התנגדות ל"מהפך" של משרד הבריאות: "מקדים תרופה למכה ללא צורך"

בשבועות האחרונים משרד הבריאות מקדם טיוטת תקנות חדשה, המבטיחה סבסוד של עד 1,000 ₪ לסטודנט תלמיד חו"ל על הרוטציות הקליניות בבתי החולים בישראל, אבל רק לבתי חולים שיגבילו את הרוטציות ויצמצמו אותן מאוד. הסיבה: במשרד מתכוונים לקדם "מהפך", כך שיותר רופאים יבחרו ללמוד רפואה בישראל ופחות בחו"ל.

יש היגיון במהלך מהסוג הזה, אלא שאנשי המקצוע טוענים שהדבר נעשה שלא בסדר הנכון – המערכת הרפואית בישראל עדיין מסתמכת על 60% של רופאים בוגרי חו"ל. למעשה, על פי נתוני משרד הבריאות, נכון לשנת 2024 רק 28% מהרופאים החדשים בישראל למדו בארץ, ו-72%  מהרופאים החדשים הם בוגרי חו"ל או עולים.

מדובר במהלך מלא סתירות. הסבסוד של משרד הבריאות נועד למעשה לחזק את הקשר של הסטודנטים בחו״ל עם מערכת הבריאות בישראל. אלא שבמקביל, התקנות מטילות מגבלות על ההיקף והאופן שבו סטודנטים יורשו לבצע סבבים בארץ: אחת ההוראות המרכזיות בטיוטת התקנות היא הגבלה הדרגתית של סך השבועות המותרים בסבבי ליבה (פנימית, ילדים, כירורגיה, נשים) שסטודנט יוכל לבצע בישראל בכל שנה. לפי הטיוטה, בשנת 2025 מוגבלים הסבבים במקצועות הליבה ל-16 שבועות במצטבר, והחל משנת 2028 - ל-10 שבועות בלבד. מדובר בהגבלה שמעולם לא הוטלה קודם לכן. הרציונל העומד מאחורי המגבלה כאמור הוא לאפשר ביצוע סבבים קליניים לסטודנטים מחו״ל מחד, ושמירה על פוטנציאל ההתרחבות לטובת סטודנטים הלומדים רפואה בישראל מאידך.

במשרד הבריאות אומרים כי המהלך נועד להילחם באחוז הגבוה של הסטודנטים שהולכים ללמוד רפואה בחו"ל ולצמצם באופן דרמטי את מספר לומדי הרפואה מחוץ לגבולות הארץ. השאיפה היא להתאים לממוצע ב-OECD העומד על 21% בלבד של לומדי רפואה מחוץ לגבולות המדינה. "יותר מ-60% רופאים בוגרי חו"ל זה עקום, אנחנו לא יכולים להתפאר במספר הזה", טוען גורם במשרד הבריאות, "המהלך הכי נכון הוא להביא את הרופאים ללמוד בארץ, ולשם כך אנחנו צריכים למנוע מבתי חולים 'למכור' תקנים של שדות קליניים לכל המרבה במחיר. אנחנו צריכים את השדות הקליניים כדי ללמד את הסטודנטים בארץ, וזה חלק מהמהלך".

כדי ליצור זיקה חלופית של הסטודנטים מחו"ל לישראל, מממן משרד הבריאות קורסי קיץ בפריפריה. "כך אנחנו מקרבים את הסטודנטים למערכת הישראלית ומפגישים אותם עם המחלקות של בתי החולים בקורסים, ולא בשדות קליניים. זה אותו דבר, רק לא בא על חשבון ישראלים. אנחנו משקיעים מיליונים בחבר'ה האלה בחו"ל כי אנחנו רוצים שהם יחזרו לכאן. אנחנו עושים את זה דרך המימון של השדות הקליניים, דרך קורסים בארץ, וגם דרך וובינרים שבהם חוקרים מהארץ יעשו להם הרצאות פעם בחודש. בסוף אנחנו חוסכים להם מראש ללכת ללמוד בחו"ל בעזרת הגדלת מספר הסטודנטים בארץ".

במשרד הבריאות מקווים שעד 2028, אז מצטמצם הסבב הקליני ל-10 שבועות בלבד לתלמידי חו"ל, יבחרו ישראלים שלא ללמוד בחו"ל. "דה-פקטו, אנחנו עושים את זה כי זה מכוונן את בתי החולים ואני מקווה שעד שנגיע ל-2028 כבר בכלל לא יהיה ביקוש ללימודי רפואה בחו"ל. תמיד יהיו אנשים שירצו לטוס ללמוד בחו"ל, והם יוכלו לקבל 'טעימה' מהשדות הקליניים בארץ. האם זה ידחוף אותם להישאר בחו"ל? כמובן שלא, כי בסוף אם אתה רוצה לעשות את התקופה המרכזית שלך בארץ, ללמוד את המערכת ולהשתלב בה, יש לך שנה שלמה של סטאז'. תגיע לתקופה קצרה במהלך הלימודים לסבב קליני, ואחרי זה תעשה סטאז' בארץ".

המגבלה החדשה צפויה לפגוע בתכנון האקדמי של הסטודנטים בחו"ל כיוון שרבים מהם בונים את שנת הלימודים החמישית שלהם סביב סבבי הליבה, לעיתים במתכונת מרוכזת של מספר חודשים רצופים בישראל. הדבר ייאלץ סטודנטים לבצע חלק מההכשרה בחו״ל בעל כורחם, למרות שרבים היו מעדיפים לעשותה בישראל כדי לצבור ניסיון במערכת רפואית הישראלית על מנת להמשיך לעבוד בה אחרי הלימודים בחו"ל.

עמית פכטר, בת 27, לשעבר יו"ר אגודת הסטודנטים הישראלים בדברצן, הונגריה, נמצאת בשנה החמישית ללימודי הרפואה. "החל מסוף השנה השלישית, אוניברסיטת דברצן מאפשרת, כמו כמעט כל האוניברסיטאות האחרות באירופה, לעשות את הסבבים הקליניים בישראל. יש פה ווין-ווין כי אנחנו לא תופסים שדות קליניים במדינה שאנחנו לומדים בה, ואנחנו מרוויחים מזה כי אנחנו לומדים בעברית, ומכירים את מערכת הבריאות הישראלית, והצוותים מכירים אותנו במחלקות ובבתי החולים שאנחנו רוצים להתמחות בהם", היא מספרת.

"עד עכשיו לא הייתה כל הגבלה על כמות השבועות של ההתמחות שאנחנו יכולים לעשות בשנה", המשיכה פכטר. "אז אם בשנה רביעית אנחנו צריכים לבצע עשרה שבועות של סבבים קליניים, בשנה חמישית שישה שבועות, ובשנה שישית 35 שבועות, אנחנו יכולים לבצע את כל השנה של ההתמחות במדינת ישראל, זה אומר שבשנה השישית אני כבר לא צריכה להחזיק דירה בחו״ל, אני יכולה להגיע להונגריה רק למבחנים פעם בחודשיים-שלושה. אני משלמת חצי משכר הלימוד, ועושה את הכול בארץ. כיוון שאני תלמידת חו"ל אני משלמת על הסבבים הקליניים ולא מקבלת אותם בחינם".

לדבריה, "כעת מדינת ישראל הציעה לסבסד חלק מהסכום של הסבבים, אבל גילינו שזה כרוך בהגבלות על כמות שבועות ההתמחות שאפשר לעשות בשנה. הגבלה של 16 שבועות ב-2025, ב-2026 זה ירד ל-14 וב-2027 זה ירד ל-12 שבועות בלבד בשנה. המשמעות היא שעליי לוותר על ההתמחות בארץ כיוון שבמתכונת הזו, שבה אני יכולה להשלים בארץ רק חלק מההתמחות שלי, אני עדיין משלמת שכר לימוד מלא, עדיין מחזיקה דירה באירופה, ועדיין צריכה לשלם גם על הסבבים בארץ וגם את שכר הלימוד שלי המלא שלי שהוא בערך 70,000 שקל בשנה. כל זה פלוס להחזיק דירה, פלוס טיסות, זה מגיע לכ-100,000 שקל בשנה".

על הרקע הזה, ארגון AIMS (Association of Israeli Medical Students Overseas) ארגון הגג לסטודנטים ישראלים לרפואה הלומדים בחו״ל, ומונה כיום למעלה מ-2,000 חברים בלמעלה מ-15 מדינות בעולם, שלח נייר עמדה אל משרד הבריאות ובו הוא מוחה על המהלך. "בעולם אוטופי בו מכשירים 5000 סטודנטים בתכנית הישראלית, היינו מקבלים את הרציונל ואת המגבלות המוצעות. ישנה תחושה כי המשרד מנסה 'להקדים תרופה למכה' ללא לקיחה בחשבון שבתי החולים, המחויבים בראש ובראשונה לתכנית בישראל, מתנהלים עם המצב הקיים בצורה מופתית בשילוב הסטודנטים מחו״ל ללא פגיעה בסטודנטים המבצעים הכשרה בישראל"

"אנו מבינים", הוסיפו בארגון, "שמשאב השדות הקליניים הינו משאב לאומי וישנה מצוקה אמיתית בנפח השדות הזמין המוצע לסטודנט הלומד בארץ, אך עם זאת, בתי החולים מעולם לא שיבצו סטודנט מחו״ל על חשבון סטודנט הלומד בארץ כך שהגבלה זו פוגעת לא רק בסטודנטים מחו״ל בלבד, אלא גם פוגעת בבתי החולים שמרוויחים מכוח האדם האיכותי שנחשף למערכת, עלולה לפגוע בכוח האדם החוזר ומצמצמת משמעותית את ניצול השדות הזמינים הקיימים".

"מדינת ישראל מסתמכת על הסטודנטים הישראלים הלומדים בחו"ל, כי בין 60 ל- 70 אחוזים ממקבלי הרישיונות בישראל הם בוגרי חו"ל. במהלך הזה ישראל למעשה יורקת לבאר שהיא שותה ממנה", אומר ד"ר משה כהן, מנכ"ל "מדיקל דוקטור", מכינה ללימודי רפואה בחו"ל. "אחד המיזמים שקידמנו משנת 2010 הוא שסטודנטים ישראלים יוכלו לחזור לארץ בשלב הלימודים הקליניים ולהיחשף לבתי חולים בישראל. זה מאוד חשוב להשכלה שלהם ולמדינת ישראל על מנת ליצור זיקה בין הרופאים שלומדים באירופה לבין מערכת הבריאות הציבורית בארץ".

"זה הופך לחשוב יותר ויותר", הוסיף ד"ר כהן, "כיוון שמדי שנה אנחנו רואים גידול חד במספר הרופאים שבוחרים להישאר בחו"ל. לעומת בודדים שהיו בוחרים בעבר להישאר בחו"ל, כיום אנחנו עדים לעשרות רבות שעושים זאת בכל שנה. הדרך היחידה לתחזק את המוטיבציה של הסטודנטים לחזור לארץ היא לאפשר להם לעשות את השלב הקליני בישראל – מהשנה הרביעית ועד השישית. המדינה למעשה מראה לסטודנטים בחו"ל את הדרך החוצה ונותנת להם את התחושה שהם לא רצויים. מדובר בעשרות סטודנטים, שמוכנים להגיע עם הסוגיה הזו גם לבג"ץ".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הטענה כי המהלך יוביל לבריחת מוחות אינה ברורה. להיפך, מהלך זה יעשה את הפעולה ההפוכה וישאיר סטודנטים מצטיינים ללמוד בישראל. משרד הבריאות פועל בשנים האחרונות להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בארץ. בניגוד לנטען, מטרת המהלך יחד עם מהלכים נוספים הוא להגדיל את מספר הלומדים בישראל ובכך להגדיל את מספר הרופאים שלמדו בארץ. המהלך נועד לפתור את החסם המרכזי שהוא מחסור בשדות קליניים בישראל ובנוסף לממן לראשונה באופן מלא את השדות הקליניים לסטודנטים מחו״ל  - כך יותר סטודנטים ישראלים יוכלו לעשות בהם שימוש".
לדבריו, "בשנים האחרונות הגדיל המשרד, בשיתוף המל"ג והפקולטות לרפואה, באופן משמעותי מאוד את מספר הסטודנטים לרפואה שלומדים בישראל, מ-823 סטודנטים בשנת 2020 ל-1,286 סטודנטים ב2024 וכן, העביר המשרד החלטת ממשלה להגדלה נוספת של מספר הסטודנטים ל-1,700 עד שנת 2027. מהלך זה יאפשר להמשיך ולהרחיב את כמות הסטודנטים שלומדים רפואה בישראל, יצמצם את הצורך בלימודי רפואה בחו״ל, זאת כחלק ממחויבות המשרד להבטיח את כוח האדם במערכת הבריאות ואיכותו".