבלו מתוך ראיה חברתית-ציבורית כוללת.
עוד כתבות בנושא
מנכ״ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: ״"אני שמח להיות פה באמת מהרבה מאוד סיבות, בעיקר באמת שהצלחנו לגרום להיתכנסות של הוועדה. יש חשיבות מאוד גדולה לייצר את היציבות הזו של וועדת הסל, לא משנה מה הנסיבות שעוטפות אותנו, והיו לנו בשנים האחרונות נסיבות מורכבות מאוד. אנחנו מתחילים היום, ב-20 בנובמבר, בשנה שעברה לא התחלנו הרבה יותר מוקדם, ובזמן הזה נעשתה הרבה מאוד עבודה של הצוות כדי שנוכל להשלים את העבודה של הוועדה בלוח זמנים מהיר. יש פה החלטות מאוד מורכבות שאתם (חברי הוועדה) צריכים לקחת, כמו בכל שנה, וכמו בכל שנה, ההחלטות נהיות יותר מורכבות. צריך לעשות פה הרבה איזונים מדהימים בין הרבה מאוד צרכים והרבה מאוד ערכים, ואתם מכירים את זה: מצד אחד, להבטיח שהסל הישראלי יישאר מעודכן, וגם כדי שאנחנו נדע להסתכל לציבור הישראלי בעיניים בסוף התהליך - למטופלים ולמטפלים, ולדעת שהם מקבלים את הטיפול הטוב ביותר והמטפלים יכולים להעניק את הטיפול הטוב ביותר.
"ההחלטות שלכם בסוף חורצות גורלות. היכולת שלנו באמת להסתכל לציבור ולומר לו שנעשתה עבודה מקצועית ומדויקת, ששקלה את כל הסיכונים מכל ההיבטים הרלוונטיים ועל ידי אנשים שעשו את העבודה המקצועית והעניינית ביותר, ותוך שיח משתף עם הציבור ושקיפות מלאה בעבודה, זה היסוד של האמון".
במהלך מסיבת העיתונאים נשאלו בר סימן-טוב וחברי הוועדה:
למרות שהסל נחשב נדיב ביחס לעולם, עדיין הוא לא עומד בקצב של ההתקדמות הטכנולוגית, של הפארמה. איך אתם מתכוונים בכל זאת לתת את המענה לכל החידושים שאנחנו רואים בעולם כדי לעמוד באותה התחדשות?
פרופ' אסנת לוקסנבורג, ראש חטיבת טכנולוגיות רפואיות, מידע ומחקר במשרד הבריאות, "אנחנו לא נוכל לתת את הכל. יש לנו תקציב שהוא יפה מאוד ונעשה את המיטב, אבל לא רק אצלנו, גם בכל העולם רואים שכל המערכות שרוצות לייצר ומקיימות סל ציבורי לא יכולות לתת את המענה לגבי הכל. הוגשו לוועדה גם תרופות וטכנולוגיות שאושרו זה עת הב-FDA . אנחנו נותנים את ההזדמנות כדי שפריצות הדרך יגיעו, ויחד עם זה להסתכל על צרכים של אוכלוסיות אחרות, שאולי לא מדובר בפריצת דרך אבל בשיפור איכות החיים שלהן. צריך להגיע לאיזון הנכון, ולהשקיע בבריאות של האוכלוסייה לטווח רחוק, לפרוס על אוכלוסיות רבות ומגוונות, ולא לשכוח גם את אלה שקולן לא תמיד נשמע. וזאת המשימה שלנו.
סימן טוב: "מניסיון של שנים קודמות, ישראל הייתה פעמים רבות חלוצה בלשלב טכנולוגיות מתקדמות בסל הציבורי. זה משהו שהוא מאוד משמעותי, וזה גם מצביע במידה רבה על איכות הוועדה ואיכות הסל הישראלי.
פרופ' דינה בן יהודה, יו"ר ועדת סל התרופות: "ועדת שירותי הבריאות ניצבת גם השנה בפני אתגר מורכב ורגיש, הוגשו בקשות על כאלף תרופות ושירותים חדשים שרוצים להיכנס לסל הבריאות במדינת ישראל. ההחלטות שלנו ישפיעו באופן ישיר על חייהם ובריאותם של מאות אלפי אזרחים ואזרחיות. גם השנה אנחנו פועלים בצל מציאות לא פשוטה. זה מכבר, הלחימה הסתיימה, הרבים בתוכנו נלחמים עכשיו את המלחמה הקשה יותר, המלחמה שאחרי המלחמה. כמעט ואין בית או משפחה שהתקופה הזאת לא נגעה בהם, והיא נוכחת בחיים שלנו ביום-יום, במערכות הציבוריות ובוודאי גם במערכת הבריאות. אנו ערים לצרכים החדשים והמיוחדים שנוצרו לצורך הרחבת שירותי הבריאות, לשיקום הפיזי והנפשי ולתמיכה במשפחות שאיבדו את היקר להן מכל. נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שהאגנים הציבוריים יוקצו בתבונה, אבל גם עם הרבה מאוד חמלה, באופן שיביא את התועלת המרבית למספר הרחב ביותר של אזרחי ישראל".